מחשב מבאס+אקס מבאס+עבודה קשה =
- פותח הנושא Bubble Girl 27
- פורסם בתאריך
אל תפחדי...
לפעמים רק לעשות את הצעד - מכניס אותם לפחד ופתאום מתנהגים כמו טטלה! זה עצוב אך נכון. אצלי התחננתי אליו שנסיים הכל בלי עו"ד - אבל האגו הפריע לו ...ואחרי דיון ראשון בבית משפט לענייני משפחה...פתאום השתנתה המנגינה..."הגעתי למסקנה שכדאי שנסיים את זה יפה בינינו..." (ואיפה היית כבר 7 חודשים כשאני ביקשתי את זה שוב ושוב???) אז אל תפחדי... אני יודעת שאם הוא לא היה מטפל בילדה כמו שצריך (אוכל...בסיסי לא???) אז לא הייתי חוששת מכלום...רק מזה שהיא לא תטופל כמו שמגיע לה!
לפעמים רק לעשות את הצעד - מכניס אותם לפחד ופתאום מתנהגים כמו טטלה! זה עצוב אך נכון. אצלי התחננתי אליו שנסיים הכל בלי עו"ד - אבל האגו הפריע לו ...ואחרי דיון ראשון בבית משפט לענייני משפחה...פתאום השתנתה המנגינה..."הגעתי למסקנה שכדאי שנסיים את זה יפה בינינו..." (ואיפה היית כבר 7 חודשים כשאני ביקשתי את זה שוב ושוב???) אז אל תפחדי... אני יודעת שאם הוא לא היה מטפל בילדה כמו שצריך (אוכל...בסיסי לא???) אז לא הייתי חוששת מכלום...רק מזה שהיא לא תטופל כמו שמגיע לה!
שוב מתחילה מחדש
New member
אני גם מבואסת היום מאוד
מהאקס והיחס שלו לילדים. אני מתנצלת מראש שאני שולחת לבלוג, אבל אין לי כח או חשק לעדכן יותר מזה היום
מהאקס והיחס שלו לילדים. אני מתנצלת מראש שאני שולחת לבלוג, אבל אין לי כח או חשק לעדכן יותר מזה היום
Bubble Girl 27
New member
../images/Emo41.gifמנצל"שת את עצמי../images/Emo41.gif
עוד שאלה שמציקה לי... לאימהות שהילדים עוד עם חיתולים ותחליפי חלב... האם אתן שמות על בסיס קבוע בתיק לשינה אוכל וחיתולים או שהאבא קונה לבד? כי אני חוטפת ממנו צעקות אם הגננת בטעות הוציאה את החיתולים או אין לו מספיק סימילאק... הוא טוען שהוא משלם מזונות ולכן אני מחוייבת לשים לו. אני לא חושבת שהוא צודק אבל לא לשים לו שוב עלול להעניש את הילד בטימטום של הורה. אופפפ מישהו יודע איך מעלימים אקס? (נא לא לראות במשפט למעלה איום זה בצחוק)
עוד שאלה שמציקה לי... לאימהות שהילדים עוד עם חיתולים ותחליפי חלב... האם אתן שמות על בסיס קבוע בתיק לשינה אוכל וחיתולים או שהאבא קונה לבד? כי אני חוטפת ממנו צעקות אם הגננת בטעות הוציאה את החיתולים או אין לו מספיק סימילאק... הוא טוען שהוא משלם מזונות ולכן אני מחוייבת לשים לו. אני לא חושבת שהוא צודק אבל לא לשים לו שוב עלול להעניש את הילד בטימטום של הורה. אופפפ מישהו יודע איך מעלימים אקס? (נא לא לראות במשפט למעלה איום זה בצחוק)
לפי מיטב ידיעתי, תשלום מזונות אינו פוטר
את האב מקניית חיתולים ואוכל. זה לא זה שהוא משלם לך בעבור כל הוצאות הילד. ציינת באחת מההודעות כי עשיתם הסכם אצל עו"ד - האם ההסכם אינו מפרט את תשלום המזונות? אני רק מכינה חליפת בגדים נקיה לערב וזהו. אבא שלו קונה טיטולים ואוכל לילד לשהיה אצלו - אפשר לחשוב בכמה מדובר כאשר הוא לוקח אותו למספר שעות כה מצומצם. הכל, שורה תחתונה, תלוי באורך הרוח שלך ואם יש לך אז תשלחי את הילד בלי חיתולים ובלי אוכל ותתני לאדון אבא לקחת קצת אחריות. לא נראה לי שהוא יסתכן בלהשאיר את הילד בלי טיטול או יחזיר אותו עם טיטול מוצף (או שכן - אם לא תנסי לא תדעי). במקביל תנסי לברר דרך עורך הדין מה נכלל בתשלום מזונות ותוכלי להיות יותר ברורה מול האקס החצוף. חברה שלי שהיא גרושה ותיקה עם שני ילדים אמרה לי פעם: "איך שתחנכי אותו עכשיו, ככה הוא יהיה תמיד" וזה מה שמדרבן אותי להיות סטריקטית איתו מההתחלה לגבי זמנים ואחריות. לא הכל מושלם אצלינו כמובן אבל אנחנו עובדים על זה.
