מכיוון שהשרשור לא קפץ, פותחת חדש

seelinewoman

New member
מכיוון שהשרשור לא קפץ, פותחת חדש


בנוגע לדיון ההוא על מיניות, כמה שאלות לי אליכם.
אני מפתחת כעת סדנאות כתיבה ויצירתיות, כדי להתפרנס ממה שאני יודעת לעשות הכי טוב.
אני יודעת יפה מאוד שאנשים מפחדים מהמיניות שלהם, במיוחד אם גדלו באווירה מסייגת ומגבילה.
לי ברור שמיניות ויצירתיות נובעות מאותו מבוע של אנרגיה, אבל קשה להסביר זאת לאנשים
מבלי להרתיע אותם ולגרום להם להיבהל מהיצירתיות שלהם.

איך הייתם מסבירים להם זאת מבלי לגרום להם להינעל?

באילו מילים זהיר ובטוח להשתמש, לדעתכם?

איך אתם מסבירים לעצמכם את הכוח הזה, האנרגיה המשחררת אתכם גם וגם?

תודה
 

ינוקא1

New member
מכיוון שלא עניתי בשרשור ההוא

אז אנצל את השאלה שלך גם בשביל זה . . .

ראשית אני חושב שיש הגיון בהתפתחות רוחנית גם בהגבלה ממיניות , וגם בשחרור המיניות.

ההגיון במיניות "מוגבלת" -
ההגבלה היא כי מיניות פעמים רבות איננה מעשה של אהבה אלא מעשה המונע על ידי "יצר" פיזי.
מיניות ללא הגבלה כלשהיא גורמת "לשקיעה" בתוך יצר זה.
גם אם הכוונה בראשית הדרך היא "מיניות מקודשת" , פעמים רבות היא הופכת מהר מאוד ל"מיניות לא מקודשת" . . .
היצרים הפיזיים של קינאה , אובססיביות , ואגואיסטיות משתלטים על ה"רוחניות" , בגלל החיבור של המין למימד הפיזי וההישרדותי.
ויש כמה וכמה אנשים ודרכים רוחניות שהגיעו למקום זה בסופו של דבר , למרות שהכוונה הראשונית היתה טובה ומקודשת.
(גם זה מה שקרה בסופו של דבר ברוב הקומונות שדגלו בסקס חופשי).

ההגיון במיניות "משוחררת" -
כבר פרויד אמר , והוא צודק , כי רוב ככל החסימות של האנשים מתקשרות בסופו של דבר למיניות.
אנשים בעלי מיניות לא משוחררת חסומים פיזית.
קיימת בגוף זרימה של אנרגיה , שבסופו של דבר היא האנרגיה המינית.
חסימה של המיניות חוסמת את הזרימה בגוף.
(מי שחקר נושאים אלו זה וילהלם רייך , שלצערי בתקופתו זכה לקיתונות של לעג ולאי הכרה בגדולתו).


אז מה הפתרון ?
כנראה שגם כאן פרויד הצביע על הפיתרון והפיתרון הוא "עידון" (סובלימציה).

מאחר ויצר המין הוא מקור האנרגיה הפיזית שלנו , ויצר המין הוא כמו הר געש בתחתית הצ'אקרות שלנו , ניתן להפוך אותו להרמוני יותר - לעדן אותו.
ומבחינה מסוימת זו כל ההתפתחות שלנו כבני אדם וגם כתרבות.
כאשר מנתבים את החיים למקומות הרמוניים של מוזיקה אומנות ויצירה , ממילא גם יצר המין מתעדן , ואז גם האהבה הופכת למקודשת.
לא זו בלבד אלא שגם החסימות הפיזיות נפתחות בדרך זו.
כל היצירה והאומנות בעולם בעצם נובעת מהתמרה של יצר המין.
ובדיוק כפי שכתבת -
לי ברור שמיניות ויצירתיות נובעות מאותו מבוע של אנרגיה.

לכן השורה התחתונה לגבי הודעתך -
כל יצירה בסופו של דבר מחברת את האדם גם אל מיניותו. לכן היצירה איננה חייבת לעסוק דווקא ב"מין" כנושא.
גם בתודעה זה קורה באופן טבעי וכל יום - לפי פרויד החלומות הן "עידון" של התשוקות המיניות , שהגוף יוצר מהן "יצירה".
כל המיניות המודחקת מותמרת בתוך החלומות לסמלים וצורות , בדיוק כמו ביצירה אומנותית , וכך נפתחות החסימות.
אז גם אם יש מישהו או מישהי שקשה להם לכתוב על מיניות , ובמיוחד בהתחלה , אפשר לתת להם לכתוב על אלף ואחד דברים אחרים .. . בדיוק כמו בחלומות.
העיקר זה לעודד תהליך של יצירה.
דרך היצירה , גם המיניות משתחררת ומותמרת.
 

neophile

New member
זה נושא שבמקרה אני גם מתמודד איתו

הצורה שאני רואה זאת היא כך - מין זה אקט של החלפת אנרגיות ואני לא מתכוון לזה במובן "חנוני" של "החלפת נוזלים" , אלה של אנרגיות פיזיות ועדינות יותר .

האקט המיני מתחיל עוד לפני שיש בכלל מעבר של אנרגיות "חומריות" , לפני שיש מגע אפילו ואולי זה בכלל לא נכון להגביל את כל התהליך הזה למונח "אקט מיני" שהרי אקט מיני בוודאי צריך להוביל להחלפת חומרים "פיזים" אבל האם זה באמת ככה ?
האם כל התהליך הזה של המיניות שזה איזה דחף בנו להחליף אנרגיה זה עם זה הוא באמת מוגבל לתוצאה הסופית של סקס ?

