מלכה מלכה מלכה!!!
- פותח הנושא black scar1
- פורסם בתאריך
black scar1
New member
האמת שממבט ראשוני
היא באמת נראית מישהי שקל מאוד להעריץ, היא מדברת באופן מאוד רהוט ותקיף, והיא נראית לא פריירית ואחת שבאמת יודעת לעמוד על שלה, ואם היא לחמה על דברים נכונים אז באמת קל להעריץ אותה.
ואני גם לא משתדלת לפשוט אנשים על מה שהם עושים במסגרת ריאליטי כי אני יודעת שאפשר לעשות מניפולציות עריכה שבאמת מוציאים דברים מהקשרם, אז אני משתדלת לקחת הכל בערבון מוגבל, אבל עצם העובדה שהיא בכלל הלכה לזה. (באמת? כאילו למה!?!?) זה באמת מאכזב. בנוסף הדברים הדיי אידיוטים שהיא אמרה בראיון הזה (ובהתחשב בקשר האישי שיש לה עם רוזן זה באמת מרגיש שהיא לא אובייקטיבית. וכן, ברור ששאלתי אם היא לא חברה במובן הרומנטי- למרות שלכי תדעי איתו? אולי אפילו היה להם רומן?)
היא באמת נראית מישהי שקל מאוד להעריץ, היא מדברת באופן מאוד רהוט ותקיף, והיא נראית לא פריירית ואחת שבאמת יודעת לעמוד על שלה, ואם היא לחמה על דברים נכונים אז באמת קל להעריץ אותה.
ואני גם לא משתדלת לפשוט אנשים על מה שהם עושים במסגרת ריאליטי כי אני יודעת שאפשר לעשות מניפולציות עריכה שבאמת מוציאים דברים מהקשרם, אז אני משתדלת לקחת הכל בערבון מוגבל, אבל עצם העובדה שהיא בכלל הלכה לזה. (באמת? כאילו למה!?!?) זה באמת מאכזב. בנוסף הדברים הדיי אידיוטים שהיא אמרה בראיון הזה (ובהתחשב בקשר האישי שיש לה עם רוזן זה באמת מרגיש שהיא לא אובייקטיבית. וכן, ברור ששאלתי אם היא לא חברה במובן הרומנטי- למרות שלכי תדעי איתו? אולי אפילו היה להם רומן?)
סמכי עליי, ראיתי ערוץ 20
דווקא העריכה עשתה עמה חסד....היא הייתה איומה. ובאמת תפסתי ממנה לפני זה, והאמת היא שעד היום אני יכולה להסכים עם רוב המאמרים שהיא כותבת, אבל אחרי שהבנתי שהיא לא ישרה ומונעת מאינטרסים קשה לי להאמין לה. והנה עכשיו קיבלנו הוכחה לצביעות הזו בכל ההתנהגות שלה בפרשה הזו.. .... ואני דווקא לא שופטת אנשים על זה שהם בוחרים ללכת לריאליטי, כל אחד צריך את הכסף והחשיפה, וזו עוד עבודה בטלוויזיה ככל העבודות. יש הרבה אנשים שמצליחים להעביר את האג'נדה שלהם בתוכנית, ולצאת טוב למרות שזה טראש.
לא נראה לי שהיה להם רומן, אבל באמת אי אפשר לדעת עם שני אלה.......
דווקא העריכה עשתה עמה חסד....היא הייתה איומה. ובאמת תפסתי ממנה לפני זה, והאמת היא שעד היום אני יכולה להסכים עם רוב המאמרים שהיא כותבת, אבל אחרי שהבנתי שהיא לא ישרה ומונעת מאינטרסים קשה לי להאמין לה. והנה עכשיו קיבלנו הוכחה לצביעות הזו בכל ההתנהגות שלה בפרשה הזו.. .... ואני דווקא לא שופטת אנשים על זה שהם בוחרים ללכת לריאליטי, כל אחד צריך את הכסף והחשיפה, וזו עוד עבודה בטלוויזיה ככל העבודות. יש הרבה אנשים שמצליחים להעביר את האג'נדה שלהם בתוכנית, ולצאת טוב למרות שזה טראש.
לא נראה לי שהיה להם רומן, אבל באמת אי אפשר לדעת עם שני אלה.......
black scar1
New member
וואו.. ערוץ 20! זה ברמת המחלת נפש כבר
(שיהיה ברור שאני צוחקת... אני מאוד מעריכה אותך ואת הידע שיש לך!)
טוב, לא יודעת... אני גם בד"כ מנסה להמנע מלשפוט אנשים פרטיים על שהלכו לריאליטי- כי זה פחות או יותר כמו לשפוט דוגמנית שהיא מהווה מודל יופי לא טוב לנשים. היא בס"כ בורג במערכת - ולהאשים אותה זה צביעות. האשמה היא במערכת עצמה, או בזה שנותנים הרשאה לתכניות כמו האח הגדול, ופחות מאלה שהולכים אליהם (את יודעת, זה מצחיק, יש נגיד חוקים שחקקו נגד ניסויים פסיכולוגים בבני אדם, אבל אין שום חוקים נגד מה מותר לעשות למתמודדים בתכנית ריאליטי כי זה לא נחשב ניסוי. אם את שואלת אותי, חלק מהתכניות עברו על כמה חוקים שיש נגד ניסויים).
אבל, בגלל שהיא דווקא כן נראית לי כמו מישהי חזקה שיודעת לעמוד על שלה, והיא עוד בחרה עבודה של עיתונאית, עבודה שהיא גם ככה קשה לנשים ועבודה שיכולה להיות חשובה מאוד, אז זה מאכזב אותי, נו מה אני אגיד.. היא קיבלה על זה כסף אגב? אם היא באה כאדם פרטי היא מקבלת על זה כסף? זה נראה מוזר. אם לא, אז זה לא עבודה. וגם אם כן, קשה לי להגיד שמדובר על "כלי" להעביר דעות ואג'נדות, כי כמו שאמרת, במקצוע שלה אנשים לרוב לא צופים בזה, וגם אם כן, הם לרוב יחשיבו את זה כנקודה לרעתה, כי זה נחשב נחות.
תגידי את הולכת לראות את העונה החדשה של האח הגדול?
(שיהיה ברור שאני צוחקת... אני מאוד מעריכה אותך ואת הידע שיש לך!)
טוב, לא יודעת... אני גם בד"כ מנסה להמנע מלשפוט אנשים פרטיים על שהלכו לריאליטי- כי זה פחות או יותר כמו לשפוט דוגמנית שהיא מהווה מודל יופי לא טוב לנשים. היא בס"כ בורג במערכת - ולהאשים אותה זה צביעות. האשמה היא במערכת עצמה, או בזה שנותנים הרשאה לתכניות כמו האח הגדול, ופחות מאלה שהולכים אליהם (את יודעת, זה מצחיק, יש נגיד חוקים שחקקו נגד ניסויים פסיכולוגים בבני אדם, אבל אין שום חוקים נגד מה מותר לעשות למתמודדים בתכנית ריאליטי כי זה לא נחשב ניסוי. אם את שואלת אותי, חלק מהתכניות עברו על כמה חוקים שיש נגד ניסויים).
אבל, בגלל שהיא דווקא כן נראית לי כמו מישהי חזקה שיודעת לעמוד על שלה, והיא עוד בחרה עבודה של עיתונאית, עבודה שהיא גם ככה קשה לנשים ועבודה שיכולה להיות חשובה מאוד, אז זה מאכזב אותי, נו מה אני אגיד.. היא קיבלה על זה כסף אגב? אם היא באה כאדם פרטי היא מקבלת על זה כסף? זה נראה מוזר. אם לא, אז זה לא עבודה. וגם אם כן, קשה לי להגיד שמדובר על "כלי" להעביר דעות ואג'נדות, כי כמו שאמרת, במקצוע שלה אנשים לרוב לא צופים בזה, וגם אם כן, הם לרוב יחשיבו את זה כנקודה לרעתה, כי זה נחשב נחות.