את האב מקניית חיתולים ואוכל. זה לא זה שהוא משלם לך בעבור כל הוצאות הילד. ציינת באחת מההודעות כי עשיתם הסכם אצל עו"ד - האם ההסכם אינו מפרט את תשלום המזונות? אני רק מכינה חליפת בגדים נקיה לערב וזהו. אבא שלו קונה טיטולים ואוכל לילד לשהיה אצלו - אפשר לחשוב בכמה מדובר כאשר הוא לוקח אותו למספר שעות כה מצומצם. הכל, שורה תחתונה, תלוי באורך הרוח שלך ואם יש לך אז תשלחי את הילד בלי חיתולים ובלי אוכל ותתני לאדון אבא לקחת קצת אחריות. לא נראה לי שהוא יסתכן בלהשאיר את הילד בלי טיטול או יחזיר אותו עם טיטול מוצף (או שכן - אם לא תנסי לא תדעי). במקביל תנסי לברר דרך עורך הדין מה נכלל בתשלום מזונות ותוכלי להיות יותר ברורה מול האקס החצוף. חברה שלי שהיא גרושה ותיקה עם שני ילדים אמרה לי פעם: "איך שתחנכי אותו עכשיו, ככה הוא יהיה תמיד" וזה מה שמדרבן אותי להיות סטריקטית איתו מההתחלה לגבי זמנים ואחריות. לא הכל מושלם אצלינו כמובן אבל אנחנו עובדים על זה.
Bubble Girl 27
New member
העו"ד שלי אמרה שאני לא חייבת
שהוא מחוייב כאבא לדאוג לצרכים של הילד.. אני פשוט חוטפת אשכרה צעקות כשאין. אני שמה לו תמיד כדי לא להעניש את הילד אבל בא לי שגם לו יהיה נטל כלכלי של קניית דברים לילד. בגדים ונעליים הוא לא קונה, חיתולים או אוכל גם לא חי כמו רווק... אז במה הוא אבא? בזה שהוא נמצא איתו שעתיים בשבוע? דיייי בא לי לחנוק אותו!
שהוא מחוייב כאבא לדאוג לצרכים של הילד.. אני פשוט חוטפת אשכרה צעקות כשאין. אני שמה לו תמיד כדי לא להעניש את הילד אבל בא לי שגם לו יהיה נטל כלכלי של קניית דברים לילד. בגדים ונעליים הוא לא קונה, חיתולים או אוכל גם לא חי כמו רווק... אז במה הוא אבא? בזה שהוא נמצא איתו שעתיים בשבוע? דיייי בא לי לחנוק אותו!
את יודעת את מי הכי קשה לנו לחנך?!
את עצמינו
כן, את עצמינו. אז תחליטי שאת עושה ניסיון על עצמך ותשלחי את הילד בלי טיטולים ובלי אוכל. אם האבא יתלונן בפנייך, תגידי לו שזה מהווה נטל כלכלי עליך ושהחל מהיום את מפסיקה לצייד אותו בנ"ל. בלי איומים, בלי כעסים - פשוט כך. אם יתחיל להתעצבן, תגידי שאת מצטערת אבל זה המצב - הסכם המזונות שבינכם אינו כולל כיסוי הוצאות הילד עת שהייתו אצל אביו. גם אם הוא מניאק, הוא בטח יחזיר אותו פעם פעמיים עם טיטול מפוצץ ואחר כך שיראה שאין תגובה מצידך (ותדאגי שלא תהיה) הוא יתחיל להירגע ויקנה בעצמו כי אחרי הכל זה גם הילד שלו ולא נראה לי שהוא יתן לו לסבול אם הוא יראה שזה לא מזיז לך. נשמע כאילו הוא עושה הרבה דברים כי הוא יודע כמה זה מרגיז אותך. את צריכה לעבוד על עצמך לא להתרגש מהצעקות שלו יותר - התגרשתם ואת לאצריכה לשאת זאת יותר, להזכירך. אוי, אני כל כך טובה בלייעץ לאחרים...
ברצינות - תנסי. את חיבת את זה לעצמך ואת חייבת את זה לילד שלך.
את עצמינו
Bubble Girl 27
New member
אני יודעת שאת צודקת ואני אומרת
למה למה למה למען השם לא הוציאו לנו את המצפון בלידה? כלכך קשה לי לעשות לו דברים שהם כתובים בחוזה כי אני יודעת שהוא יודע שאני בחיים לא אפגע בילד שלי בשבילו.. הוא נהנה ואני סובלת!
למה למה למה למען השם לא הוציאו לנו את המצפון בלידה? כלכך קשה לי לעשות לו דברים שהם כתובים בחוזה כי אני יודעת שהוא יודע שאני בחיים לא אפגע בילד שלי בשבילו.. הוא נהנה ואני סובלת!
Bubble Girl 27
New member
לפי אמנת פולניה
הוא אמור לסבול!!! לא אני!!!! נמאס לי להיות חד הורית, נמאס לי להלחם בו, נמאס לי שהכל הולך לי קשה... האופטימיות אוזלת לי מהמלאי!
הוא אמור לסבול!!! לא אני!!!! נמאס לי להיות חד הורית, נמאס לי להלחם בו, נמאס לי שהכל הולך לי קשה... האופטימיות אוזלת לי מהמלאי!
