קצת סדר..
שלב ההכתרה הוא השלב שבו הקודקוד מתחיל לבצבץ החוצה, מפתח הנרתיק, והראש מוכתר (מלשון "כתר") דרך פתח הנרתיק והחוצה. בשלב הזה המיילדת מנחה את היולדת לא ללחוץ, כי אם תלחץ, התינוק יצא מהר והראש ימתח במהירות את הפרינאום והאמא עלולה להיקרע. השאלה שאת מעלה - איך זה יתכן שהגוף מורה לנו ללחוץ כשלמעשה זה עלול לפגוע בנו (קרע) היא שאלה מאד מאד טובה וחשובה. ממה שאני מבינה, ואשמח ללמוד אם אני טועה, כשאת יולדת לידה פיזיולוגית ופעילה, קשובה לאורכה להנחיות הגוף שלך, בוחרת בחופשיות את תנוחת הלידה המתאימה לגופך בעת יציאת התינוק, הגוף אכן מנחה אותך כל הזמן. בלידות כאלה אפשר לראות כי יולדת בשלב הזה לרוב מתחילה לנשום באופן ספונטני נשימות שונות מאלה שהיו עד עכשיו - ארוכות יותר או קטועות יותר, או מוציאה קולות עמוקים, וזה מווסת באופן טבעי את הדחף האדיר ללחוץ, אם קיים כזה. לא תמיד קיים דחף ללחוץ בעת ההכתרה, ואז בכלל אין בעיה.. אם את לוקחת מיילדת פרטית (סליחה שאני לא זוכרת מה תוכניותיך) זה יכול להיות מצויין להעלות את הנושא לשיחה איתה. אם תלדי עם מיילדת רנדומלית, בכללי עדיף להישמע להוראות שלה מתי לא ללחוץ (אבל לא בהכרח למתי כן ללחוץ, כאמור). לעניין הטחורים - באמת עדיף להימנע מלחיצות ולאמץ תנוחה שתמתן ככל שניתן את הלחץ על הפרינאום, כמו תנוחת 6, או על הברכיים עם השענות לפנים. את יכולה כבר עכשיו להתאמן עם ה- ששששששש בשירותים וללמד את הגוף שלך לשחרר מבלי ללחוץ. מקווה שעזרתי, יסמין