תגידי את הולכת לראות את העונה החדשה של האח הגדול?
חחחחח לגמרי
אני מכורה כבדה ל"האח הגדול", ברגע זה אני צופה בפרק הפתיחה.....
אני מסכימה איתך אבל זה מורכב, אני בדיוק לומדת באוניברסיטה על זה שריאליטי גם מציף על פני השטח דברים שלא מדברים עליהם בדרך כלל, כמו המוסקסואליות , פערים עדתיים, כל מיני אג'נדות מסוימות, אז זה לא רק זבל וצהוב.
סיפור החיים שלה בכלל מאוד מעניין. היא חוזרת בשאלה שנשואה פעם שנייה לאלמן ומגדלת את שני הילדים שלו כאילו הם שלה, בנוסף ל-3 הבנות שיש לה. נכון היא אמרה שיש לה 4 בנות? אז אחת מהן היא של בעלה היא מחשיבה אותה כמו הבת שלה. עד לפני 10 שנים היא בכלל הייתה מורה ופתאום באמצע החיים החליטה שהיא רוצה להיות עיתונאית. ברור שהיא קיבלה על זה כסף. כל משתתפי "האח הגדול" מקבלים משכורת חודשית. היא לא באמת נכנסה להעביר אג'נדה, יותר בשביל החוויה. אבל כן אפשר העביר אג'נדות דרך "האח הגדול", אם עושים את זה נכון, כמו סער סקלי מהשנה שעברה. אני אומרת לך, אני בדיוק לומדת על כל זה, זה מורכב, אין כאן נכון ולא נכון. נכון שרוב העיתונאים הרציניים לא צופים בריאליטי אבל הקהל הרחב כן ומי שרוצה להעביר אג'נדה פונה אל הקהל הרחב ולא אל האליטות.
אני מכורה כבדה ל"האח הגדול", ברגע זה אני צופה בפרק הפתיחה.....
אני מסכימה איתך אבל זה מורכב, אני בדיוק לומדת באוניברסיטה על זה שריאליטי גם מציף על פני השטח דברים שלא מדברים עליהם בדרך כלל, כמו המוסקסואליות , פערים עדתיים, כל מיני אג'נדות מסוימות, אז זה לא רק זבל וצהוב.
סיפור החיים שלה בכלל מאוד מעניין. היא חוזרת בשאלה שנשואה פעם שנייה לאלמן ומגדלת את שני הילדים שלו כאילו הם שלה, בנוסף ל-3 הבנות שיש לה. נכון היא אמרה שיש לה 4 בנות? אז אחת מהן היא של בעלה היא מחשיבה אותה כמו הבת שלה. עד לפני 10 שנים היא בכלל הייתה מורה ופתאום באמצע החיים החליטה שהיא רוצה להיות עיתונאית. ברור שהיא קיבלה על זה כסף. כל משתתפי "האח הגדול" מקבלים משכורת חודשית. היא לא באמת נכנסה להעביר אג'נדה, יותר בשביל החוויה. אבל כן אפשר העביר אג'נדות דרך "האח הגדול", אם עושים את זה נכון, כמו סער סקלי מהשנה שעברה. אני אומרת לך, אני בדיוק לומדת על כל זה, זה מורכב, אין כאן נכון ולא נכון. נכון שרוב העיתונאים הרציניים לא צופים בריאליטי אבל הקהל הרחב כן ומי שרוצה להעביר אג'נדה פונה אל הקהל הרחב ולא אל האליטות.
black scar1
New member
מבחינתי זה מובן מאליו
את ממש לא צריכה לתהות אם זה מה שאני חושבת עליך, כי אני תמיד חושבת עליך את זה
לגבי מה שאמרת- תראי, אני לא מכחישה שאפשר ללמוד דברים מהתכנית הזאת- ברצינות אוקי. אפשר. אני רק שואלת אם המחיר החברתי לא גדול מדי, כי לדעתי הוא כן. כי בסופו של דבר זה ניסוי בבני אדם, אמיתיים- שלא רק מושמים בסיטואציות דיי מורטות עצבים (גם בקרב זרים כל הזמן, גם כביכול במלחמות מתמידות כי יש אחד שזוכה, וגם לשפיטה וביקרות מתמדת של הצופים), אז כן, אולי בסופו של דבר אפשר ללמוד מאינטראקציות האלה דברים, נגיד יחסים בין עדתיים- אבל אנחנו מתעלמים מהעובדה שאנחנו בעצם "מקריבים" אנשים בשביל הלמידה הזאת.
אני אתן השוואה פרועה, אני יודעת שזה קיצוני. אבל זה כמו נגיד שתעשי ניתוח ללא הרדמה על בן אדם חי כדי ללמוד על גוף האדם- ברור שאפשר ללמוד מזה, פשוט לא יעשו את זה, כי הנזק שיגרם לו לא מצדיק, בגלל זה ינתחו גופות.
ומלבד זה אני חייבת להזכיר- התכנית הזאת בראש ובראשונה - תכנית בידור, המפיקים לא יושבים וחושבים, הממ.. איך נלמד את הצופים שיעורים מעניינים על החברה, אלא- הממ... מה יביא יותר רייטינג. גם אם אנחנו לומדים משהו על הדרך, עצם המטרה של התכנית הזאת היא סוג של- בואו ניתן לצופים להתענג על דינימיקה בין אנשים, ריבים, אינטריגות, רומנים וכו'. בעצם העובדה שהחברה אומרת שפעילות כזאת היא בסדר גמור, היא בעייתית בעיני.
ובנוסף זה לא כאילו נקי וחף משיקולים. המתמודדים נבחרים כאלה שיכולים להביא עניין- לכן מראש יש להם בד"כ איזו תכונה דומיננטית קיצונית. מעונה לעונה זה מקצין ומביאים עיוור, חירש, גמד. אני לא אתפלא אם יום אחד יביאו לשם מישהו עם פיגור שכלי.
ושלא לדבר על זה שהעריכה היא מגמתית. היא לא מנסה להציג אנשים מורכבים, אלא להכניס אנשים לתוך משבצת מאוד מסוימת: המאמי, הנבל, האנדרדוג וכו', לכן בעזרת עריכה היא מרדדת דמויות לתכונה אחת בלבד.
עכשיו פה כתבתי חפירה ענקית על מחוברים- זוכרת שאמרתי לך שאני אכתוב עליהם? אבל אני אפרסם את זה בהודעה אחרת, כדי שיהיה סדר כי זה ממש סוטה מהנושא. והפעם באמת, נשבעת שאפרסם, כי הכל כבר כתוב, אני רק צריכה לעשות קופי פייסט.
אז מה שאני אומרת, שגם אם בצורה כלשהי לומדים מזה, עצם ההתרה של זה עושה יותר נזק, גם למתמודדים וגם לנו כחברה.
