מיומנו של מלצר...
כבר על הבוקר זה נראה יום קצת מוזר. כשמנהלת המשמרת ביקשה ממני, דווקא ממני, לקחת את האיזור הכי יוקרתי במסעדה, לא הבנתי. רק אח``כ, כשראיתי שהוזמן שם שולחן, השולחן ``ההוא``, הבנתי למה דווקא אותי שלחו לשם. הם התחילו להגיע. אחד, ועוד אחת, ועוד אחת... משהו נראה מוזר כבר מהתחלה. הגברים לבשו תלבושת אחידה שהיה ברור שתיאמו מראש, אבל זה ששתיים מה``גרציות`` (עד עכשיו לא מבין מה זה אבל שמעתי אותם בשולחן אומרים ככה) הגיעו עם אותו זוג נעליים, זה כבר נראה לי סטיה של ממש. האמת, הם היו אנטיפטים. ``מים`` הם ירו, ``ומיד, מה אנחנו אמורים למות פה בצמא?`` נו, ואחר כך קיבלתי הנחיות מדודות ומדוייקות בקשר למה שאני אמור להביא לשולחן, מתי ובאיזו תנוחה. וכן, היתה שם ההיא מהצד שכמעט בלעה אותי במבטים שלה, לא מבין מה היא רצתה... ואז הבאתי לה סלט. זה היה החלק הקל כמובן. כעבור כמה שניות היא יורה ``רוטב, ביקשתי רוטב, לא?``. התחלתי למנות בפניה את סוגי הרטבים שיש לנו במסעדה, אחר כך את אלו שקיימים בארץ. אח``כ את אלו שהומצאו במאה השנה האחרונה על כדור הארץ, וכל הזמן הזה היא תוקעת בי מבט שגרם לי לראות את כל תמונות חיי חולפות לנגד עיני... כשחשבתי שכלו כל הקיצים ושגם מכאן עומדים לפטר אותי, הצלחתי לומר את מילת הקסם ``שום`` שהעלתה מה שיכול להתפרש כבדל חיוך על פניה. שוב ניצלתי בעור שיני... אין לי מושג ירוק על מה הם דיברו. הם השתמשו בכל מיני שמות קוד שנדמה היה לי שגם הם לא מבינים. הצחקוקים נבלעו בדרך כלל בשיחות חשאיות שהופסקו כל 17 שניות לשיחות טלפון מסתוריות ומעוררות חיוכים רבי משמעות. בקיצור, אם היתה שם רכילות - אל תבנו עלי... מצד שני, תיאבון בריא - בלי עין הרע?... איך הסתערו ה``גרציות`` על הציפס של ההוא, לא הותירו שריד ופליט, וההיא שהזמינה עופי לבן... בטח השתגעה... לקראת הסוף, פתאום נהיה יותר מרתק. לא הספקתי לשמוע הכל, אבל אחד הבחורים התחיל לדבר, ואני רואה פתאום את הפיות של כולם נפערים, לאט אבל בטוח. בעיקר ההיא עם הרוטב לסלט, התחילה לשחק עם הצעיף שלה, כאילו אנ`לא יודע מה. והבחור שישב מהצד השני - אני רואה אותו מתפתל בכסא, מת כבר להתפנות, ומתאפק בכח... אחר כך הבאתי להם עוגת שוקולד, בטח ביקשו, אז מה אני מביא להם על חשבוני? בקיצור, עוד לא הספיקו הגברים לשלוף את הכפיות, כבר נעלמה העוגה, ממש מעשה קסמים. עד היום לא יודע איך נעלמה העוגה... לפחות השאירו טיפ הנודניקים...
כבר על הבוקר זה נראה יום קצת מוזר. כשמנהלת המשמרת ביקשה ממני, דווקא ממני, לקחת את האיזור הכי יוקרתי במסעדה, לא הבנתי. רק אח``כ, כשראיתי שהוזמן שם שולחן, השולחן ``ההוא``, הבנתי למה דווקא אותי שלחו לשם. הם התחילו להגיע. אחד, ועוד אחת, ועוד אחת... משהו נראה מוזר כבר מהתחלה. הגברים לבשו תלבושת אחידה שהיה ברור שתיאמו מראש, אבל זה ששתיים מה``גרציות`` (עד עכשיו לא מבין מה זה אבל שמעתי אותם בשולחן אומרים ככה) הגיעו עם אותו זוג נעליים, זה כבר נראה לי סטיה של ממש. האמת, הם היו אנטיפטים. ``מים`` הם ירו, ``ומיד, מה אנחנו אמורים למות פה בצמא?`` נו, ואחר כך קיבלתי הנחיות מדודות ומדוייקות בקשר למה שאני אמור להביא לשולחן, מתי ובאיזו תנוחה. וכן, היתה שם ההיא מהצד שכמעט בלעה אותי במבטים שלה, לא מבין מה היא רצתה... ואז הבאתי לה סלט. זה היה החלק הקל כמובן. כעבור כמה שניות היא יורה ``רוטב, ביקשתי רוטב, לא?``. התחלתי למנות בפניה את סוגי הרטבים שיש לנו במסעדה, אחר כך את אלו שקיימים בארץ. אח``כ את אלו שהומצאו במאה השנה האחרונה על כדור הארץ, וכל הזמן הזה היא תוקעת בי מבט שגרם לי לראות את כל תמונות חיי חולפות לנגד עיני... כשחשבתי שכלו כל הקיצים ושגם מכאן עומדים לפטר אותי, הצלחתי לומר את מילת הקסם ``שום`` שהעלתה מה שיכול להתפרש כבדל חיוך על פניה. שוב ניצלתי בעור שיני... אין לי מושג ירוק על מה הם דיברו. הם השתמשו בכל מיני שמות קוד שנדמה היה לי שגם הם לא מבינים. הצחקוקים נבלעו בדרך כלל בשיחות חשאיות שהופסקו כל 17 שניות לשיחות טלפון מסתוריות ומעוררות חיוכים רבי משמעות. בקיצור, אם היתה שם רכילות - אל תבנו עלי... מצד שני, תיאבון בריא - בלי עין הרע?... איך הסתערו ה``גרציות`` על הציפס של ההוא, לא הותירו שריד ופליט, וההיא שהזמינה עופי לבן... בטח השתגעה... לקראת הסוף, פתאום נהיה יותר מרתק. לא הספקתי לשמוע הכל, אבל אחד הבחורים התחיל לדבר, ואני רואה פתאום את הפיות של כולם נפערים, לאט אבל בטוח. בעיקר ההיא עם הרוטב לסלט, התחילה לשחק עם הצעיף שלה, כאילו אנ`לא יודע מה. והבחור שישב מהצד השני - אני רואה אותו מתפתל בכסא, מת כבר להתפנות, ומתאפק בכח... אחר כך הבאתי להם עוגת שוקולד, בטח ביקשו, אז מה אני מביא להם על חשבוני? בקיצור, עוד לא הספיקו הגברים לשלוף את הכפיות, כבר נעלמה העוגה, ממש מעשה קסמים. עד היום לא יודע איך נעלמה העוגה... לפחות השאירו טיפ הנודניקים...