מים, טוב או רע ?

[Mנטה]

מים, טוב או רע ?

הרפואה הקונבנציונאלית מטיפה לשתות כמה שיותר, מים, נקיים. אבל שוב, ברפואות אחרות יש הסתייגויות מהאמירה הגורפת הזאת. יש אנשים שהתשתית הגופנית שלהם היא כזאת שלא מתאים להם לשתות הרבה. הם פחות זקוקים למים, המים העודפים גורמים לכליות לעבודה מאומצת וקשה מדי ובסופו של דבר חולשת הכליות מחלישה את האדם. במקרים האלו, גם השתיה שמומלצת אינה מים, אלא משקאות חמים תחליפיים (יש מגוון מאוד גדול שמותאם ספציפית לאדם). בתור שונאת שתיה מכל סוג, אשמח לשמוע מנסיונכם ודעתכם בקושיא

.

 

[עפרה מהודר]

אני אישית לא מאמינה ב"טוב או רע"

אני מאמינה ב"טוב בשבילי או רע בשבילי". לגבי מים, אני מכירה מקרוב רק את הגישה של הרפואה הקונבנציונלית, שלפיה צריך לשתות כ- 12 כוסות ביום (שזה משהו כמו בקבוק של ליטר וחצי), ושאם שותים פחות מזה יש סיכון לאבנים בכליות. בקייץ כמובן יש סכנת התייבשות. לפי שיטה זו, כוס קפה נחשבת פחות מכוס מים, משום שהקפאין משתן. אי לכך, מאחת שהייתה שותה בקושי 4 כוסות ביום, הרגלתי את עצמי די במאמץ לשתות 12. בהתחלה זה דרש "להכריח את עצמי". היום זה כבר הרגל, ואני כל הזמן צמאה. האם זה שינה לי משהו בבריאות? לא חושבת. באמת, אשמח לשמוע מנסיונם של עוד חברים.

 

[Mנטה]

אזהו, שגם אני שותה במאמץ 4 כוסות

ביום, ואני יכולה להרגיל את עצמי לשתות יותר ולהיות צמאה כל הזמן, השאלה אם זה טוב. כשאני שותה פחות ואוכלת מאוזן (לפי הסינים !..) אני הרבה יותר חזקה ואנרגטית. אבל זה קורה לי גם כשאני לאורך זמן עושה ספורט. לי נראה שהאתגר הוא ללמוד המון שיטות ולקחת מכל אחת מהן מה שמתאים באופן אישי מצד אחד ולא דופק את החיים מצד שני (נסו פעם 5 שנים מאקרוביוטיקה

)

 

[עפרה מהודר]

הגישה האֶקְלֶקטִית

ככה זה נקרא כשמשלבים רעיונות מכל מיני תיאוריות. אני בהחלט מסכימה איתך שכל אחד צריך לקחת מכל שיטה מה שטוב לו (ולא דופק לו את החיים). לי התזונה הסינית לא עזרה, וגם לא ההודית, ואני חיה של שילוב של עצות מנטורופת ומדיאטנית. אבל אני מכירה אנשים שטוענים שהשיטה הסינית הצילה את חייהם. אז מי אני שאתווכח?

 

[Mנטה]

כן, אותי השיטה הסינית לגמרי הצילה

אבל ההודית לעומתה עשתה לי ממש רע. זה באמת ענין של התאמה אישית, וגם הרופא ההודי עצמו אמר לי שיותר מתאימה לי השיטה הסינית. וכאן אנחנו נכנסים לעולם האתיקה הטיפולית: האם מטפלים אומרים למטופל שהשיטה שבידם לא מתאימה לו ? האם הם צריכים להגיד ? ומה לגבי אחוזי ההצלחה ? חלקם אמנם לא ידועים בתחילת הטיפול אבל בהמשך מתבררים, האם מטפל צריך להיות עם יד על הדופק ? האם נכון לעזוב כשמרגישים שמשהו בטיפול לא עובד ? מלא מלא שאלות אתיקה יש ברפואה, אבל נראה לי שלא כאן המקום לדון בהן. מה שכן נראה לי במקום זה העצמאות של האדם לבחור לו את מטפליו, את הגישה שלו לגבי מה שיש לו ואת הזמן בו יהיה או לא יהיה מטופל. ובאותו הקשר: אם הוא יאכל נכון ויעשה ספורט או אם הוא ישמין ויהפוך לבטטת כורסה, זה נראה לי באופן המוסרי הבסיסי ביותר - החלטה של האדם בלבד. מה דעתכם ? האם חינוך לבריאות הוא פרסומת ככל פרסומת אחרת או האם יש לו ערך נוסף והוא נכנס לשק המחויבות של האדם לחברה ?

 

[אלי ו.]

אנחנו צריכים נוזלים

הם לא חייבים להיות מים או אפילו שתיה. את יכולה לקבל נוזלים מאוכל, ירקות ופירות למשל מכילים הרבה נוזלים. אדם פעיל יצטרך יותר שתיה מאדם שיושב כל היום במשרד ממוזג. אגב, הרפואה הקונבנציונלית בשום אופן לא מטיפה לשתות כמה שיותר מים. ההמלצה היא לצריכה מספקת של מים. שתיה עודפת גם היא דבר בעיתי, ראי בקישור

 

[עפרה מהודר]

כרגיל, כל דבר במידה

נכון, אלי, אנחנו צריכים נוזלים. נכון שהם יכולים לבוא מירקות ופירות, אבל נוזל זה בהחלט נחשב מים, ואם תבחר לקבל אותו *רק* ממקורות אלה, בהחלט יחסרו לך נוזלים. גם הקפה, התה, המיצים וכו' נחשבים בנוזלים במיכסת הצריכה שלנו, אבל שוב, זה בגלל שהם מכילים מים. תודה על הקישור. המאמר שצירפת מאוד מעניין. כפי שהבהרתי לטל, המידע שאני נותנת בפורום מתייחס לאדם הבריא ה"ממוצע". האדם הממוצע, שלצערינו איננו ספורטאי, צריך לצרוך כמויות ממש עצומות של נוזלים על מנת להגיע למצב של דילול מלחים וכו'. נדמה לי שמדובר ב- 12 ליטר, או משהו כזה (אל תתפסו אותי במלה). אלה כמויות שאנשים נורמליים לא מסוגלים לשתות. חוסר נוזלים, לעומת זאת, במדינה חמה כמו שלנו, בהחלט מהווה איום נפוץ וריאלי.