חוץ מזה שאני מאמינה שאת אותם דברים בדיוק אפשר ללמוד דרך יצירות בדיוניות- סדרות מתוסרטות, סרטים, ספרים. זה הרבה יותר נכון לדעתי. נגיד כשהייתי בתיכון ראיתי את הסדרה "הכי גאים שיש" וזה ממש שינה את היחס, לפחות הרגשי שלי כלפי הומואים. עד אז, אני יכולה להגיד שבתיאוריה כאילו ברור שידעתי שאסור להפלות הומואים והכל, אבל מבחינה רגשית- זה היה לי מוזר. זה נגיד היה מרגיש לי מוזר לראות שני גברים מתנשקים, זה היה נראה לי מוזר בגלל להכיר מישהו הומו. הסדרה הזאת ממש שינתה את זה לגמרי - כי הסדרה (אם את לא יודעת) מתמקדת בחיים של 6 גברים הומואים שהם חברים אחד של השני (חלק מהם זוגות)- ונראה לי שזאת בין הפעמים הראשונות שממש הציגו דמויות מלאות של הומואים, כאילו עד אז, כשהראו הומואים בטלוויזיה וסדרות, בד"כ הראו רק אדם שכאילו מתמודד עם השוני החברתי שלו וזהו, כאילו זה שהוא הומו התכונה היחידה שהתמקדו בה, או שהוא הוצג כ-קומיק ריליף (כאילו ההומו אוחץ' שמספק צחוקים). פה ממש נתנו נפח לכל דמות. כן, כאילו היו הרבה עלילות שקשורות לעובדה שהם הומואים (נגיד אחד מהם התלבט אם לצאת מהארון בעבודה, אחד מהם עבד בחברת פרסום והגיע אליו לקוח הומופוב ועוד), אבל זה כי אי אפשר לנתק את זה וגם לא צריך. הדברים האלה הוצגו כחלק מההתמודדות של הדמויות בנוסף לעוד הרבה תכונות אחרות ועלילות שונות. זה הוצג כמכלול (נגיד לאחד הייתה עלילה שבה הוא התמכר לסמים, לאחד אחר הייתה עלילה שגילו לו סרטן באשכים- שתי עלילות שלא מחייבות דמות של הומו), וגם לכל אחד הייתה השקפה אחרת על מונוגמיה, מערכות יחסים, הורות וכו' וכו'. הסדרה הזאת ממש שינתה את היחס הרגשי שלי להומואים כי היא פשוט גרמה לי להכיר דמויות שהם גם הומואים, יש לזה השפעה גדולה.
עוד סדרה נגיד שאני יכולה להגיד שהייתה לה הרבה השפעה היא סדרה שנקראת "הסמויה" ששודרה ב-HBO. הסדרה הזאת נוצרה ע"י כתב בעיתון שעבד בבוליטימור- עיר עם אחוזי פשיעה מטורפים וכמעט כל האירועים והדמויות בה מבוססים על אנשים אמיתיים. הסדרה הזאת נחשבת ע"י רבים כסדרה כי טובה ששודרה אי פעם בטלוויזיה. הייחוד שלה הוא שהיא פחות מתמקדת על דמויות, כאילו כן- יש שם דמויות, אבל כל המטרה שלה היא להראות את המערכות השונות שפועלות בחברה ואת הפאקים שבהם- אז הוא נותן זמן לכמה עלילות במקביל- יש עלילה של משטרה שחוקרת פושעים, ויש עלילות גם לפושעים עצמם- ואנחנו רואים איך הם עובדים. יש עלילה גם לפוליטיקה- אנחנו רואים את ראש העיר ואת הסנקציות שהוא מטיל על המשטרה, שפוגע בתפקוד שלה. ובעצם אנחנו רואים יותר את המערכות השונות ואת כל הפאקים שלהם והסיבות שהם לא מצליחות לעשות שינויים. וכן זה מן הסתם דרך דמויות- שוטרים, עבריינים וכו', אבל הדגש הוא לא על הסיפור האישי, אלא על הסיפור הגדול יותר. יש גם עונה שמתמקדים בבתי הספר ורואים שם איך המערכת הזאת של בתי הספר דופקת ילדים עם צרכים שונים שנאלצים לפרוש ולהפוך לעבריינים כי המערכת לא יודעת איך להתמודד איתם. בקיצור, זה קשה להסביר, פשוט צריך לראות את הסדרה כדי להבין. אבל שמעתי שאחרי שהסדרה נגמרה הזמינו את היוצרים והקאסט להרצות בהארוורד כדי לנסות לשפר את המערכות הפועלות השונות. אני לא יודעת מה ייצא מזה, אבל הפואנטה בסוף שרציתי להגיד (סליחה קצת חפרתי), שאני חושבת שאת כל מה שאפשר "ללמוד" מדברים כמו האח הגדול- אפשר באותה מידה ללמוד מיצירות כתובות, וזה לא שווה את המחיר. אבל ברור לי שהרשתות מעדיפות ריאליטי מאשר דברים מתוסרטים, כי זה יותר זול- לא צריך כותבים, ההפקה נורא זולה (טוב תלוי איזה, השרדות והמירוץ למליון יותר יקרים מהאח הגדול) משלמים לאנשים הרבה פחות ממה ממה שהיו משלמים לשחקנים מקצועיים. אז משתלם יותר לערוצים לעשות ריאליטי ולא סדרות.
באמת סיפור החיים שלה מעניין. היא הייתה באח הגדול לפני שהיא הלכה לעיתונות או אחרי?
וואלה? לא ידעתי שהם מקבלים משכורת שבועית. אבל בכל מקרה, זה כולה כמה? 4-5 חודשים לא? אז כמה כבר הם מרוויחים מזה? (כאילו ברור שיש את המליון אבל זה רק אחד זוכה, ונראה לי שהרוב לא הולכים בשביל המליון כי הסיכויים לזכות לא גדולים).
את ממש לא צריכה לתהות אם זה מה שאני חושבת עליך, כי אני תמיד חושבת עליך את זה
לגבי מה שאמרת- תראי, אני לא מכחישה שאפשר ללמוד דברים מהתכנית הזאת- ברצינות אוקי. אפשר. אני רק שואלת אם המחיר החברתי לא גדול מדי, כי לדעתי הוא כן. כי בסופו של דבר זה ניסוי בבני אדם, אמיתיים- שלא רק מושמים בסיטואציות דיי מורטות עצבים (גם בקרב זרים כל הזמן, גם כביכול במלחמות מתמידות כי יש אחד שזוכה, וגם לשפיטה וביקרות מתמדת של הצופים), אז כן, אולי בסופו של דבר אפשר ללמוד מאינטראקציות האלה דברים, נגיד יחסים בין עדתיים- אבל אנחנו מתעלמים מהעובדה שאנחנו בעצם "מקריבים" אנשים בשביל הלמידה הזאת.
אני אתן השוואה פרועה, אני יודעת שזה קיצוני. אבל זה כמו נגיד שתעשי ניתוח ללא הרדמה על בן אדם חי כדי ללמוד על גוף האדם- ברור שאפשר ללמוד מזה, פשוט לא יעשו את זה, כי הנזק שיגרם לו לא מצדיק, בגלל זה ינתחו גופות.
ומלבד זה אני חייבת להזכיר- התכנית הזאת בראש ובראשונה - תכנית בידור, המפיקים לא יושבים וחושבים, הממ.. איך נלמד את הצופים שיעורים מעניינים על החברה, אלא- הממ... מה יביא יותר רייטינג. גם אם אנחנו לומדים משהו על הדרך, עצם המטרה של התכנית הזאת היא סוג של- בואו ניתן לצופים להתענג על דינימיקה בין אנשים, ריבים, אינטריגות, רומנים וכו'. בעצם העובדה שהחברה אומרת שפעילות כזאת היא בסדר גמור, היא בעייתית בעיני.
ובנוסף זה לא כאילו נקי וחף משיקולים. המתמודדים נבחרים כאלה שיכולים להביא עניין- לכן מראש יש להם בד"כ איזו תכונה דומיננטית קיצונית. מעונה לעונה זה מקצין ומביאים עיוור, חירש, גמד. אני לא אתפלא אם יום אחד יביאו לשם מישהו עם פיגור שכלי.
ושלא לדבר על זה שהעריכה היא מגמתית. היא לא מנסה להציג אנשים מורכבים, אלא להכניס אנשים לתוך משבצת מאוד מסוימת: המאמי, הנבל, האנדרדוג וכו', לכן בעזרת עריכה היא מרדדת דמויות לתכונה אחת בלבד.
עכשיו פה כתבתי חפירה ענקית על מחוברים- זוכרת שאמרתי לך שאני אכתוב עליהם? אבל אני אפרסם את זה בהודעה אחרת, כדי שיהיה סדר כי זה ממש סוטה מהנושא. והפעם באמת, נשבעת שאפרסם, כי הכל כבר כתוב, אני רק צריכה לעשות קופי פייסט.
