מחשבות על בוזון היגס והאם נגלה אותו?

masterboy

New member
מחשבות על בוזון היגס והאם נגלה אותו?

אהלן, קודם כל לפני שאני אכתוב את הרעיונות שלי אני אסביר מי אני וזה בשביל שמצד אחד לא תחשבו שאני רק מקשקש דברים ולא תתיחסו אלי ומצד שני שתידעו לבקר אותי כמו שצריך כי ההכשרה שלי בפיזיקה היא בכל זאת מינימלית. אז אני טל, כרגע משרת בצה"ל, עשיתי בגרות במדעי המחשב ופיזיקה, שני תחומים שמאוד מעניינים אותי. מגיל קטן מאוד התענייתי בפיזיקה והעלתי שאלות שבגלל שלא היה מי שיענה לי עליהן הייתי צריך לענות עליהן הרבה פעמים בעצמי או שפשוט אחרי כמה זמן עזבתי אותן. אני זוכר את עצמי עומד ליד החלון בגיל של בית ספר יסודי ושואל את עצמי האם עצמים קיימים בזמן שאני ואף אחד אחר לא מסתכל עליהן. אני זוכר שלמדנו על אנרגיה בחטיבה ולא הצלחתי להבין איך יכול להיות שאנרגיה "לא מורכבת מכלום" ו"לא נעה על שום דבר" כמו שהמורים התעקשו שוב ושוב. עלו לי הרבה מאוד שאלות לראש, חלק מהן בכלל לא שאלתי כי ידעתי שאני לא אקבל עליהן תשובה מספקת, חלק שאלתי והמורים אמרו לי שזה אומר שאני לא מבין בכלל את החומר וחלק מהפעמים באמת ענו לי וזה גרם לי יותר להתעניין בתחום הזה של הפיזיקה. אף פעם לא היה לי מספיק ידע מתמטי בשביל לענות לעצמי על השאלות או מספיק ידע תאורתי בשביל להסביר למה אני חושב שמשהו הוא נכון או לא נכון, בעיקר הסתמכתי על ניסויים מחשבתיים פשוטים, דמיון ואינטואיציה. הרבה פעמים טעיתי אבל אני שמח שהרבה פעמים הגעתי לשאלות ותשובות מעניינות. ולמה כל ההקדמה הזאת? בגלל שפה מדובר בשאלה דומה שתעוררה אצלי. יש סיכוי שמה שאני הולך לכתוב הוא קישקוש גמור, ואני מצפה לביקורת על זה, מצד שני יכול להיות שזה כן יכול לעניין מישהו ואז זה היה שווה. על הרעיון הזה בעצם חשבתי בעיקבות הבאז סביב הניסוי שעכשיו מתחיל בCERN שהמטרה שלו, כמו שאני מבין אותה, היא לנסות ולצפות בבוזון ההיגס שעד עכשיו נצפה רק מבחינה מתמטית. אני חושב שהניסוי הזה עשוי לא להצליח. אני חושב שבכלל מחפשים את החלקיק בצורה לא נכונה, ולמה אני מתכוון? אם נסתכל על כיוון התפשטות של גל על חבל נראה שבעצם הכיוון הוא על ציר אחד, ציר הX(אני כרגע לא מתיחס לזה שיש לו גובה אלא רק לכיוון ההתפשטות שלו). הגל אומנם נע על ציר הX אבל המקור נע על ציר הY. המקור חייב להיות במימד אחר מהמימד שבו קיימת ההתפשטות של הגל, אחרת לא יהיה גל. אותו דבר קורה בגלים בבריכה, הם מתפשטים בציר X ובציר Y, כלומר התפשטות דו מימדית, והמקור שלהם הוא אבן שהופלה למים, בציר Z. עכשיו כל המערכת היא תלת מימדית. חלקיק ההיגס, אם אני מבין את זה נכון, אמור לגרום למה שצופים שיהיו גלי כבידה. הגלים האלה הם גלים תלת מימדיים ולכן על פי אותו עיקרון שהוצג מקודם המקור שלהם חייב להיות במימד רביעי. מה זה אומר בעצם? זה אומר שאם אנחנו רוצים לזהות את החלקיק הזה ולא רק לצפות בפעילות שלו ועל סמך הפעילות לשאר מה גרם לה, אנחנו צריכים לחפש אותו לא באמצעות כלים שיודעים לזהות גורם בעולם תלת מימדי אלא באמצעות כלים שיודעים לזהות גם גורמים בעולם עם ארבעה מימדים. אם אני זוכר נכון שמעתי כמה פעמים שעולה השאלה "מה גורם למסה למשוך