אני לא בטוח שאני מסביר את עצמי טוב , אינני אומר שהתהליך הזה של מיניות לא צריך להוביל לסקס אבל אם אנחנו רואים אותו רק ככה - אז נראה לי שאנחנו מפספסים פוטנציאל רחב יותר , של להיות אדם מיני יותר במובן שאני מוכן להחליף את האנרגיות שלי עם האחרים , שזה גם אומר לתת מעצמי , להתחשב .
אחרי הכל כולם אוהבים "אנשים סקסים" אבל האם זה לא בזכות ?
האם אלו לא אנשים שנותנים מעצמם ?

ושוב פעם אני קורא את הדברים שכתבתי עד כה וחושב שאני לא מסביר את עצמי כראוי , היכולת לתת , היכולת להתחשב , להעניק מהאנרגיה שלי לאחרים וגם לקבל אנרגיה מאחרים היא החשובה כאשר האקט הפיזי הוא ביטוי לכך .

מיניות מתחילה כבר באישיות כך אני לומד , במוכנות שלי להחליף אנרגיה עם אחרים וזה מה שבאמת חשוב .

אם כן הריפוי צריך להתחיל במה שחוסם אותי להחליף אנרגיות עם אחרים בכל הרמות ולא רק ברמה פיזית , זה צריך להתחיל מהאישיות , מהמוכנות להעניק מעצמי לכל אדם לשם ההנאה שבכך , ללמוד להנות מכך גם בלי שזה בהכרח מוביל לזה ש"יצא לי מזה משהו" , לא מתוך אנוכיות .




אנחנו יוצאים לדייטים כדי "להכיר אחד את השני" אבל למעשה אנחנו מחליפים אנרגיות כבר מהרגע הראשון , דרך האישיות .
 

seelinewoman

New member
לגמרי מסכימה אתך

לדעתי סקס נעשה בינינו עוד לפני המגע עצמו, ובעיקר בתרחישים שאנחנו מריצים בראש כסימולציה.
 

neophile

New member
יש את התרחישים האלה

שאנחנו מריצים לעצמנו בראש אבל אני לא חושב שזאת ההחלפת אנרגיה אלה זאת האנוכיות , אנחנו מריצים איזה תרחיש דמיוני שאין בו שום מאמץ מצידנו , אנחנו רק לוקחים לעצמנו ולא נותנים , לא מתאמצים , לא מתחשבים ומקבלים מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים (שגם זה דמיון) .

אם בסימולציה הזאת אני רואה את עצמי כן מתאמץ ופונה ונותן מעצמי ובאופן כללי מוכן להשקיע את האנרגיה בשביל שהמרקם האנרגטי הזה בין אנשים יווצר , אז זה יכול להביא תועלת , אז זה דמיון יצירתי .
 

Lagrangian

New member
למה את צריכה להסביר את זה?

אני גם לא בהכרח מסכים עם האמירה הזו, כי היא כללית מדי. תחת מיניות נכנסים הרבה דברים, חלקם קשורים ליצירה
וחלקם לא. אני חושב שחלק מהבעיה בעיסוק במיניות הוא שימוש בהכללה במקום פריטה שלה לאספקטים שאפשר
להכיל.
 
כמה מילים...

מיניות היא צורך השרדותי כמו רעב.
הגוף מרגיש רבע בשביל שתזיני אותו והוא ירוד.
הגוף מרגיש תשוקה למן בשביל שהמין האנושי ישרוד.

מעבר לזה..."נתנו" לנו מניות מענגת...בשביל מה?
בשביל שנתענג עליה. אם היא לא הייתה אמורה להיות כזו, היא לא הייתה מענגת. העינוג ממנה הוא גם כלי הישרדותי.

מעבר לצד ההישרדותי והמענג, מיניות היא כלי לחיבור, לשחרור רגשות, לאינטימיות. הרובדים האלו יכולים לקבל ביטוי בדרכים אחרות, אבל המיניות נותנת להם ביטוי ספציפי.
יחסי מין הם חיבור\יסוק גופני, רגשי, תשוקתי אנרגטי ואף רוחני. אדם המקיים יחסים, יכול לקחת אחד מאספקטים או את כולם. תלוי בהכוונה הפנימית שלו. אם הוא יכול לראות את היחסים ככלי לבחינת האספקים האלו, הוא יכול להשתחרר מעט מהמחסומים המחשבתיים שלו כלפי יחסי מין.

בכל אופן - יחסי מין הם אקט טבעי והמחשבות שיש לנו עליהם, לאו דווקא טבעיים שלנו. הן מחשבות חברתיות שרוכבות על התנועה הפנימית האנושית שלנו ומדכאות אותה.
אדם שיתחבר לתנועה הטבעית שלו,יוכל להגיע ליחסים באופן הטבעי שלו. לכן חשוב לתת לאף כלי שמשחרר אצלו את התנועה הפנימית - ריקוד יכול להיות כלי. ריקוד בטן יכול לשחרר עוד יותר את המחשבות הכולאות יצירתיות מינית.

אם מדובר בכתיבה יצירתית...יש לחשוב על כתיבה משחררת, הנותנת קודם כל ביטוי למחשבות האישיות של האדם על עצמו ועל החיים, משם אפשר לגלוש למיניות שלו, הנשענת על השחרור הפנימי הכללי שלו.
אם הכתיבה תהיה מייד על מניות, יתכן שהאדם ייסגר עוד יותר או שהוא יתפרץ.
כלומר - כדאי ללמד אותו קודם כל להיות משוחרר בכתיבה, כלפי עצמו וכלפי החיים ואחר כך כלפי המניות. (אם לוקחים בחשבון שאת מדברת על אנשים סגורים מינית).

בהצלחה לך.
 
למעלה