אז מה שאני אומרת, שגם אם בצורה כלשהי לומדים מזה, עצם ההתרה של זה עושה יותר נזק, גם למתמודדים וגם לנו כחברה.
חוץ מזה שאני מאמינה שאת אותם דברים בדיוק אפשר ללמוד דרך יצירות בדיוניות- סדרות מתוסרטות, סרטים, ספרים. זה הרבה יותר נכון לדעתי. נגיד כשהייתי בתיכון ראיתי את הסדרה "הכי גאים שיש" וזה ממש שינה את היחס, לפחות הרגשי שלי כלפי הומואים. עד אז, אני יכולה להגיד שבתיאוריה כאילו ברור שידעתי שאסור להפלות הומואים והכל, אבל מבחינה רגשית- זה היה לי מוזר. זה נגיד היה מרגיש לי מוזר לראות שני גברים מתנשקים, זה היה נראה לי מוזר בגלל להכיר מישהו הומו. הסדרה הזאת ממש שינתה את זה לגמרי - כי הסדרה (אם את לא יודעת) מתמקדת בחיים של 6 גברים הומואים שהם חברים אחד של השני (חלק מהם זוגות)- ונראה לי שזאת בין הפעמים הראשונות שממש הציגו דמויות מלאות של הומואים, כאילו עד אז, כשהראו הומואים בטלוויזיה וסדרות, בד"כ הראו רק אדם שכאילו מתמודד עם השוני החברתי שלו וזהו, כאילו זה שהוא הומו התכונה היחידה שהתמקדו בה, או שהוא הוצג כ-קומיק ריליף (כאילו ההומו אוחץ' שמספק צחוקים). פה ממש נתנו נפח לכל דמות. כן, כאילו היו הרבה עלילות שקשורות לעובדה שהם הומואים (נגיד אחד מהם התלבט אם לצאת מהארון בעבודה, אחד מהם עבד בחברת פרסום והגיע אליו לקוח הומופוב ועוד), אבל זה כי אי אפשר לנתק את זה וגם לא צריך. הדברים האלה הוצגו כחלק מההתמודדות של הדמויות בנוסף לעוד הרבה תכונות אחרות ועלילות שונות. זה הוצג כמכלול (נגיד לאחד הייתה עלילה שבה הוא התמכר לסמים, לאחד אחר הייתה עלילה שגילו לו סרטן באשכים- שתי עלילות שלא מחייבות דמות של הומו), וגם לכל אחד הייתה השקפה אחרת על מונוגמיה, מערכות יחסים, הורות וכו' וכו'. הסדרה הזאת ממש שינתה את היחס הרגשי שלי להומואים כי היא פשוט גרמה לי להכיר דמויות שהם גם הומואים, יש לזה השפעה גדולה.
עוד סדרה נגיד שאני יכולה להגיד שהייתה לה הרבה השפעה היא סדרה שנקראת "הסמויה" ששודרה ב-HBO. הסדרה הזאת נוצרה ע"י כתב בעיתון שעבד בבוליטימור- עיר עם אחוזי פשיעה מטורפים וכמעט כל האירועים והדמויות בה מבוססים על אנשים אמיתיים. הסדרה הזאת נחשבת ע"י רבים כסדרה כי טובה ששודרה אי פעם בטלוויזיה. הייחוד שלה הוא שהיא פחות מתמקדת על דמויות, כאילו כן- יש שם דמויות, אבל כל המטרה שלה היא להראות את המערכות השונות שפועלות בחברה ואת הפאקים שבהם- אז הוא נותן זמן לכמה עלילות במקביל- יש עלילה של משטרה שחוקרת פושעים, ויש עלילות גם לפושעים עצמם- ואנחנו רואים איך הם עובדים. יש עלילה גם לפוליטיקה- אנחנו רואים את ראש העיר ואת הסנקציות שהוא מטיל על המשטרה, שפוגע בתפקוד שלה. ובעצם אנחנו רואים יותר את המערכות השונות ואת כל הפאקים שלהם והסיבות שהם לא מצליחות לעשות שינויים. וכן זה מן הסתם דרך דמויות- שוטרים, עבריינים וכו', אבל הדגש הוא לא על הסיפור האישי, אלא על הסיפור הגדול יותר. יש גם עונה שמתמקדים בבתי הספר ורואים שם איך המערכת הזאת של בתי הספר דופקת ילדים עם צרכים שונים שנאלצים לפרוש ולהפוך לעבריינים כי המערכת לא יודעת איך להתמודד איתם. בקיצור, זה קשה להסביר, פשוט צריך לראות את הסדרה כדי להבין. אבל שמעתי שאחרי שהסדרה נגמרה הזמינו את היוצרים והקאסט להרצות בהארוורד כדי לנסות לשפר את המערכות הפועלות השונות. אני לא יודעת מה ייצא מזה, אבל הפואנטה בסוף שרציתי להגיד (סליחה קצת חפרתי), שאני חושבת שאת כל מה שאפשר "ללמוד" מדברים כמו האח הגדול- אפשר באותה מידה ללמוד מיצירות כתובות, וזה לא שווה את המחיר. אבל ברור לי שהרשתות מעדיפות ריאליטי מאשר דברים מתוסרטים, כי זה יותר זול- לא צריך כותבים, ההפקה נורא זולה (טוב תלוי איזה, השרדות והמירוץ למליון יותר יקרים מהאח הגדול) משלמים לאנשים הרבה פחות ממה ממה שהיו משלמים לשחקנים מקצועיים. אז משתלם יותר לערוצים לעשות ריאליטי ולא סדרות.
באמת סיפור החיים שלה מעניין. היא הייתה באח הגדול לפני שהיא הלכה לעיתונות או אחרי?
וואלה? לא ידעתי שהם מקבלים משכורת שבועית. אבל בכל מקרה, זה כולה כמה? 4-5 חודשים לא? אז כמה כבר הם מרוויחים מזה? (כאילו ברור שיש את המליון אבל זה רק אחד זוכה, ונראה לי שהרוב לא הולכים בשביל המליון כי הסיכויים לזכות לא גדולים).
גם אני אוהבת את איך שאת כותבת על דברים ומנתחת אותם, את ממש גורמת לי לחשוב
האמת היא שהשנה הלכו על עונה יותר סולידית יחסית, בלי אנשים קיצוניים, בלי שום בעל מום. כנראה נבהלו מכל הביקורות והשערוריות. גם ממוצע הגילאים יותר גבוה השנה.
בוודאי שההפקה רוצה רייטינג ולא חושבת על הניסוי החברתי כאן, אבל עדיין ככה מקבלים במה כל מיני אנשים שלא שייכים להגמוניה הגברית-הסטרייטית-האשכנזית שולטת, או בכלל כאלה שנדחקו לשולי החברה כמו בעלי מום. ונכון שיש עריכה מגמתית, בגלל זה אני משתדלת לראות ערוץ 20, ככה אי אפשר לעבוד עליי
אחרי. היא התחילה בתוכנית "בנות" שבה ישבו כמה נשים מוכרות מעולם התקשורת ודסקסו נושאים שונים, כתבה ב"מעריב" וכשעברה ל"ידיעות אחרונות" הפכה למאוד מוכרת. היא גם השתתפה יחד עם המשפחה שלה באיזה ניסוי חברתי של אורלי וגיא. הם היו צריכים לחיות למשך תקופה כמו אנשים ממעמד הביניים(כי הם מעל מעמד הביניים) ולנסות לגמור את החודש. ואז גם הייתה התוכנית של עמנואל רוזן. אז הרבה ידעו מי היא כשהיא הלכה ל"האח הגדול", היא לא הייתה איזו מגה סלב כי היא בכל זאת עיתונאית ולא שחקנית/דוגמנית/זמרת, אפשר להגיד שהיא הייתה מוכרת ברמה שבוקי נאה היה מוכר לפני "הישרדות".