מה פתאום אוזל - בואי נמלא ../images/Emo192.gif../images/Emo192.gif
הנה שתי בדיחות ששיעשעו אותי אתמול ונמצאות בקומונת גרושים גרושות פרודים פרודות: הבוס נכנס בבקר למשרד ולא ידע שהרוכסן שלו פתוח והחנות פתוחה לרווחה. מזכירתו ניגשת אליו בדיסקרטיות ושואלת: בוס, כשעזבת היום את הבית, סגרת את דלת המוסך? הבוס לא הבין את מהות האמירה והמשיך לתהות למה התכוונה גם אחר כך כשנכנס למשרדו. תוך כדי עבודה על הניירת הבחין שרוכסנו פתוח ואז הבין סו"ס מה שמזכירתו רמזה לו. במכוון נגש למזכירתו לבקש קפה וכשהגיע לשולחנה שאל: כשראית את דלת המוסך פתוחה, האם ראית שם את היגואר שלי? מזכירתו חייכה ואמרה "לא בוס, הדבר היחידי שהיה שם זה מיני-מיינור עם שני צמיגים מפונצ'רים..." ************************************************************************************ גבר אחד חוזר הביתה מהעבודה ולא מוצא את אשתו בבית, הוא מחפש אחריה בכל העיר, מתקשר למשטרה, מפרסם את תמונתה בעיתון, אך לשווא. אחרי יומיים של חיפושים, הוא חוזר הביתה ומוצא את אשתו האבודה יושבת במטבח ומחסלת צלחת של פסטה. "את בחיים" הוא מתנפל עליה בנשיקות, "כל כך דאגתי לך, איפה היית כל הזמן הזה"? "חמישה גברים חטפו אותי" עונה האישה, "והפכו אותי לשפחת המין שלהם למשך שבוע שלם". "זה נורא יקירתי", מזדעק הבעל, "אבל רגע, הרי נעלמת רק ליומיים". "אני יודעת", עונה לו האישה, "חזרתי רק לחצי שעה בשביל לאכול משהו, ואני עפה מפה".
הנה שתי בדיחות ששיעשעו אותי אתמול ונמצאות בקומונת גרושים גרושות פרודים פרודות: הבוס נכנס בבקר למשרד ולא ידע שהרוכסן שלו פתוח והחנות פתוחה לרווחה. מזכירתו ניגשת אליו בדיסקרטיות ושואלת: בוס, כשעזבת היום את הבית, סגרת את דלת המוסך? הבוס לא הבין את מהות האמירה והמשיך לתהות למה התכוונה גם אחר כך כשנכנס למשרדו. תוך כדי עבודה על הניירת הבחין שרוכסנו פתוח ואז הבין סו"ס מה שמזכירתו רמזה לו. במכוון נגש למזכירתו לבקש קפה וכשהגיע לשולחנה שאל: כשראית את דלת המוסך פתוחה, האם ראית שם את היגואר שלי? מזכירתו חייכה ואמרה "לא בוס, הדבר היחידי שהיה שם זה מיני-מיינור עם שני צמיגים מפונצ'רים..." ************************************************************************************ גבר אחד חוזר הביתה מהעבודה ולא מוצא את אשתו בבית, הוא מחפש אחריה בכל העיר, מתקשר למשטרה, מפרסם את תמונתה בעיתון, אך לשווא. אחרי יומיים של חיפושים, הוא חוזר הביתה ומוצא את אשתו האבודה יושבת במטבח ומחסלת צלחת של פסטה. "את בחיים" הוא מתנפל עליה בנשיקות, "כל כך דאגתי לך, איפה היית כל הזמן הזה"? "חמישה גברים חטפו אותי" עונה האישה, "והפכו אותי לשפחת המין שלהם למשך שבוע שלם". "זה נורא יקירתי", מזדעק הבעל, "אבל רגע, הרי נעלמת רק ליומיים". "אני יודעת", עונה לו האישה, "חזרתי רק לחצי שעה בשביל לאכול משהו, ואני עפה מפה".
Bubble Girl 27
New member
חחח נשמה את משהו את!
אני חייבת להסכים! די למחדל!../images/Emo196.gif
אני תומכת בך חזק חזק אני חייבת להסכים עם טונה יש להם עונג מעוות מלייסר אותנו ולעשות דברים שהם יודעים שמרגיזים! הוא עושה זאת כי הוא הרי יודע שאת לא תתני לילד לסבול וכנראה שבדינמיקה שלכם - הוא יודע "ללחוץ" על הכפתורים הנכונים - ואת עושה מה שהוא צריך. צועק על זה שלא שלחת דברים... ואת שולחת כי הרי את רוצה שקט ושלווה לילד שלך גם אצלי זה קורה...אבל זו טעות! אני בהחלט מסכימה שצריך לחנך אותם גם במערכת יחסים החדה של אחרי פרידה.. מה זה צועק עלייך!!!! שתי סטירות! (תסלחי לי כן....זה פשוט משגע אותי!) אני מסכימה שתעני בקרירות ותקבעי לו עובדות מבלי להראות לו שאת מתרגזת..ואם הוא צועק כמו אידיוט..אז דווקא תעני עוד ויתר בקור רוח..."אני לא מוכנה לשמוע שום דבר ממך בצעקות..זה המצב וזהו."
שיהיה בהצלחה רבה! תא לא צריכה להמשיך לסבול ולתת לו "להפעיל אותך" כמובל שהילד הכי חשוב אבל גם את!
