מחשבות...

מחשבות...

שלום לכולן/ם (בינתיים אני ה-ם היחיד נראה לי...) תקופה עצובה לכולנו עם הפיגועים הקשים והנרצחים התמימים...
בכל אופן, היום הפורום פעיל כשבוע ... רק רציתי לומר לכולכן מכל הלב
כי אני חש כי הפורום יהווה עבורנו מקום מפגש שם ופתוח, ואני שואל את עצמי... מדוע לא יזמת אותו לפני מספר חודשים? התשובה לדעתי, היא כי אבדן לוקח זמן... כלומר, כנראה הייתי צריך לעבור תהליך "הבשלה" עם עצמי עד שהגעתי לתפוז וביקשתי ליזום את הפורום. בסך הכל עבר כאמור שבוע מאז הפורום נפתח , ובתוכי אין ספור רעיונות לנושאים, מאמרים ו... בקיצור יש לי מוטיבציה ליזום ולפתח את הפורום. במקום שאתן תודו לי - כן, אני מודה לתפוז ולכל אחת מכן... כן, אני חש מחובר לאבדן יותר מאשר לפני שבוע... וכפי שכתבתי מספר פעמים, כל אחד מוצא את דרכו להתמודדות עם האבדן הפרטי והאישי שלו.... אני מדמיין כעת את התינוק שלי בשמיים גבוה, במקום בו טוב לו , והוא אומר לחברים שלו, כן, התינוקות שלכן/ם... תראו, הם באמת לא שכחו אותנו, אנו חסרים להם! ועל כך אני גאה... מצאנו את המקום הנכון בו אנו אומרים -הם איתנו, תמיד איתנו!!!
 
למעלה