כן, זה לא משכורת גבוהה במיוחד, זה רק כדי לשלם חשבונות. ככה זה גם ב"הישרדות". בכל זאת, אדם נעדר מהבית 3 חודשים, עדיין הוא צריך לשלם שכר דירה וחשבונות והוא הרי לא יכול לעבוד בזמן הזה. אז כל אחד מקבל משכורת בערך בהתאם לכמה שהוא מרוויח, כדי שלא יפסיד בעקבות התוכנית. אז זו לא הסיבה שאנשים הולכים לתוכנית, הם בדרך כלל הולכים בשביל הפרסום, אחר כך בשביל המיליון, (כי בכל זאת יש כאן הזדמנות לעשות מיליון שקל בלי להתאמץ רק אם אחד זוכה בסוף) וגם כדי לחוות את החוויה, במיוחד אם הם מעריצים של התוכנית ועכשיו יש להם הזדמנות לחוות את זה מבפנים. אנשים שיש להם אג'נדה להעביר משתמשים בפלטפורמה הזו כדי להעביר אותה.
black scar1
New member
טוב.. סוף סוף החיפרה שהבטחתי לך על מחוברים
זהירות! זה ארוך, מאוד.. (אבל את ביקשת
).
לא התכוונתי בכלל לראות מחוברים. יש לי סוג של סלידה מריאליטי ואני מנסה להימנע ממנו כמה שיותר. בגלל זה לא ראיתי את העונות הקודמות של מחוברים, ולא התכוונתי בכלל לראות את העונה הזאת עד שראיתי את הפרומואים ואת ג'ייסון. האמת ששכחתי לגמרי מי זה בכלל ג'ייסון דנינו הולט, לקח לי כמה שניות להיזכר שזה ההוא שהלך פעם לmtv, ולא ידעתי בכלל שהוא הומו, אבל ברגע שראיתי שמכניסים הומו למחוברים ידעתי שאני חייבת לראות את זה כי יש לי פטיש ענק להומואים (לא בקטע מיני, אל תדאגו), פשוט נורא עניין אותי לראות בחברה ההומופובית שלנו כניסה של הומו לתכנית כמו מחוברים, ממש לראות את החיים שלו, ולא על תקן ה-"הומו התורן" כמו באח הגדול. אלא כבן אדם בפני עצמו. ואני חייבת לומר שהתאהבתי בג'ייסון מהרגע הראשון. אני יודעת שהרבה לא חושבים כמוני, אבל לדעתי הוא הכוכב של העונה הזאת. כ"כ התאהבתי בו, כל הזמן רציתי לחבק אותו. את לא יודעת כמה פעמים הוא גרם לי לבכות. את הפרק שהקדישו לו ראיתי מלא פעמים ובכיתי כל פעם בסוף, והפרק שהוא נפרד מהחבר שלו גרם לי למות קצת מבפנים. אבל זה לא הנקודה שרציתי להגיד.
מזל שהוא הלך לתכנית מבחינתי ומזל שבגללו ראיתי אותה, כי הבנתי אחרי העונה שמחוברים עושה מעין תהליך הפוך לריאליטי הממוצע, בניגוד גמור למה שחשבתי. התיאוריה שלי היא כזאת- בריאליטי "פריים טיים"- כגון הישרדות, האח הגדול ודומיהם, המטרה של היוצרים והעורכים היא לרדד את המשתתפים לדמויות חד מיימדיות והם עושים זאת ע"י עריכה מאוד מוקפדת. כך למשל בקלות הם התאימו את המתמודדים בהישרדות vip למשל לתבניות של דמויות חד מיימדיות מקובלות- למשל- תורג'י הוא הנבל, בוקי הוא האנדרדוג, העממי, יוליה היא המאמי, וכו'. אנחנו לא רואים אנשים, אלא ייצוגים. במחוברים גיליתי להפתעתי שהתהליך הופך להיות לגמרי הפוך. בפרקים הראשונים הציגו לנו את ה-"מחוברים" כפרסונה הציבורית שלהם, כדמויות חד מיימדיות. כך הציגו את ג'ייסון כהומו סטריאוטיפי, חנוך כמתנחל, גדעון לוי כשמאלני הקיצוני, סקאזי כאיש הסקס סמים ורוקנרול וכו'. ואז לאט לאט לאורך התכנית מפוררים את התדמית הזאת וחושפים בפניינו אנשים מרובי צדדים, ולא דמויות חד מיימדיות. בפרקים הראשונים אכן שנאתי את סקאזי ואת אמירם בגלל הגישה השובניסטית שלהם... אבל ככל שהתכנית התקדמה גיליתי בהם צדדים אחרים, הבנתי שהם בני אדם מורכבים ולא דמויות חד מיימדיות. מצאתי את עצמי לפעמים מתחברת אליהם, אפילו מתרגשת מהם! אחרי הפרק הראשון לא הייתי מנחשת בחיים שאני אתחבר לסקאזי בשום מובן, והנה היו רגעים שממש התחברתי אליו. כמו למשל בפרק שהוא מגלה על הרגשות שנשארו לו לאקסית שלו, וכשהוא רואה את הוידיואים שהם צילמו ביחד, זה ממש ריגש אותי. גם למשל הפרק שהוא ניסה לחבר את המשפחה שלו, ולהבין יותר טוב את הקשר בין ההורים שלו.
כנ"ל עם אמירם. הוא בד"כ אדם שכנראה בחיים האמיתיים לא הייתי סובלת. היחס שלו לאשתו והדברים שהוא היה אומר לפעמים לילדים שלו זעזעו אותי (למשל כשהוא שאל את הילד שלו בן ה-6 מה הוא רוצה להיות בצבא- קרבי או ג'ובניק וכשהילד שלו אמר לו שג'ובניק כי הוא מפחד למות כמו דוד שלו, אז אמירם אמר לו- מה פתאום ג'ובניק... ג'ובניק זה להומואים!).. ועדיין היו פרקים שראיתי צדדים אחרים שלו... כמו כשהוא דיבר על הכאב שלו על אחיו שנפל בקרב, על אי היכולת שלו לדבר על זה עם המשפחה כי הם לא מסכימים, על האכזבה של ההורים שלו מהמקצוע שהוא בחר (בלי קשר לזה שאני לא סובלת את סוג הסטנד-אפ שהוא עושה), זה ממש נגע בי. הפרק של יום הזיכרון בו הוא הולך לבסיס של אחיו ועושה להם סטנד-אפ הביא אותי לדמעות.
כנ"ל עם חנוך, תשמעי, היו בו גם דברים שעיצבנו אותי. הרבה פעמים הרגשתי שהוא סוג של ילד מגודל וריחמתי על אישתו שהיא עושה הכל בבית. אני מבינה שיש לו בעיות נפשיות, ובכל זאת, הוא מבוגר, הוא צריך לקחת אחריות לפעמים. מצד שני, גם הוא נגע לליבי הרבה פעמים, כשסיפר על הטראומות מהישיבה, הפרק שהוא מגלה שחתכו את התמונה שלו מתמונת המחזור בגלל הספר שהוא כתב ועוד.
אפילו גדעון לוי שהכי שיעמם אותי מכולם (ודווקא לא ממש עיצבן, פשוט השתעממתי ממנו, הוא והחברה שלו לא היו מעניינים, ותמיד רציתי שהקטעים שלהם יעברו). אז היה את הפרק שהבן המאומץ שלו מדבר איתו על התחושה של האימוץ, והפרק שבו הוא מדבר על הילד הקטן שלו שמת והוא רואה סרטון שלו מיומולדת שנה היה ממש קורע לב (נראה לי שבשני הפרקים האלו בכיתי, כן אני דיי בכיינית
).
