מחשבות שקטפתי מאוויר של בית קפה

galita123

New member
מחשבות שקטפתי מאוויר של בית קפה

שוב בבית קפה משחקת אותה כותבת. יצאתי מהבית עם תיק סופרים, לפטופ ופאסון של אחת שעובדת בזה. אבל כשאני חושבת על זה, איך אתה נהיה זה אם אתה לא פשוט מתחיל להיות זה?
אז אני זה.
אני אוהבת את הסופרת-אני. בסוף תמיד יוצא לי משהו טוב להגיד.
תמיד כשאני צופה במחוברים יוצא ממני הצד הזה של דרמה-רומנטית. אחרי כל פרק שאני צופה בו מיידית החיים שלי נצבעים בצבע סרט. אני אוהבת את זה ככה.
זה מקרב אותי לחיות את החיים שאני רוצה לחיות.
חיי ננה שרייר (אישה עצמתית יפה, מנהלת פאב, משוררת, רוקנרולית, מתרגשת אבל באמת מהחיים של עצמה).

למען האמת החיים שלי לא רחוקים מזה. תראו אותי. לפני כ40 דקות יצאתי מביתי ברחוב ארלוזורוב עם תיק סופרים ולפטופ, לקחתי מונית לדיזנגוף בן גוריון. רציתי לשבת במשולש אבל ראיתי שם מישהי מהעבודה שלי אז עשיתי כאילו לא ראיתי אותה והמשכתי לאתנחתא. אני יושבת על הבר, שותה הפוך גדול, כותבת בלפטופ שלי, לובשת חולצה ורודה עם מחשוף ושרשרת ארוכה שבסופה יהלום ענק מזויף.
זה רומנטי למכביר. זה מה שדמיינתי לי רק לפני 3 חודשים. לפני 3 חודשים כל זה נראה כמו חלום. לא ידעתי איך זה הולך לקרות והנה זה קרה. אז עוד גרתי עם אבא בבת ים עכשיו אני גרה עם דניאל ועופר בתל אביב. שכר דירה נמוך באופן מזעזע. בית של פעם, עם סלון, פלזמה, בריטה, מדיח, אייפון ומזגן. וכמעט כל ערב יש לפחות 3 אופציות לדברים לעשות. חיי חברה עשירים בנוסף לכמה חברויות משמעותיות. שירים התחילו לזרום מתוכי, שירים שאשכרה הייתי שומעת בעצמי. גן עדן מהלך אני. אני לא אומרת את זה בציניות ואני לא הולכת להפוך את זה ולמרר לכם בסגנון 'יש לי הכל אבל אין לי כלום'. יש לי הכל נקודה. חיי מרגשים אותי. טוב עכשיו וטוב ימשיך לעד. כי ככה הדברים עובדים באמת ביקום הזה. יש כל כך הרבה אי הבנות ותפיסות מעוותות שמטיילות באוויר ונכנסות לכם ללב.

זה ישמע מתיימר אבל לא אכפת לי, גיליתי את סוד החיים. גיליתי מה מייצר את הכל. איך להשיג מה שאני רוצה. הראו לי את המפה והתחלתי לעשות את צעדיי הראשונים בתוכה.
אתם לא תשמעו יותר מפי דברים כמו – 'ככה זה, אין ברירה, צריך, אין מה לעשות, חייבים להתאמץ כדי להשיג, נו פיין נו גיין '. נמחק לי מהמאגר. אם זה פאטאליסטי זה שקרי. נקודה. (בהתחלה כתבתי דטרמיניסטי אבל בדקתי בוויקיפדיה ופאטאליסטי יותר מתאים פה). אם המידע הוא פסימי ללא מוצא – שקר. נקודה. כל הדברים כולם פתוחים ואופטימיסטים. נקודה. למה? כי אני בוחרת.
שאלתם את עצמכם פעם – 'מה יוצר את המציאות? למה קורה לי מה שקורה לי?'
שקלתם פעם לחשוב – 'מה למדתי מתוך עצמי בלבד? אלוהים יודע שלימדו אותי הרבה דברים מבחוץ... מה מכל הדברים שאני יודע באו ממני? מתוך התנסות אישית שלי? מתוך חקירה אמיתית, פתוחה ואוהבת של העולם בו אני חי? '

זה היה נראה לי כמו רעיון טוב לקחת זמן ולנסות להבין כיצד העולם עובד ולמה קורים לי הדברים שקורים לי. משהו תמיד היה לי לא פתור, משהו לא הגיוני, תמיד היתה נקודה שפספסתי ושום הסבר לא הרגיע לי את הנפש.
ולאחר חקירה של איזה כמה שנים (שתמשיך עד נשימתי האחרונה כי אני מתה על זה), מסתובב ביניכם אדם שרואה את המציאות באופן כזה:

אני חיה כי התכוונתי לחיות. נולדתי בכוונה כי רציתי וכך אמשיך לחיות. בכוונה. החיים שלי הם לא נטל או מסע ממושך של חוסר סיפוק. חיי הם הרפתקאה מתמשכת. כל חוויה מהגדולה עד הקטנה מפתחת אותי כאדם/כישות.
אני מבינה את הטבע האמיתי שלי – אני רוח שהתאים לה להתממש בפיזי כי זה היה נראה לה כיף.