אני תומכת בך חזק חזק אני חייבת להסכים עם טונה יש להם עונג מעוות מלייסר אותנו ולעשות דברים שהם יודעים שמרגיזים! הוא עושה זאת כי הוא הרי יודע שאת לא תתני לילד לסבול וכנראה שבדינמיקה שלכם - הוא יודע "ללחוץ" על הכפתורים הנכונים - ואת עושה מה שהוא צריך. צועק על זה שלא שלחת דברים... ואת שולחת כי הרי את רוצה שקט ושלווה לילד שלך גם אצלי זה קורה...אבל זו טעות! אני בהחלט מסכימה שצריך לחנך אותם גם במערכת יחסים החדה של אחרי פרידה.. מה זה צועק עלייך!!!! שתי סטירות! (תסלחי לי כן....זה פשוט משגע אותי!) אני מסכימה שתעני בקרירות ותקבעי לו עובדות מבלי להראות לו שאת מתרגזת..ואם הוא צועק כמו אידיוט..אז דווקא תעני עוד ויתר בקור רוח..."אני לא מוכנה לשמוע שום דבר ממך בצעקות..זה המצב וזהו."
nowand4ever
New member
אקס אדיש וקטנוני
אני לא יודעת איפה טעיתי. אני רואה אבות גרושים שמשקיעים בילדים שלהם.אני לא מבינה למה זכיתי לאקס מתנקם, קטנוני, קמצן ואדיש שכזה.בהחלט מבינה מה כוונתך שאין עם מי לדבר. הוא מתעלם ממני כאילו אינני קיימת. אפילו לא עונה לי אם הילדה אכלה או לא. גם כשהיתה בתמונה עו"ס היא אמרה שאם הוא בוחר שלא לשתף פעולה - היא לא יכולה לגרום לו. והרי זו בעצם אשמתי, שלא ויתרתי על הכל ועכשיו הוא כועס ולתמיד. אני לא בטוחה שהוא כועס - הוא פשוט אדיש. ברור שהוא היה מעדיף שהייתי מתה ואולי אם גם הילדה היתה נעלמת - לא היה לו רע - פחות מזונות לשלם. לפעמים, הוא מתנהג אליה כאילו היא עול על צווארו. והרי כסף הוא הדבר הכי חשוב לו עכשיו. מכתבים ששלחתי לו לגבי החשיבות של ההתמדה או שיעמוד בהבטחתיו לה - לא נענו ואף ההיפך. אני יודעת שזה נשמע נורא. הבעיה שאני באמת מאמינה שזה נכון. אני לא חושבת שיש לו אהבה או דאגה של הורה. אני חושבת שהוא רדוד ושטחי ויכול להעלם מחר אם תהיה לו סיבה, מבלי להביט לאחור. שנים אני סובלת את היחס, מגיע מתי שהוא רוצה, מחזיר מתי שהוא רוצה, מעלים חפצים, לא לוקח לחוגים, לא נותן תרופות, לא מטפל בה כשהיא חולה, עוזב אותה לבד בחוגים או בחדר הכושר, דוחף אותה כשהיא מציקה לו ורוצה תשומת לב, משקר לה ובנוכחותה, שוכח להאכיל אותה, לא עונה לשיחותיה, נעלם לה, מכריח אותה לשתוק, אין לה חפצים אצלו (פרט לאלה שהעלים), אין לה מקום משלה או אפילו חלק ממגירה, אין צעצועים או ספרים, הוא לא יקח אותה לבילויים ובטח שלא למספר ימי חופשה בחג והרשימה עוד ארוכה ארוכה. אני יכולה להציע לך מה שההגיון כבר הציע לך - לא לקחת ללב, לא להתרגש, להתרגל. אבל, אני לא חושבת שאפשר להתרגל ליחס הפוגעני והדחייה שילדתי חווה בכל פעם מחדש. כואב לי לראות אותה דחויה על ידו וכמה מעט היא חשובה לו, בעוד שהיא אוהבת אותה אהבה ללא תנאים וכמה שהוא מגיע פחות - היא מתגעגעת יותר. שנים, אני שומעת מאנשים שכבר הייתי אמורה להתרגל ליחס הזה. שצריך ללכת לקראתו ולשלוח אותה עם מזון, בגדים, כסף ומתנות לימי ההולדת. שאני צריכה לצייד את דירתו בכל מה שחסר לה. לתזכר אותו לא בא בחשבון - הוא לא עונה. כך, שאין לי דרך להבטיח שהוא שולח אותה לגן בבגדים נקיים או דאג שתתרחץ או תצחצח שיניים או שהיא הלכה לישון שבעה. ומה יהיה בביה"ס - הוא יעשה איתה שיעורים, הוא יזכור להחזיר את המחברות והספרים, היא תלך לשיון מוקדם, אולי אפילו ידאג שתתרחץ? האם הוא ישיב אותה בזמן שיאפשר לי להכין איתה שיעורים ולסדר תיק למחרת, לרחוץ ולהאכיל... מתי אני אספיק את כל זה במקומו ובגללו כשהיתה עייפה