וכמו שאמרתי - ג'ייסון היה המחובר האהוב עלי. אהבתי אותו מההתחלה אפילו, אבל זה ממש התגבר בהמשך. אני חושבת שיש משהו בגבר הומו שהופך אותו ליותר רגיש מגבר אחר. לא כי הוא פחות גברי, אלא כי הוא מבין יותר טוב מה זה אפלייה, ומה זה להיות שונה ופחות פריווילגי ממישהו אחר- אז בד"כ יש להם רגישות כזאת שלרוב הגברים אין ואני מאוד יכולה להתחבר אליה. בנוסף זה תמיד מעניין אותי לראות דינימיקה בין זוגות הומואים, כי זה תמיד נראית לי דינימיקה יותר "חפה" ממשחקים ומהתפקידים המגדריים שיש בד"כ וזה מאוד מעניין אותי תמיד לראות איך זה עובד. וסורי שאני אצא פאקצה, אבל ממש אהבתי את האהבה בינו לבין החבר שלו.. כל הזמן ברגעים הקיצ'ים הייתי כזה- "אווווווווו". מה אני אעשה...הם היו כאלה חמודים.
ואחר כך הוא פירט יותר על כל העניין עם אמא שלו (שלא הייתי מודעת אליו) וזה ממש שבר לי את הלב. ואז בפרק שהיה מוקדש לו הוא חשף שבנערותו הוא הוטרד מינית ע"י גברים וזה היה ממש שובר לב לשמוע את כל הדברים האלה, ואלה דברים לדעתי שהרבה בנות יכולות להזדהות איתן (ושרוב הגברים לא).
לא היו קטעים שג'ייסון עיצבן אותי. גם אם הוא עשה משהו לא בסדר, זה לא עיצבן אותי, פשוט אמרתי- אף אחד לא מושלם. אבל פה זה כבר עניין של טעם, הוא פשוט נראה לי בחור חמוד.
אז בסופו של דבר אז לגבי מחוברים אני עדיין חצוייה- זה ריאליטי יותר אפור לדעתי- בין היתר כי יש למשתתפים הרבה יותר שליטה על התכנים המצולמים (הרי הם מצלמים הכל- הם יכולים לבחור מה לצלם ומה לא וכו'). וגם כי זה לא ריאליטי "פריים טיים" כמו האח הגדול ודומיו אז נראה לי שיש לעורכים פחות דרישה ל"צהוב", לפחות לא ברמה של האח הגדול. אבל כן חשוב לזכור, שעדיין יש קצת אלמנטים לא טובים- כמו למשל שהעורכים מחפשים בין כל החומר שצולם את הדברים ה"יותר צהובים", וגם שמראש כמו שהבנתי, הם נותנים מצלמה לכמות מסויימת של סליבריטאים שמצלמים משהו כמו שנה, ואז מתוכם בוחרים את אלו שצילמו את הדברים הכי "מעניינים"- אז כאילו יש דחיפה לראות דברים יותר פרובוקטיביים- וזה דוחף את המצלמים גם אולי לחשוף יותר דברים אישיים. ובנוסף גם לא לשכוח שבסופו של יום, הצופים עדיין מקבלים בידור מהצצה לחיים של אחרים כולל הזכות לשפוט אותם, שיש בזה משהו שאני מוצאת לא מוסרי. מצד שלישי, נדמה לי שחלק מהם (נדמה לי ג'ייסון וסקאזי) אמרו שהפורמט הזה טוב רק לסוג מאוד מסויים של אנשים שהם גם ככה מוחצנים ויכולים להתמודד עם החשיפה וגם נראה לי שכולם אמרו שהדבר הזה היה קצת כמו טיפול פסיכולוגי עבורם- שזה כאילו דרש מהם לבחון את עצמם ולהתמודד עם דברים שהם לא התמודדו איתם בעבר וכו'. אז לא יודעת. בסופו של יום- "מחוברים" הוא בתחום האפור בעיני, לא החלטתי מה דעתי הסופית לגבי רמת המוסריות של הדבר הזה. אולי הוא ישאר שנוי במחלוקת עבורי תמיד ואני אף פעם לא אחליט. לא יודעת.
אל תגידי שלא הזהרתי אותך לגבי האורך, אבל את ביקשתי
זהירות! זה ארוך, מאוד.. (אבל את ביקשת
לא התכוונתי בכלל לראות מחוברים. יש לי סוג של סלידה מריאליטי ואני מנסה להימנע ממנו כמה שיותר. בגלל זה לא ראיתי את העונות הקודמות של מחוברים, ולא התכוונתי בכלל לראות את העונה הזאת עד שראיתי את הפרומואים ואת ג'ייסון. האמת ששכחתי לגמרי מי זה בכלל ג'ייסון דנינו הולט, לקח לי כמה שניות להיזכר שזה ההוא שהלך פעם לmtv, ולא ידעתי בכלל שהוא הומו, אבל ברגע שראיתי שמכניסים הומו למחוברים ידעתי שאני חייבת לראות את זה כי יש לי פטיש ענק להומואים (לא בקטע מיני, אל תדאגו), פשוט נורא עניין אותי לראות בחברה ההומופובית שלנו כניסה של הומו לתכנית כמו מחוברים, ממש לראות את החיים שלו, ולא על תקן ה-"הומו התורן" כמו באח הגדול. אלא כבן אדם בפני עצמו. ואני חייבת לומר שהתאהבתי בג'ייסון מהרגע הראשון. אני יודעת שהרבה לא חושבים כמוני, אבל לדעתי הוא הכוכב של העונה הזאת. כ"כ התאהבתי בו, כל הזמן רציתי לחבק אותו. את לא יודעת כמה פעמים הוא גרם לי לבכות. את הפרק שהקדישו לו ראיתי מלא פעמים ובכיתי כל פעם בסוף, והפרק שהוא נפרד מהחבר שלו גרם לי למות קצת מבפנים. אבל זה לא הנקודה שרציתי להגיד.
מזל שהוא הלך לתכנית מבחינתי ומזל שבגללו ראיתי אותה, כי הבנתי אחרי העונה שמחוברים עושה מעין תהליך הפוך לריאליטי הממוצע, בניגוד גמור למה שחשבתי. התיאוריה שלי היא כזאת- בריאליטי "פריים טיים"- כגון הישרדות, האח הגדול ודומיהם, המטרה של היוצרים והעורכים היא לרדד את המשתתפים לדמויות חד מיימדיות והם עושים זאת ע"י עריכה מאוד מוקפדת. כך למשל בקלות הם התאימו את המתמודדים בהישרדות vip למשל לתבניות של דמויות חד מיימדיות מקובלות- למשל- תורג'י הוא הנבל, בוקי הוא האנדרדוג, העממי, יוליה היא המאמי, וכו'. אנחנו לא רואים אנשים, אלא ייצוגים. במחוברים גיליתי להפתעתי שהתהליך הופך להיות לגמרי הפוך. בפרקים הראשונים הציגו לנו את ה-"מחוברים" כפרסונה הציבורית שלהם, כדמויות חד מיימדיות. כך הציגו את ג'ייסון כהומו סטריאוטיפי, חנוך כמתנחל, גדעון לוי כשמאלני הקיצוני, סקאזי כאיש הסקס סמים ורוקנרול וכו'. ואז לאט לאט לאורך התכנית מפוררים את התדמית הזאת וחושפים בפניינו אנשים מרובי צדדים, ולא דמויות חד מיימדיות. בפרקים הראשונים אכן שנאתי את סקאזי ואת אמירם בגלל הגישה השובניסטית שלהם... אבל ככל שהתכנית התקדמה גיליתי בהם צדדים אחרים, הבנתי שהם בני אדם מורכבים ולא דמויות חד מיימדיות. מצאתי את עצמי לפעמים מתחברת אליהם, אפילו מתרגשת מהם! אחרי הפרק הראשון לא הייתי מנחשת בחיים שאני אתחבר לסקאזי בשום מובן, והנה היו רגעים שממש התחברתי אליו. כמו למשל בפרק שהוא מגלה על הרגשות שנשארו לו לאקסית שלו, וכשהוא רואה את הוידיואים שהם צילמו ביחד, זה ממש ריגש אותי. גם למשל הפרק שהוא ניסה לחבר את המשפחה שלו, ולהבין יותר טוב את הקשר בין ההורים שלו.
