מי גאון של אמא?../images/Emo47.gifפינת פכים קטנים
נו, מה לעשות, מודה: אני לא אמא "אמיתית": אין לי בארנק תמונות של התותחון (תמיד מתקילים אותי עם השאלה הזאת ואני נבוכה ביותר), מעולם לא רשמתי לעצמי כל מיני חוכמולוגיות ופכים קטנים מהחיים של התותחון ואח"כ אכלתי את עצמי שאני לא זוכרת...
הדבר היחידי שעשיתי הוא לספר, פה ושם, לחברים/ות בחיים או ברשת. חשבתי לעצמי, שיש סבירות לא נמוכה שחלק גדול מכן, מקוצר זמן/סבלנות וכו', נכנס לאותה נישה של "אמא מזניחה"
רציתי להציע למנהלותינו המסורות, לפתוח פינת חוכמולוגיות של קטנטנינו: "מי גאון של אמא?
" כדי שניתן יהיה לאסוף את כל השירשורים האלה ולמצוא אותן בעתיד, כשנרצה משהו שיאגד וירכז הכל ויזכיר לנו מה ששכחנו: עד כמה הקטנטנים שלנו גאונים...
אז אני מתחילה עם סיפור מהיום ואם תסלחו לי, אשרשר לו עוד כמה סיפורים על התותחון שרשמתי במקומות אחרים מאז נולד (אין הרבה, אל דאגה...), כדי שאוכל לרכז הכל עבורי ולמצוא את זה בעתיד. והנה הסיפור של היום: ************************************************************************************************************* ישראלי אופייני, חוצפן וגס רוח, חותך אותנו מימין בדרך לגן וכמעט מוריד לנו מראה צידית. אמא: "שיואו, אני לא מאמינה, איזה דפוק
" תותחון: "אמא, מה אמרת
" אמא (נכמרת בה): "כלום, בובי, אמא סתם דיברה לא יפה בטעות ובלי כוונה". הנהג החלאה מופיע, אחרי כ-2 דקות, מימיננו בנתיב הסמוך. תותחון (שכמובן יודע לפתוח את החלון לבד) פותח את החלון וצועק אליו: "אתה דפוק בפטיש
"
אמא: "לא יפה לדבר ככה, חמודי, אתה יודע שאנחנו לא מדברים ככה". תותחון: "אבל אמא, גם אני אומר את זה את זה בטעות ובלי כוונה
" אמא: נאנחת... ************************************************************************************************************** עכשיו הולכת לחפש עוד כמה כאלה מהעבר ולשרשר לעצמי. לא חובה לקרוא שוב
נו, מה לעשות, מודה: אני לא אמא "אמיתית": אין לי בארנק תמונות של התותחון (תמיד מתקילים אותי עם השאלה הזאת ואני נבוכה ביותר), מעולם לא רשמתי לעצמי כל מיני חוכמולוגיות ופכים קטנים מהחיים של התותחון ואח"כ אכלתי את עצמי שאני לא זוכרת...