ורוצה רק לישון? כמה זה יפגע בה? כמה זה יעשה אותה שונה מהשאר? פעמים רבות חשבתי שיהיה לי שקט נפשי רב יותר אם הוא יעלם ולא יגיע לקחת אותה כלל. נכון, היא תבכה ותתגעגע, אבל בסוף יהיה שקט נפשי - בעיקר לי. פעמים רבות חשבתי לא להיות בבית אם הוא מאחר מעל שעה להחזיר אותה או לא לתת לו אותה לסוף השבוע באם לא הגיע בזמן - אבל, היא כבר מבינה ושואלת מתי אבא בא ולמה עדיין לא הגיע ואיך היא תגיע הביתה ואמא לא תהיה - האם יתכן שגם אמה תדחה אותה על מנת לחנך את אביה?. אבל, בסוף השבוע העוקב כשהוא שוב מבריז - אני כבר לא יכולה לראות אותה כואבת ומתגעגעת ושולחת לו הודעות תחינה שיועיל בטובו ויבוא לקחת אותה ולא משנה מתי. אני בהחלט לא מבינה כיצד ניתן לוותר עליה בשביל עוד פגישה מזדמנת? חשיבותה כל כך קטנה בעיניו? החופש שלו והאנוכיות שלו כל כך גדולים? כיצד בחרתי לבתי אב כה דפוק לבתי. ולכל חייה. אני נפטרתי ממנו והיא משלמת את המחיר כל החיים. האם היא תדבק לגברים כאלה בשביל לקבל את שחסר לה ממנו. האם לעולם נשלם, אני והיא, על הבחירה המוטעית ההיא? איך עשיתי אותו לאבא - הכיצד? כמה עיוורת הייתי? הלוואי והיו לי תשובות עבורך. קחי נשימה ארוכה - זה לא עומד להסתיים כל כך מהר. כל מה שניתן לעשות הוא להבין שזהו אופיו המוגבל והוא לא יכול אחרת או יותר מזה (לפחות, לא כעת) וזו הסיבה שאתם לא יחד ולפחות את לא צריכה לעשות עבורו הכל ולטפל גם בו. להבין שהילדים יגדלו ויבינו... וחבל. שניתן לשקר לילדים בניסיונות לחפות על אביהם רק עד רמה מסויימת ואולי עדיף שלא יחטפו שוק גדול מדי לכשיגדלו. מאחלת לך שהוא יתעשת מתישהו... או שהעו"ס תכריח אותו ללכת לייעוץ הורי. בהצלחה.
אני לא יודעת איפה טעיתי. אני רואה אבות גרושים שמשקיעים בילדים שלהם.אני לא מבינה למה זכיתי לאקס מתנקם, קטנוני, קמצן ואדיש שכזה.בהחלט מבינה מה כוונתך שאין עם מי לדבר. הוא מתעלם ממני כאילו אינני קיימת. אפילו לא עונה לי אם הילדה אכלה או לא. גם כשהיתה בתמונה עו"ס היא אמרה שאם הוא בוחר שלא לשתף פעולה - היא לא יכולה לגרום לו. והרי זו בעצם אשמתי, שלא ויתרתי על הכל ועכשיו הוא כועס ולתמיד. אני לא בטוחה שהוא כועס - הוא פשוט אדיש. ברור שהוא היה מעדיף שהייתי מתה ואולי אם גם הילדה היתה נעלמת - לא היה לו רע - פחות מזונות לשלם. לפעמים, הוא מתנהג אליה כאילו היא עול על צווארו. והרי כסף הוא הדבר הכי חשוב לו עכשיו. מכתבים ששלחתי לו לגבי החשיבות של ההתמדה או שיעמוד בהבטחתיו לה - לא נענו ואף ההיפך. אני יודעת שזה נשמע נורא. הבעיה שאני באמת מאמינה שזה נכון. אני לא חושבת שיש לו אהבה או דאגה של הורה. אני חושבת שהוא רדוד ושטחי ויכול להעלם מחר אם תהיה לו סיבה, מבלי להביט לאחור. שנים אני סובלת את היחס, מגיע מתי שהוא רוצה, מחזיר מתי שהוא רוצה, מעלים חפצים, לא לוקח לחוגים, לא נותן תרופות, לא מטפל בה כשהיא חולה, עוזב אותה לבד בחוגים או בחדר הכושר, דוחף אותה כשהיא מציקה לו ורוצה תשומת לב, משקר לה ובנוכחותה, שוכח להאכיל אותה, לא עונה לשיחותיה, נעלם לה, מכריח אותה לשתוק, אין לה חפצים אצלו (פרט לאלה שהעלים), אין לה מקום משלה או אפילו חלק ממגירה, אין צעצועים או ספרים, הוא לא יקח אותה לבילויים ובטח שלא למספר ימי חופשה בחג והרשימה עוד ארוכה ארוכה. אני יכולה להציע לך מה שההגיון כבר הציע לך - לא לקחת ללב, לא להתרגש, להתרגל. אבל, אני לא חושבת שאפשר להתרגל ליחס הפוגעני והדחייה שילדתי חווה בכל פעם