מי הפך את שמחת פגישתנו לעיצבון הפרידה הנוקב?

מי הפך את שמחת פגישתנו לעיצבון הפרידה הנוקב?

אני גרועה בסופים. ממש. לא יודעת איך לסכם דברים גדולים באמת, מתקשה לשחרר אותם הלאה לדרכם. אבל הנה מגיע סוף כזה. עוזר לי לחשוב שאולי הוא זמני... הפורום הזה היה חלק מרכזי מאד בחיי בשנים האחרונות. בדיוק שש שנים מאז נכנסתי לנהל אותו, בחנוכה ישן אחד, ואני לא חושבת שיש עוד הרבה דברים ששרדו בחיים שלי תקופת זמן משמעותית כל כך. זה אומר הרבה. אז מה היה הפורום בשבילי? אולי הכי פשוט לומר - בית. דווקא בתוך המרחב האינטרנטי הקר והמפחיד, מצאתי פה מקום של רוגע. מקום להתבטא, לכתוב את אשר על ליבי, להשאיר לעצמי סימני דרך מתועדים כדי שיהיה לאן לחזור. הארכיון פה אוצר בתוכו כל כך הרבה ממני, הרבה רגעים של צחוק, בכי, שמחה, אכזבה, התרגשות, כעס, אהבה, בלבול, הבנה, הזדהות, כל כך הרבה מילים ואינספור מנגינות. גדלתי פה. השנים עשו בי את שלהן, והמדהים הוא שהכל מתועד... למרבה המזל, גם לאחר סגירת הפורום - הארכיון יישאר, ובתור מכורה ותיקה, אין לי ספק שמדי פעם אחזור אליו ללקט זיכרונות... ובעיקר, והכי חשוב, תמיד ידעתי שיש בשביל מי לכתוב, מעבר לצורך שלי לשחרר את הסערות אל המקלדת. אתם. אתם שנתתם כוח, ורצון לכתוב עוד, ולהבין עוד, ותמיד ידעתם להגיד מילה טובה, ופתחתם לי פתח אל העולמות שלכם בכתיבה שלכם. אתם, שחלקכם נכנסתם לחיי בכזאת טבעיות ובכזה עומק, שלפעמים אני תוהה - מה אם לא הייתי שומעת את "תחרות כלבים" באותו טרמפ גורלי... באותה מידה שאני לא מסוגלת לדמיין את חיי בלי המוזיקה של אביתר ומה שהיא עשתה ועושה לי, כך אין לי אפשרות לדמיין את חיי במצב בו דרכינו לא היו נפגשות. אז קצת כואב לי עכשיו, אבל בלב שלם אני יכולה לומר: היה שווה. ידעתי פה כל כך הרבה תקופות, וכל כך הרבה אנשים עברו והתחלפו כאן, והפורום קיבל אופי שונה כל פעם. אבל תמיד, לאורך כל השנים והתקופות והחברויות השונות, תמיד הוא היה פינה של שקט שבה ידעתי שאפשר להסתדר גם בלי להסביר. וגם בלי להסביר, יהיה מי שיבין. אני מדפדפת אחורה בזיכרון, ומסכימה להאמין לעצמי שזה לא הדימיון הרגשני שלי הפעם. באמת קרו פה דברים גדולים. אז מוזר להיפרד, מוזר לתת לבית להצמיח סביבו סורגים, מוזר להניח לכל מה שהיה ולהבין שכבר אין לו מקום עכשיו. אבל מה לעשות שרמת הפעילות פה כבר לא מה שהייתה, ולאור העובדה שלא אמורות להיות הופעות בקרוב, הגענו למצב של אין ברירה. אני מקווה שיגיע הזמן שבו נוכל שוב לחזור לכאן, ומקווה שכולכם תגיעו כשזה יקרה... איך אמר המשורר... אפשר לראות ימים אחרים, אחרים.
תודה לכל מי שהיה פה חלק, ותודה לאביתר, ותודה לאל ממש מזמינה אתכם להיפרד, כאן בתגובות, אם תרצו חג שמח ולהתראות!
מיכל (כבר לא) מנהלת פורום אביתר בנאי
 
ואיך לפתוח?