נכנסתי בכוונה לתוך סביבה שהיא לא בינונית כי רציתי לזרוק חלומות גדולים לאוויר ואז לתפוס אותם. אני הרבה יותר רחבה מהאישיות שאני מכירה כגלית. רוב רובי נשאר רוח אך חלק מהמודעות שלי התפקסה לתוך השלוחה האחרונה ביותר של הרוח- אני. ואני מאוהבת בעצמי, כי אני פה בשביל להמשיך לגדול ולהמשיך לפתח את היקום.


אני אוהבת כשהמורים הנוכחיים שלי* אומרים שהמנטרה של היקום היא – "עוד". הרבה מתחבטים (שלא לצורך) בשאלה – מהי משמעות החיים. יש לי תשובה ואני שולפת אותה מהמותן – המטרה היחידה בחיים היא התחושה הזאת של הנאה+בית+רוגע+משחק. התוצאה הבלתי נמנעת של התחושה הזאת היא – התפתחות. העולם אוהב את עצמו ורוצה לראות מה עוד הוא יכול ליצור. בי-די-וק כמו ילד.
אני יודעת שהתממשותו של כל דבר שאני רוצה שיקרה לי בחיים תלוי בדבר אחד בלבד - האפשור שלי של הגעת החלום אליי.
אפשור זה אומר להסיר התנגדות. להסיר התנגדות זה אומר להתמקד בדברים שעושים לי להרגיש טוב.


גם ברוחניות העכשווית יש הרבה דיבור על לפתור עניינים, למצוא את המקור של הבעיה, זו עבודה בלתי נגמרת וכו' וכו'. ובכל זה יש משהו אבל האמת היא שככל שמתמקדים בבעיות, גם אם זה בלרפא אותם, צצות עוד ועוד בעיות לפתור. מייצרים שריפות על מנת לכבות אותן. הגישה שאני מאמינה בה היא – לאמן את המיקוד שלי בדברים שכן עובדים לי בחיים ובפרגון עצמי וכל הדברים האלה שאולי היו בעייתיים פשוט נושרים בצידי הדרך. זה באמת מאוד פשוט - מה שאתה מתמקד בו גדל והופך להיות דומיננטי וממשי. מתמקד זה אומר – הדברים שאני חושב עליהם באופן מספיק קונסיסטנטי.


עוד דבר שאני ממש אוהבת שמוריי הנוכחיים אומרים הוא – גם אם 90% מהחיים שלכם לא עובדים, מספיק שתתמקדו ב 10% שכן עובדים ושאר ה90% ייפתרו כאילו מעצמם, לדוגמא – יכול להיות שאין לכם כסף, שונאים את העבודה שלכם, אין אהבה, אין אפילו זיונים, ואתם סובלים ממחלה כרונית והכל קורה בו זמנית... אבל יש לכם כלב שאתם פשוט מתים עליו שמעניק לכם אושר אינסופי וטהור. אם אתם תעשו את העבודה ותתמקדו בו מספר פעמים ביום, תחשבו עליו, תרגישו את האהבה הזאת שהוא מזרים בתוככם.. כבמטה קסם כל שאר הבעיות ייעלמו – אבל ההתמקדות באהבה אל הכלב צריכה להיות יותר דומיננטית מההתמקדות בבעיות. היא צריכה להוות מינימום של 70% מהיום. זה אומר שעדיין מותר לכם להתמקד בבעיות שלכם אבל לא יותר מ30% ליום. וזה יכול בהתחלה להיראות לכם טיפשי וחסר אחריות אבל היי, אין לכם פתרון כרגע במילא.

לסיכום – אין מה לפתור. העבודה היחידה היא – הירגעות. הירגעות לנוכח כל המצבים. גם אלה שנראים נוראיים. אם אתם מסוגלים לחוות רוגע תחת המצבים הגרועים ביותר – אתם המאסטרים של היקום ואין שום דבר שאתם לא יכולים להיות, לעשות או להשיג. אני לא מדברת על הכחשה. אם משהו כואב תנו לו לכאוב, היכנסו אליו באמת, תכאבו עד הסוף אבל אז תשחררו ואל תסתכלו אחורה. היזכרו מה יוצר לכם את המציאות – התמקדות. מה שאתם מתמקדים בו גדל והופך להיות ממשי.

אז התאוריה פשוטה והפרקטיקה גם היא באמת פשוטה אבל תמיד יש התנגדות בקטע הזה. כי לאנשים כל כך קשה לתפוס שהחיים הם באמת פשוטים. קשה לשחרר אחיזה בדברים הכואבים כי האכילו אותנו כל כך הרבה שנים שאנחנו צריכים לשלוט בדברים ולפתור הכל בעצמנו. הכל כל כך שלו ביקום אבל כולנו מתהלכים בבועות של כאוס שהמצאנו לעצמנו שמקיפות רק את הרדיוס הקרוב אלינו.

