מישהו מגיע לכנס אגיפטולוגיה ביום חמישי?

saragon

New member
מישהו מגיע לכנס אגיפטולוגיה ביום חמישי?

באונ' באר שבע?
 

Lakedaimon

New member
אני מכיר כמה שמגיעים

ואף חשבתי לבוא בעצמי. אבל מי שאני מכיר מגיע בשביל לשמוע את ג'ון דארנל, אושיה בעולם האגיפטולוגי.
 
היה כנס מענין מאוד

אני מודה שזו הפעם הראשונה בה אני שומע הרצאה בתחום שנידון בכנס (דרכי המדבר במצרים, מה ניתן ללמוד על הקשרים בין מצרים ונווי המדבר במדבר המערבי בעיקר בזמן הממלכה התיכונה (בערך 1900-1650 לפנה"ס)), ולכן גם אין לי כל כך את היכולת לשפוט את מה שנאמר, אבל המרצה היה מדהים, ובינינו, זה בדרך כלל מה שהופך הרצאה למוצלחת (אפילו אם החלק הראשון נמשך שלוש שעות ברצף...). רק חבל שבענין מוצא ותיארוך הכתובות האלפבתיות שגילה בואדי אל חול הוא לא פירט כל כך.
 
היתה גם נוכחות יפה

יחסית לכנס של השנה שעברה. כל מי שדיברתי איתו יצא מרוצה מהמרצה. אני מודה שנכחתי רק במינגלינג של ההתחלה, וטסתי לספריה להספיק כמה שיותר בזמן הקצר שבו התינוקת אצל המטפלת (אבל זה בסדר, הזכירו אותי באחד הנאומים
).
 

Lakedaimon

New member
מאוד הצטערתי שלא יכולתי לבוא...

אבל גם למיין קראמיקה ביזנטית זה מנהג טוב. הבנתי שהייתה גם הרצאה אחת שנגעה לנבטים, ואחת גם על ממלכת החשמונאים ועומקה בנגב. מה היו התובנות?
 
נושאה העיקרי של ההרצאה שעסקה בנגב

היה "אוף!!!!! זה לא פייר, למה לנו אין כתובות כמו במצרים". חוץ מהתבכיינות (מוצדקת יש לומר), הציג המרצה (ד"ר יובל יקותיאלי) כמה דרכים אחריהן הוא עקב במהלך השנים האחרונות. שיטת העבודה דומה לזו שהציג פרופ' דרנל; את הדרכים מלווים שיירי קרמיקה ולפיהם ניתן ללמוד מתי היתה הדרך פעילה ומה היו הסחורות העיקריות שהובלו בה. המרצה הציג גם נקודות ביקורות שהוצבו במעברי הרים בהם הדרך עברה וגם נקודת תצפית שהשקיפה על אחת מהן. במצרים נוסף לכל אלה גם המגע האישי יותר שמגיע באמצעות הכתובות. בנוסף לכתובות המלכותיות (בין אם של מלכי מצרים ובין אם של אנשי ממשל שניצלו את המרחק מהבירה, עשו 'אבו-עלי', והשאירו כתובות משלהם). אחד הממצאים היפים שהוצגו היה מקדש אישי שהקים כהן זוטר במרחק של כ-300 מטר מאחת הדרכים. הוא פשט מצא מחסה סלע נחמד ועשה שם כתובות סלע. כמה מהכתובות והתבליטים ממש מקבילות למקדשים רשמיים, אלא ששם מבצע הפעולות הוא מלך מצרים. ממש נחמד. אנקדוטה נחמדה נוספת שהציג פרופ' דרנל היתה כמה גרפיטי שנכתבו לצד קברים. מסתבר שבסוף התקופה הרעמססית (אם אני זוכר נכון סביב רעמסס 11) נוצרה איזשהי תקופת משבר, אולי היה גם קצת רעב, ואחת ההשלכות של המצב היה שוד קברים ממסדי, משמע שוד שבוצע על ידי אנשי הממשל. בכמה מהקברים שנשדדו השאירו אנשי הממשל גם כתובות שכללו את שמותיהם, משרותיהם ולפעמים גם ציורים המתעדים את הדברים שלקחו. היה אדמיניסטרטור אחד, שאת שמו אינני זוכר שהיה מאוד 'פעיל' בתחום זה, נקרא לו X. באחד הקברים כתב אדמיניסטרטור אחר, נקרא לו Y, קללה ארוכה כנגד אלה השודדים את הקברים ומשאירים את שמותיהם. הקללה הלכה בערך כך: "ארור זה אשר יגנוב דברים ויחרוט את שמו. מי יתן והוא יקיים יחסי מין עם חמור ושאשתו אף היא תעשה כך וכו'". אבל הדבר הכי מצחיק הוא שלאחר כתיבת הקללה חזר X פעם נוספת לקבר ולצד הקללה, וליתר דיוק מתחת ל-"זה אשר", כתב פעם נוספת את שמו. המקבילה הקדומה ל'נא בעין'. כמו כן דן המרצה בתבליטי סלע קדומים (pre and proto dynastics periods) שבחלק גדול מהן מוצגות ג'ירפות. השאלה היא כמובן מדוע. ג'ירפות לא חיו באזור זה. טענתו של פרופ' דרנל היתה שיתכן ומדובר בייצוג קדום של אל השמש. הוא ציין שבעבר הוצע שהשרביט המלכותי של הפרעונים (צורת מקל סבא) נבע אולי אף הוא מייצוג הג'ירפה. מאוד מענין. כמובן בלתי ניתן להוכחה. ברכבת בדרך חזרה שמעתי גם דעות אחרות (בנוסף לכך, מסתבר שיש המקשרים את צורת המטה לפין של פר). ליעל, אם את היא זו שזכתה במגעה המבורך של המשפחה הידועה ההיא, ברכותיי.
 

Lakedaimon

New member
דווקא נשמע מעניין - יחסית למצריים

העניין של דרכים במדמר הוא מעניין באופן כללי. אותי מעניין (מן הסתם) ההקשר הנבטי של הדרכים*. אני מניח שהם לא המציאו את הגלגל והשתמשו בצירים קיימים, ולכן מעניין אותי איך הם השיגו את ה"בלעדיות" על הסחר. לגבי המקדשונים, אהבתי את הרעיון. האם שמעת דברים מעניינים נוספים? *אני מתחיל להצטער שלא באתי...
 
ככל הנראה היו

(כך בנוגע לדיון בדבר תיארוך הכתובות האלפבתיות הקדומות) אך ברמת הידע שלי כיום, זה בערך מה שאני יכול לתרום. אם אפגוש את ניר אבקש ממנו להוסיף משהו.
 
כמעט היו לנו כתובות כאלה (הבריטים אשמים..)

"קניון הכתובות" הידוע נמצא קילומטרים בודדים ממערב לגבול ישראל-מצרים באזור שמדרום לבקעת הירח, ואלמלא האופן בו נקבע הגבול בין הטורקים והבריטים ב- 1906, ייתכן שהאתר היה כיום בידינו.
 
למעלה