אליה את חלקיקי ההיגס?" לדעתי השאלה הזאת לא נכונה כי למעשה חלקיקי ההיגס הם אלה שבכלל מאפשרים התאגדות של שאר התתי חלקיקים לחומר של ממש. ואיך הם עושים את זה? אני מדמיין את החלקיקים האלה כחלקיקים בעלי תנועה גלית במימד רביעי שמשפיעה על המרחב התלת מיימדי, היא גורמת לו להתכווץ ולהיפרס. פעולה זו היא למעשה גלי הכבידה. ברגע שמספר חלקיקי היגס יוצרים גל עומד הם בעצם יוצרים מצב של יציבות יחסית במרחב. כעת כל שאר החלקיקים שאנחנו רגילים לקרוא להם "בעלי מסה" יכולים "להיתפס" במקום במרחב שבו יש התאבכות הורסת וכעת לא יהיה להם דרך לצאת מהמיקום הזה אלא אם תושקע אנרגיה או שהיציבות תתערער על ידי חלקיק היגס אחר שישבש את המערכת היציבה או משהו בסגנון. תמיד הפריע לי שלמדנו בפיזיקה שאלקטרונים יכולים לנוע ברמות אנרגיה מסויימות ולעבור מאחת לשניה אבל לא יכולים בשום פנים ואופן להיות בין רמה אחת לשניה. אם ככה אז כיצד ייתכן שהם עוברים בין רמה אחת לשניה בלי לעבור בדרך? שהתעניינתי איך מסבירים את זה אמרו לי שמתיחסים היום לאלקטרונים כישות קוונטית שלמעשה המיקום שלה הוא סופרפוזיציה ומה שאומרים זה שהסופרפוזיציה הזאת יכולה להיות רק במסלולים שתיאר בוהר. אם מה שאני אומר הוא נכון יכול להיות שבעצם מה שקורה זה שכל מסלול או כל רמת אנרגיה היא בעצם נקודה של התאבכות הורסת במרחב שם האלקטרון יכול לנוח. ברגע שמעניקים לו אנרגיה הוא יכול לעבור את האזור הלא יציב ולעבור לנקודה הבאה היציבה שהיא רמת האנרגיה הבאה. אם האנרגיה תהייה מספיק גבוהה הוא יוכל לעבור אפילו כמה מצבים בבת אחת. אם האנרגיה לא תהייה מספיק גבוהה בשביל לעבור למצב הבא הוא כן יתקדם קצת ויעבור חלק מהדרך עד למצב הבא אלא שבגלל שלמעשה מדובר בהתכווצות והתרחבות הוא יוחזר למצב היציב הכי קרוב אליו. היינו מקבלים משהו דומה אם היינו לוקחים אמבט, מפזרים עליו אבקה ויוצרים בו גל עומד. מה שאנחנו צריכים לקבל זה צבירי אבקה במקומות שבהם יש התאבכות הורסת. אבקה כן יכולה להיות בין צביר לצביר אבל אם היא תגיע לשם איכשהו(בגלל שרוח הזיזה אותה או משהו כזה) היא ישר תוחזר למצב הכי קרוב אליה. אז שוב, בגלל שאת כל זה לקחתי מרסיסי מידע ומהידע הבסיסי שלי בפיזיקה יכול להיות שאני כתבתי פה הרבה דברים לא נכונים או שהכל בכלל לא נכון. בכל זאת אני כן מצפה לשמוע תגובות רציניות, גם אם הן יתמכו וגם אם הן יפריחו את כל מה שכתבתי. טל דלברי.
 

masterboy

New member
אין לאף אחד דעה?

 

Rus Almighty

New member
לא יודע הרבה על היגס אבל המטרה העיקרית

של CERN היא לבצע ניסוים באנרגיות גבוההות ולא לחפש את היגס. לא הבנתי מה הבעיה עם הגלים שציינת ומעבר לכך יש שני סוגי גלים גלי רוחב וגלי אורך (אחד מתנדנד במאונך לכיוון ההתקדמות כמו שצינת והשני הוא מתנודנד עם כיוון ההתקדמות כמו גל בתוך קפיץ או גל קול). ובנוסף זה חסר טעם להתהות מה ומאיפה החלקיקים באים בלי להציעה שום מודל חישובי (אנחנו לא נידע אף פעם מה האמת אבל אנחנו כן נוכל לחשב וחזות דברים אם יש לנו מודלים חישובים וכלים מתמטים) ובקשר לאלקטרונים וההסבר של פיסיקה קוונטית הבעיה שאתה חושב עליו בתור חלקיק נקודתי במקום ענן הסתברותי
 
למעלה