כנ"ל עם אמירם. הוא בד"כ אדם שכנראה בחיים האמיתיים לא הייתי סובלת. היחס שלו לאשתו והדברים שהוא היה אומר לפעמים לילדים שלו זעזעו אותי (למשל כשהוא שאל את הילד שלו בן ה-6 מה הוא רוצה להיות בצבא- קרבי או ג'ובניק וכשהילד שלו אמר לו שג'ובניק כי הוא מפחד למות כמו דוד שלו, אז אמירם אמר לו- מה פתאום ג'ובניק... ג'ובניק זה להומואים!).. ועדיין היו פרקים שראיתי צדדים אחרים שלו... כמו כשהוא דיבר על הכאב שלו על אחיו שנפל בקרב, על אי היכולת שלו לדבר על זה עם המשפחה כי הם לא מסכימים, על האכזבה של ההורים שלו מהמקצוע שהוא בחר (בלי קשר לזה שאני לא סובלת את סוג הסטנד-אפ שהוא עושה), זה ממש נגע בי. הפרק של יום הזיכרון בו הוא הולך לבסיס של אחיו ועושה להם סטנד-אפ הביא אותי לדמעות.
כנ"ל עם חנוך, תשמעי, היו בו גם דברים שעיצבנו אותי. הרבה פעמים הרגשתי שהוא סוג של ילד מגודל וריחמתי על אישתו שהיא עושה הכל בבית. אני מבינה שיש לו בעיות נפשיות, ובכל זאת, הוא מבוגר, הוא צריך לקחת אחריות לפעמים. מצד שני, גם הוא נגע לליבי הרבה פעמים, כשסיפר על הטראומות מהישיבה, הפרק שהוא מגלה שחתכו את התמונה שלו מתמונת המחזור בגלל הספר שהוא כתב ועוד.
אפילו גדעון לוי שהכי שיעמם אותי מכולם (ודווקא לא ממש עיצבן, פשוט השתעממתי ממנו, הוא והחברה שלו לא היו מעניינים, ותמיד רציתי שהקטעים שלהם יעברו). אז היה את הפרק שהבן המאומץ שלו מדבר איתו על התחושה של האימוץ, והפרק שבו הוא מדבר על הילד הקטן שלו שמת והוא רואה סרטון שלו מיומולדת שנה היה ממש קורע לב (נראה לי שבשני הפרקים האלו בכיתי, כן אני דיי בכיינית
וכמו שאמרתי - ג'ייסון היה המחובר האהוב עלי. אהבתי אותו מההתחלה אפילו, אבל זה ממש התגבר בהמשך. אני חושבת שיש משהו בגבר הומו שהופך אותו ליותר רגיש מגבר אחר. לא כי הוא פחות גברי, אלא כי הוא מבין יותר טוב מה זה אפלייה, ומה זה להיות שונה ופחות פריווילגי ממישהו אחר- אז בד"כ יש להם רגישות כזאת שלרוב הגברים אין ואני מאוד יכולה להתחבר אליה. בנוסף זה תמיד מעניין אותי לראות דינימיקה בין זוגות הומואים, כי זה תמיד נראית לי דינימיקה יותר "חפה" ממשחקים ומהתפקידים המגדריים שיש בד"כ וזה מאוד מעניין אותי תמיד לראות איך זה עובד. וסורי שאני אצא פאקצה, אבל ממש אהבתי את האהבה בינו לבין החבר שלו.. כל הזמן ברגעים הקיצ'ים הייתי כזה- "אווווווווו". מה אני אעשה...הם היו כאלה חמודים.
לא היו קטעים שג'ייסון עיצבן אותי. גם אם הוא עשה משהו לא בסדר, זה לא עיצבן אותי, פשוט אמרתי- אף אחד לא מושלם. אבל פה זה כבר עניין של טעם, הוא פשוט נראה לי בחור חמוד.
אז בסופו של דבר אז לגבי מחוברים אני עדיין חצוייה- זה ריאליטי יותר אפור לדעתי- בין היתר כי יש למשתתפים הרבה יותר שליטה על התכנים המצולמים (הרי הם מצלמים הכל- הם יכולים לבחור מה לצלם ומה לא וכו'). וגם כי זה לא ריאליטי "פריים טיים" כמו האח הגדול ודומיו אז נראה לי שיש לעורכים פחות דרישה ל"צהוב", לפחות לא ברמה של האח הגדול. אבל כן חשוב לזכור, שעדיין יש קצת אלמנטים לא טובים- כמו למשל שהעורכים מחפשים בין כל החומר שצולם את הדברים ה"יותר צהובים", וגם שמראש כמו שהבנתי, הם נותנים מצלמה לכמות מסויימת של סליבריטאים שמצלמים משהו כמו שנה, ואז מתוכם בוחרים את אלו שצילמו את הדברים הכי "מעניינים"- אז כאילו יש דחיפה לראות דברים יותר פרובוקטיביים- וזה דוחף את המצלמים גם אולי לחשוף יותר דברים אישיים. ובנוסף גם לא לשכוח שבסופו של יום, הצופים עדיין מקבלים בידור מהצצה לחיים של אחרים כולל הזכות לשפוט אותם, שיש בזה משהו שאני מוצאת לא מוסרי. מצד שלישי, נדמה לי שחלק מהם (נדמה לי ג'ייסון וסקאזי) אמרו שהפורמט הזה טוב רק לסוג מאוד מסויים של אנשים שהם גם ככה מוחצנים ויכולים להתמודד עם החשיפה וגם נראה לי שכולם אמרו שהדבר הזה היה קצת כמו טיפול פסיכולוגי עבורם- שזה כאילו דרש מהם לבחון את עצמם ולהתמודד עם דברים שהם לא התמודדו איתם בעבר וכו'. אז לא יודעת. בסופו של יום- "מחוברים" הוא בתחום האפור בעיני, לא החלטתי מה דעתי הסופית לגבי רמת המוסריות של הדבר הזה. אולי הוא ישאר שנוי במחלוקת עבורי תמיד ואני אף פעם לא אחליט. לא יודעת.
אל תגידי שלא הזהרתי אותך לגבי האורך, אבל את ביקשתי
יאי סוף סוף!
וזה בסדר, כבר אמרתי לך שאני אוהבת חפירות אז זה לא מרתיע אותי
אני מסכימה איתך שההבדל המרכזי בין ריאליטי כמו "מחוברים" לבין שאר סוגי הריאליטי הוא שהמצלמה היא בידיים של המצולם ולכן הוא אחראי על מה ישודר וההפקה לא יכולה לעשות עליו מניפולציות. גם לגבי הראייה מעבר לטייפקאסט את צודקת, למרות שכאמור גם ערוץ 20 עוזר לראות מעבר לטייפקאסט של הבנאדם. כן, יש אנשים שלצלם את עצמם זה בשבילם כמו טיפול פסיכולוגי, ככה הם מדברים על הבעיות שלהם ואז גם צופים בחיים שלהם מהצד. אם זה מוסרי או לא, בהתחשב בזה שכולם כאן אנשים מוכרים, אני מניחה שזה פחות או יותר כמו ראיון חושפני במיוחד בעיתון או ספר אוטוביוגרפי.