אני עשיתי בחירה מודעת לנפץ את הבועה ולהתחבר לשקט הזה של היקום. ואפשר להרגיש אותו תחת כל מצב גם תחת המצב הרועש ביותר. מניסיון.

התהליך הוא מעניין ואני מוצאת את עצמי לא אחת לא מרוצה, לא מסופקת, משועממת, מדוכאת, אבל אני מבינה יותר ויותר שזו לא האמת והרגשות האלה הם תוצאה של אימון של שנים על רגשות מסוג זה.
האמת מרגישה טוב. האמת מרגישה בבית. האמת מרגישה משחק. האמת מענגת.

גם זה משהו שלמדתי – הרגשות שלנו הם מערכת הכוונה מתוחכמת. ג'יפיאס משוכלל. כשאנחנו מרגישים לא טוב (וזה לא משנה איזה רגש ספציפי זה, זה הרגשות שלא מרגישים טוב) זה אומר שאנחנו כרגע מתמקדים במשהו שהוא לא האמת האמיתית שלנו. אנחנו בדרך ההפוכה מלהגשים את החלומות שלנו, מלממש את היותנו המופלאים שאנו. וכשאנחנו מרגישים טוב זה אומר שאנחנו במימוש ואנחנו על דרך המלך וחלומותינו עושים את דרכם אלינו.
אז לשים את זה בפרקטי – אם במשך 30 יום אנחנו מצליחים להרגיש טוב רוב הזמן (70% ליום) וזה לא משנה מה הסיבה שלנו להרגיש טוב, זה יכול להיות כל דבר, אפילו הטפשי ביותר, כל מה שנרצה שיקרה לנו יקרה לנו ויהיה מומנטום נפלא של גלישה מחוויה טובה אחת לאחרת. זו הסיבה למשל שבגללה כשאנשים מאוהבים הכל מסתדר להם בחיים. אבל לא חייבים להיות מאוהבים בשביל שזה יקרה. יש מספיק דברים בחיים של כל אחד מאיתנו שעושים לנו עונג להתמקד בהם. זה אפילו יכול להיות העובדה שהשמש עלתה לשמיים היום ולא היינו צריכים לנקוף אצבע בשביל שזה יקרה.

לפעמים נדמה לנו שאנחנו צריכים להתמקד בחלומות שלנו על מנת שיתממשו אבל למעשה זה ממש לא הכרחי ואף יכול להכשיל אותנו כי לפעמים כשאנחנו חושבים על החלומות שלנו אנחנו חושבים על החוסר שלהם בחיינו. אז למעשה יכולה להיות לי מטרה להרוויח מלא מלא כסף. ואז אני יכולה לשים את המטרה הזאת בצד, לא לחשוב עליה יותר, להתמקד בדברים מגניבים ואז – פאו! כסף בחשבון הבנק שלי!
כי ההרגשה של הרבה כסף זהה להרגשה של הנאה ושמחה. אז אם ייצרתי בתוכי הרגשות של שמחה והנאה יצרתי את ההרגשה של הרבה מאוד כסף וההרגשה הדומיננטית מתממשת לתוך דברים שמתאימים לה, כמו - שפע כס
 

galita123

New member
פתאום קלטתי שהמאמר נחתך. ההמשך:

.... וההרגשה הדומיננטית מתממשת לתוך דברים שמתאימים לה, כמו - שפע כסף.

אלה היו שני הסנטים שלי. אולי תקחו אולי לא. זה לא באמת משנה לי. ברגע שהמסמך הזה נכתב. הגעתי לסיפוקי. אם הרגשתם משהו – זה בונוס.
לא עושה שום דבר בשביל אף אחד אחר. אני היא מרכז העולם. ומן הסתם גם אתם. אף אחד לא צריך להינצל. אף אחד לא צריך להשתנות. זה רק עניין של מיקוד.
אני לא רוצה לשנות את העולם. אני מקבלת אותו כמו שהוא ומתמקדת בצדדיו היפים. כמו שעושים עם ילד שאוהבים. וזוכרים? מה שמתמקדים בו גדל והופך ממשי.




*בשנתיים האחרונות אני לומדת באופן אובססיבי את הלימודים של אברהם היקס. גוגל איט. Abraham hicks
 
היי galita

ברוכה הבאה לפורום,

אני ממליץ לך לראות את התוכנית הבאה מתוך סדרת תוכניות "נפגשים עם קבלה":
http://www.kab.co.il/kabbalah/short/14012

במיוחד תראי את הקטע שמתחיל החל מדקה 22:37 של חלק ראשון. מדובר שם על ההתייחסות של חכמת הקבלה לשיטות שתיארת.
 
למעלה