מחדש. כואב לי לראות אותה דחויה על ידו וכמה מעט היא חשובה לו, בעוד שהיא אוהבת אותה אהבה ללא תנאים וכמה שהוא מגיע פחות - היא מתגעגעת יותר. שנים, אני שומעת מאנשים שכבר הייתי אמורה להתרגל ליחס הזה. שצריך ללכת לקראתו ולשלוח אותה עם מזון, בגדים, כסף ומתנות לימי ההולדת. שאני צריכה לצייד את דירתו בכל מה שחסר לה. לתזכר אותו לא בא בחשבון - הוא לא עונה. כך, שאין לי דרך להבטיח שהוא שולח אותה לגן בבגדים נקיים או דאג שתתרחץ או תצחצח שיניים או שהיא הלכה לישון שבעה. ומה יהיה בביה"ס - הוא יעשה איתה שיעורים, הוא יזכור להחזיר את המחברות והספרים, היא תלך לשיון מוקדם, אולי אפילו ידאג שתתרחץ? האם הוא ישיב אותה בזמן שיאפשר לי להכין איתה שיעורים ולסדר תיק למחרת, לרחוץ ולהאכיל... מתי אני אספיק את כל זה במקומו ובגללו כשהיתה עייפה ורוצה רק לישון? כמה זה יפגע בה? כמה זה יעשה אותה שונה מהשאר? פעמים רבות חשבתי שיהיה לי שקט נפשי רב יותר אם הוא יעלם ולא יגיע לקחת אותה כלל. נכון, היא תבכה ותתגעגע, אבל בסוף יהיה שקט נפשי - בעיקר לי. פעמים רבות חשבתי לא להיות בבית אם הוא מאחר מעל שעה להחזיר אותה או לא לתת לו אותה לסוף השבוע באם לא הגיע בזמן - אבל, היא כבר מבינה ושואלת מתי אבא בא ולמה עדיין לא הגיע ואיך היא תגיע הביתה ואמא לא תהיה - האם יתכן שגם אמה תדחה אותה על מנת לחנך את אביה?. אבל, בסוף השבוע העוקב כשהוא שוב מבריז - אני כבר לא יכולה לראות אותה כואבת ומתגעגעת ושולחת לו הודעות תחינה שיועיל בטובו ויבוא לקחת אותה ולא משנה מתי. אני בהחלט לא מבינה כיצד ניתן לוותר עליה בשביל עוד פגישה מזדמנת? חשיבותה כל כך קטנה בעיניו? החופש שלו והאנוכיות שלו כל כך גדולים? כיצד בחרתי לבתי אב כה דפוק לבתי. ולכל חייה. אני נפטרתי ממנו והיא משלמת את המחיר כל החיים. האם היא תדבק לגברים כאלה בשביל לקבל את שחסר לה ממנו. האם לעולם נשלם, אני והיא, על הבחירה המוטעית ההיא? איך עשיתי אותו לאבא - הכיצד? כמה עיוורת הייתי? הלוואי והיו לי תשובות עבורך. קחי נשימה ארוכה - זה לא עומד להסתיים כל כך מהר. כל מה שניתן לעשות הוא להבין שזהו אופיו המוגבל והוא לא יכול אחרת או יותר מזה (לפחות, לא כעת) וזו הסיבה שאתם לא יחד ולפחות את לא צריכה לעשות עבורו הכל ולטפל גם בו. להבין שהילדים יגדלו ויבינו... וחבל. שניתן לשקר לילדים בניסיונות לחפות על אביהם רק עד רמה מסויימת ואולי עדיף שלא יחטפו שוק גדול מדי לכשיגדלו. מאחלת לך שהוא יתעשת מתישהו... או שהעו"ס תכריח אותו ללכת לייעוץ הורי. בהצלחה.
Bubble Girl 27
New member
וואוו
קודם כל הכבוד על ההשקעה והאורך. יש קווים דומים לצערי בין האקסים רק שאני יודעת שהוא לא מבין שהוא מתנהג לילד בצורה לא נאותה להורה, הוא פשוט לא קולט! הוא מאוד אוהב את הילד אבל לא יודע איך לפרוק את הכאב שלו ומוציא את זה עליו ועליי. חבל.. עצוב לי לקרוא את ההודעה שלך ולדעתי במצבך הייתי דורשת ביקורים תחת פיקוח ומתעקשת על זה. איך ולמה הם מתנהגים ככה?
קודם כל הכבוד על ההשקעה והאורך. יש קווים דומים לצערי בין האקסים רק שאני יודעת שהוא לא מבין שהוא מתנהג לילד בצורה לא נאותה להורה, הוא פשוט לא קולט! הוא מאוד אוהב את הילד אבל לא יודע איך לפרוק את הכאב שלו ומוציא את זה עליו ועליי. חבל.. עצוב לי לקרוא את ההודעה שלך ולדעתי במצבך הייתי דורשת ביקורים תחת פיקוח ומתעקשת על זה. איך ולמה הם מתנהגים ככה?
nowand4ever
New member
האבא הכי טוב בעולם...