קשה לכתוב פה הודעת פרידה בידיעה ברורה שהכל ייפתח מחדש ביום מן הימים, או מתי שיצא האלבום הבא (מה שיבוא קודם), אפשר רק לכתוב את מה שתמיד מובן מאליו, על האמת והשמחה והיופי ששררו בין כתליו של הפורום הזה מאז יום הימצאותי בו כסמוי וכגלוי, על האנשים הנפלאים שאני זוכה להכיר פה, ועל התדהמה כל פעם מחדש מאיך תמיד אנחנו זורקים אור על שירים שאתה מכיר כמו איבר מהגוף שלך, ואיך שהכל ביחד, בהמון הקשבה שהופכת את המקום הזה להרבה יותר מסך חלקיו. רק טוב
 

מיטלס1

New member
בהתחלה חשבתי שמדובר בבדיחה

אנ יכל כך שמחה שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק מהמקום הזה. פה הבנתי כמה מוזיקה משמעותית בחיי בכלל, ובפרט זו של אביתר. אני באמת מקווה שזהו לא הסוף המוחלט ועוד ניפגש מעל דפי הפורום ביום מן הימים. בכל אופן שמחתי להכיר אתכם, שמחתי לחלוק אתכם חוויות מהופעות ומחשבות על שירים ומוזיקה. חבל לי שהפינה החמימה הזאת תעלם אבל כנראה שככה זה צריך להיות.
 
בשבח הדברים החולפים...

כמה שידעתי וכמה שחשבתי שלא יהיה לי כל כך אכפת, וכמה שוירטואלי, עדיין יש פה מקום שבין כתליו יש הרבה מאוד ממני, הרבה ממה שקיבלתי מכם, הרבה ממה שהשפיע יותר ממה שחשבתי שבכלל אפשר. חבל לי בשביל כל מי שיום אחד ימצא את עצמו במקום בו הייתי לפני כמה שנים, מבולבל, מחפש. והוא יבוא לכאן, ולא ימצא פה את מה שאני מצאתי. מיכל, אולי כדאי להשאיר כאן סימן דרך. אימייל, או משהו כזה, לכל מי שבעתיד יחפש המקום הזה הוא הארכיון של המחשבות שלי בשנים האחרונות, וקשה לסגור עליו את הדלת. יומנים נשרפים..אותיות פורחות באויר...
 
(מישהו פה מתמהמה..?
)

בכל אופן, את צודקת, אז אומר פה קבל עם ועדה - בכל ענייני הפורום, או כדי לקבל עידכון אם וכאשר הוא ייפתח שוב - מוזמנים לשלוח לי מסר פה. ערב נעים..
 

SnapDragon

New member


קשה לי לסכם במילים. ועם פרידות, בכלל. אסתפק בשלך, אם תרשי לי. היה לי לעונג.
 

shoham95

New member


אני לא אוהבת סופים של דברים טובים, בעיקר של דברים שתרמו לי הרבה. והפורום הזה תרם לי הרבה. תודה רבה לכולכם, אתם אנשים חכמים ולימדתם אותי המון. גם אם לא תמיד השתתפתי בדיונים- קראתי אותם ולמדתי מהם המון. אז תודה רבה. חבל לי שהפורום נסגר, זה היה בערך המקום היחיד שלי לדבר על האמן האהוב עליי וחבל שמעכשיו לא יהיה יותר מקום לעשות את זה, להתעדכן, לקרוא סיקורים על הופעות (שתמיד מרגשים ממש), תובנות חדשות וכל מה שקשור לאביתר. אני מקווה שהפורום עוד ייפתח מחדש, ואני מקווה שזה יהיה בקרוב.
 
למעלה