להפתעתי, האקס שלי בטוח שהוא האב הכי טוב בעולם. כן, בעולם הפנימי שלו וזה שהוא מקרין החוצה - הוא אב מושלם. הוא אף מצליח לשכנע אנשים בזאת. הוא עומד בהתחייבויותיו העיקריות ולוקח אותה פעמיים בשבוע למספר שעות. העובדה שהוא לוקח אותה בימי ההסדר שלו לחוג (חוג בו הוא מסרב להשתתף כספית) עושה אותו מושלם וכאילו הוא מעניק לה מעל ומעבר. בדרך זו, הוא לא מדליק לה טלויזיה והולך לנמנם אחה"צ וזו כבר הקרבה גדולה מצידו. מצב שעדיין חוזר על עצמו לפעמים כשהוא עייף מהדייט בלילה.הוא מנצל את החוג לקשרים חברתיים עם נשים גרושות אחרות וכולן מתרשמות שהוא אב למופת. וכן, הוא גם מתלונן לאנשים שאני מונעת ממנו לראות אותה כשהיא חולה וכמה שאני גרושה רעה. הוא רק לא מזכיר שהוא מחזיר אותה עם חום של 40 מעלות מבלי לטפל בה כלל. אני לא מאשימה. הוא מטעה. הוא הטעה גם אותי. הייתי בטוחה שהוא יהיה אב טוב ועוזר. ואולי בעזרת התמריץ או הפידבק הנכון הוא גם היה הופך לכזה, אם היה לו מה להפסיד. אבל העובדה שהדימוי העצמי שלו חיובי בעיני עצמו ובעיני הסביבה מעצימה את ההתנהגות שלו. השאלה שמדאיגה אותי היא איך לא ליפול בפח הזה שוב.
להפתעתי, האקס שלי בטוח שהוא האב הכי טוב בעולם. כן, בעולם הפנימי שלו וזה שהוא מקרין החוצה - הוא אב מושלם. הוא אף מצליח לשכנע אנשים בזאת. הוא עומד בהתחייבויותיו העיקריות ולוקח אותה פעמיים בשבוע למספר שעות. העובדה שהוא לוקח אותה בימי ההסדר שלו לחוג (חוג בו הוא מסרב להשתתף כספית) עושה אותו מושלם וכאילו הוא מעניק לה מעל ומעבר. בדרך זו, הוא לא מדליק לה טלויזיה והולך לנמנם אחה"צ וזו כבר הקרבה גדולה מצידו. מצב שעדיין חוזר על עצמו לפעמים כשהוא עייף מהדייט בלילה.הוא מנצל את החוג לקשרים חברתיים עם נשים גרושות אחרות וכולן מתרשמות שהוא אב למופת. וכן, הוא גם מתלונן לאנשים שאני מונעת ממנו לראות אותה כשהיא חולה וכמה שאני גרושה רעה. הוא רק לא מזכיר שהוא מחזיר אותה עם חום של 40 מעלות מבלי לטפל בה כלל. אני לא מאשימה. הוא מטעה. הוא הטעה גם אותי. הייתי בטוחה שהוא יהיה אב טוב ועוזר. ואולי בעזרת התמריץ או הפידבק הנכון הוא גם היה הופך לכזה, אם היה לו מה להפסיד. אבל העובדה שהדימוי העצמי שלו חיובי בעיני עצמו ובעיני הסביבה מעצימה את ההתנהגות שלו. השאלה שמדאיגה אותי היא איך לא ליפול בפח הזה שוב.
אני מנסה גם כן להבין איפה את טעית
הוא מתעלם ממני כאילו אינני קיימת אפילו לא עונה לי אם הילדה אכלה או לא הוא מתנהג אליה כאילו היא עול על צווארו מגיע מתי שהוא רוצה, מחזיר מתי שהוא רוצה, מעלים חפצים, לא לוקח לחוגים, לא נותן תרופות, לא מטפל בה כשהיא חולה, עוזב אותה לבד בחוגים או בחדר הכושר, דוחף אותה כשהיא מציקה לו ורוצה תשומת לב, משקר לה ובנוכחותה, שוכח להאכיל אותה, לא עונה לשיחותיה, נעלם לה, מכריח אותה לשתוק, אין לה חפצים אצלו (פרט לאלה שהעלים), אין לה מקום משלה או אפילו חלק ממגירה, אין צעצועים או ספרים, הוא לא יקח אותה לבילויים ובטח שלא למספר ימי חופשה בחג והרשימה עוד ארוכה ארוכה. כל מה שאני רואה פה הן טעויות שלו: בגישה, בחשיבה, בהתנהגות. ומה הגישה שלך? אני לא מבינה למה זכיתי לאקס מתנקם, קטנוני, קמצן ואדיש שכזה. מכתבים ששלחתי לו לגבי החשיבות של ההתמדה או שיעמוד בהבטחתיו לה - לא נענו ואף ההיפך. שנים אני סובלת את היחס ושולחת לו הודעות תחינה שיועיל בטובו ויבוא לקחת אותה ולא משנה מתי אני נפטרתי ממנו והיא משלמת את המחיר כל החיים. האם היא תדבק לגברים כאלה בשביל לקבל את שחסר לה ממנו. האם לעולם נשלם, אני והיא, על הבחירה המוטעית ההיא? והפתרון? קחי נשימה ארוכה - זה לא עומד להסתיים כל כך מהר. כל מה שניתן לעשות הוא להבין שזהו אופיו המוגבל והוא לא יכול אחרת או יותר מזה (לפחות, לא כעת) וזו הסיבה שאתם לא יחד ולפחות את לא צריכה לעשות עבורו הכל ולטפל גם בו. להבין שהילדים יגדלו ויבינו... וחבל. שניתן לשקר לילדים בניסיונות לחפות על אביהם רק עד רמה מסויימת. כל זה רק מההודעה שלך וזה רק מראה לך כמה, אם נצליח לנתח את מחשבותינו, נוכל להגיע לפתרונות אותם אנו מחפשים. קצת משלי: - בתור בת להורים גרושים שכבר נמצאת מעל גיל 30 והיה לה כבר מספיק שנים לנתח כל היבט ומכל זווית של המצב הזה: - ילד של הורים גרושים לאו דווקא יצא "נדפק" יותר מילד של הורים שנשארו ביחד - ילדים בשלב מסויים (בדרך כלל סביב גיל 20+) מתחילים להבין שאמא ואבא הם גם אנשים - את לא צריכה לחפות על אבא של ילדתך אבל להישמר ביותר מהכפשתו לפניה על אף המצב המתסכל - ילדים גודלים ולומדים לדאוג לעצמם בגיל מסויים (ומה יהיה בביה"ס - הוא יעשה איתה שיעורים, הוא יזכור להחזיר את המחברות והספרים, היא תלך לשיון מוקדם, אולי אפילו ידאג שתתרחץ? האם הוא ישיב אותה בזמן שיאפשר לי להכין איתה שיעורים ולסדר תיק למחרת, לרחוץ ולהאכיל...) ותראי שצ'יק צ'ק יהיה לה פה לבקש ממנו דברים. - הרבה אהבה - הרבה: כתף לבכי, אוזן קשבת, עין צופיה אני מסתכלת על עצמי היום וחושבת שיצאתי בסדר גמור - וזאת על אף שהוריי התגרשו: אין לי תיסכולים ומשקעים וקשקושים. אני פשוט עוד אחת מהשורה.
זה היה ארוך.
הוא מתעלם ממני כאילו אינני קיימת אפילו לא עונה לי אם הילדה אכלה או לא הוא מתנהג אליה כאילו היא עול על צווארו מגיע מתי שהוא רוצה, מחזיר מתי שהוא רוצה, מעלים חפצים, לא לוקח לחוגים, לא נותן תרופות, לא מטפל בה כשהיא חולה, עוזב אותה לבד בחוגים או בחדר הכושר, דוחף אותה כשהיא מציקה לו ורוצה תשומת לב, משקר לה ובנוכחותה, שוכח להאכיל אותה, לא עונה לשיחותיה, נעלם לה, מכריח אותה לשתוק, אין לה חפצים אצלו (פרט לאלה שהעלים), אין לה מקום משלה או אפילו חלק ממגירה, אין צעצועים או ספרים, הוא לא יקח אותה לבילויים ובטח שלא למספר ימי חופשה בחג והרשימה עוד ארוכה ארוכה. כל מה שאני רואה פה הן טעויות שלו: בגישה, בחשיבה, בהתנהגות. ומה הגישה שלך? אני לא מבינה למה זכיתי לאקס מתנקם, קטנוני, קמצן ואדיש שכזה. מכתבים ששלחתי לו לגבי החשיבות של ההתמדה או שיעמוד בהבטחתיו לה - לא נענו ואף ההיפך. שנים אני סובלת את היחס ושולחת לו הודעות תחינה שיועיל בטובו ויבוא לקחת אותה ולא משנה מתי אני נפטרתי ממנו והיא משלמת את המחיר כל החיים. האם היא תדבק לגברים כאלה בשביל לקבל את שחסר לה ממנו. האם לעולם נשלם, אני והיא, על הבחירה המוטעית ההיא? והפתרון? קחי נשימה ארוכה - זה לא עומד להסתיים כל כך מהר. כל מה שניתן לעשות הוא להבין שזהו אופיו המוגבל והוא לא יכול אחרת או יותר מזה (לפחות, לא כעת) וזו הסיבה שאתם לא יחד ולפחות את לא צריכה לעשות עבורו הכל ולטפל גם בו. להבין שהילדים יגדלו ויבינו... וחבל. שניתן לשקר לילדים בניסיונות לחפות על אביהם רק עד רמה מסויימת. כל זה רק מההודעה שלך וזה רק מראה לך כמה, אם נצליח לנתח את מחשבותינו, נוכל להגיע לפתרונות אותם אנו מחפשים. קצת משלי: - בתור בת להורים גרושים שכבר נמצאת מעל גיל 30 והיה לה כבר מספיק שנים לנתח כל היבט ומכל זווית של המצב הזה: - ילד של הורים גרושים לאו דווקא יצא "נדפק" יותר מילד של הורים שנשארו ביחד - ילדים בשלב מסויים (בדרך כלל סביב גיל 20+) מתחילים להבין שאמא ואבא הם גם אנשים - את לא צריכה לחפות על אבא של ילדתך אבל להישמר ביותר מהכפשתו לפניה על אף המצב המתסכל - ילדים גודלים ולומדים לדאוג לעצמם בגיל מסויים (ומה יהיה בביה"ס - הוא יעשה איתה שיעורים, הוא יזכור להחזיר את המחברות והספרים, היא תלך לשיון מוקדם, אולי אפילו ידאג שתתרחץ? האם הוא ישיב אותה בזמן שיאפשר לי להכין איתה שיעורים ולסדר תיק למחרת, לרחוץ ולהאכיל...) ותראי שצ'יק צ'ק יהיה לה פה לבקש ממנו דברים. - הרבה אהבה - הרבה: כתף לבכי, אוזן קשבת, עין צופיה אני מסתכלת על עצמי היום וחושבת שיצאתי בסדר גמור - וזאת על אף שהוריי התגרשו: אין לי תיסכולים ומשקעים וקשקושים. אני פשוט עוד אחת מהשורה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.