גם אני מצאתי את עצמי מתחברת לאמירם ולסקאזי ברגעים מרגשים. גדעון ריגש בזה שהוא מנסה לרצות את כולם וחשוב לו יאהבו אותו דווקא בגלל שהוא נחשב "אויב העם". פתאום הוא הראה צד אחר של החיים שלו, את היחסים המורכבים שלו עם חברה שלו והבן שלו, דיבר על הילד שלו שמת
חנוך יצא מדהים בעיניי. היה לי ממש אנטי כלפיו בהתחלה, אבל רוב הזמן ממש אהבתי אותו. התחברתי לסיפור שלו ולכמה שהוא אוהב את אשתו ואת הילדים. וכן, ג'ייסון חמוד וסיפור החיים שלו מאוד קשה, היו הרבה רגעים שהתחברתי אליו אבל עדיין פחות מחנוך, קשה לי להגיד למה, אולי פחות הזדהיתי איתו....אבל אני יכולה להבין כל מה שאת אומרת.
אני מסכימה איתך שבאופן כללי, נראה שהומואים יותר מסוגלים להבין נשים כי גם הם אנדרדוג ולכן בדרך כלל הם יותר רגישים לדברים שגברים סטרייטים פחות רגישים אליהם.
וזה בסדר, כבר אמרתי לך שאני אוהבת חפירות אז זה לא מרתיע אותי
אני מסכימה איתך שההבדל המרכזי בין ריאליטי כמו "מחוברים" לבין שאר סוגי הריאליטי הוא שהמצלמה היא בידיים של המצולם ולכן הוא אחראי על מה ישודר וההפקה לא יכולה לעשות עליו מניפולציות. גם לגבי הראייה מעבר לטייפקאסט את צודקת, למרות שכאמור גם ערוץ 20 עוזר לראות מעבר לטייפקאסט של הבנאדם. כן, יש אנשים שלצלם את עצמם זה בשבילם כמו טיפול פסיכולוגי, ככה הם מדברים על הבעיות שלהם ואז גם צופים בחיים שלהם מהצד. אם זה מוסרי או לא, בהתחשב בזה שכולם כאן אנשים מוכרים, אני מניחה שזה פחות או יותר כמו ראיון חושפני במיוחד בעיתון או ספר אוטוביוגרפי.
גם אני מצאתי את עצמי מתחברת לאמירם ולסקאזי ברגעים מרגשים. גדעון ריגש בזה שהוא מנסה לרצות את כולם וחשוב לו יאהבו אותו דווקא בגלל שהוא נחשב "אויב העם". פתאום הוא הראה צד אחר של החיים שלו, את היחסים המורכבים שלו עם חברה שלו והבן שלו, דיבר על הילד שלו שמת
אני מסכימה איתך שבאופן כללי, נראה שהומואים יותר מסוגלים להבין נשים כי גם הם אנדרדוג ולכן בדרך כלל הם יותר רגישים לדברים שגברים סטרייטים פחות רגישים אליהם.
Tal Kemplis
New member
מלכה? , לא בטוח לגבי זה.....
א. בדיוק לפני כמה ימים היה לנו דיון דיי מעמיק על כל הפרשיה הזו של עמנואל רוזן, כל הטירוף הזה בין לנסות לקחת מעשה של בן אדם במעמד די גבוה, הרי מדובר באדם מאוד בכיר בתקשורת הישראלית, לשנות לו קצת את התמליל ואת התיאור ולהדליף את זה כ"שמועה" ומיד יתחילו החקירות והנפילה כבר תגיע מן הסתם.
במקרה הזה באו נשים ואמרו "הוא הטריד אותנו", עכשיו אתן/ם יכולים/ות לשאול את ההורים שלכם מה היה בתקשורת לפני עשור בדיוק, היו "שמועות" על כך שעמנואל רוזן הטריד מינית, עשר שנים הוא נלחם עם זה, זה לא עשה "באזז" גדול בתקשורת ולכן התגובות לא היו הכי הולמות, ולכן אני שמחתי דווקא שהוא סוף סוף אמר שאחרי עשור של האשמות הוא מקבל את ההזדמנות להסביר מה קרה שם, ומי שראה את זה יכל להסתכל לו בעיניים ולראות מבט: נחוש, בטוח בעצמו, מבט של אחד שלא הולך להיות קורבן של האשמות על ידי עובדות שטוענות שהייתה הטרדה מינית ועוד על מקרים שלטענתן קרו בשנים עברו, אני די בטוח שהוא הולך לצאת מזה כמו מלך כי אני חושב שהוא לא עשה את זה.
עכשיו את הזכרת פה את המילה צביעות, יש לי אחלה דוגמה לצביעות לתת לך, לפני כמה ימים ישבתי בסלון וראיתי "דד" עם עודד בן עמי בשיחת אחד על אחד עם עורך הדין של עמנואל רוזן, במהלך השיחה עודד ציין שגדי סוקניק העיד נגד עמנואל במשטרה
אז עודד שאל "מה אתה אומר על זה?, הרי הוא לא אישה" אז הוא ענה לו את תשובת המחץ, איך אומרים הדובדבן שבקצפת, "הוא גם לא גבר".
הבן אדם במשך כמה שנים היה איתו באש ובמים בשיתוף פעולה כמעט מלא נתן לו גיבוי במהלך השנים ופתאום עכשיו הוא אומר "זה רק קצה הקרחון", אני לא קונה את השטות הזו, וזו צביעות לשמה.
ב. היא לא התייחסה בגלוי לנושא כי רואים עליה שהיא טיפוס "חושב", אז היא בדרכה האלגנטית והמרשימה יש לציין, ברחה בכל הזדמנות שהייתה לה מהנושא ואמרה "שזה לא מתפקידה לשפוט", אף אחד לא ביקש שפיטה והעמידה לדין אלה תגובה קטנה המקושרת לנעשה כמו מה שכל עיתונאי עשה קרוב לעשרים פעמים בזמן האחרון.
ג.היא הציגה שם משהו בהתחלה שדי מעצבן אותך שאתה חושב עליו לעומק, ראיתן כמו סעיפים יש להטרדה מינית?, לפי מה שהיא אומרת אסור לדבר כבר עם נשים היום שחס וחלילה זה לא ייחשב ביניהן למשהו לא מוסרי ואחרי דקה זה יהיה בחדשות
לי ולאבא שלי הייתה שיחה די טובה על כל העניין של "התחלות" עם נשים, אז הוא סיפר לי דרכים להתחלה שהיו נהוגים בתקופה שהוא היה תלמיד (ולא דרכים בוטות או בלתי עולמות) שאם תעשה אותם בתקופתנו זה ייחשב להטרדה מינית, הודעת אס - אמ- אס גם נחשבת, במילים אחרות אם אני לוקח את הפלאפון של חבר שלי וסתם שולח הודעה בלתי הולמת לאיזה מישהי היא יכולה להתלונן וזו צורה שאין איך להוכיח שלא אתה ביצעת את זה אלה "חבר שלך", וגם אם תחקרו ותבדקו את הנושא, זוכרים פעם בכל סדרות הטלויזיה, גבר היה מגיע לאיזה בר / מסיבה ומתחיל לדבר עם מישהי וזה נגמר במספר טלפון, בשתיים עשרה בלילה הוא היה שולח לה הודעה, "ערה", מסתבר שאם ההודעה הזו נשלחה בשעה מאוחרת (12 + ) זה נחשב להטרדה מינית לכל דבר, זה נשמע הגיוני?
ד. אבל מה שכן חייבים להסכים עם דבר אחד, אין ספק שהמעמד של הנשים בארץ מאוד התחזק בשנים האחרונות, שלדעתי זה מצוין, היום ל"אישה הקטנה" יש כוח עצום על כל מה שקורה במדינה, ואין מה להגיד מבחינת הייצוג הנשים היא אכן מלכה.
לסיכום, נכון מעמדן של הנשים התחזק מאוד לאחרונה, אך צריך למצוא גם גבולות אפשריים ולא לנסות להשתמש בזזה כ"כלי" להאשמות חמורות, להחתים קריירה שלמה של עתינואי, לדוגמא.
א. בדיוק לפני כמה ימים היה לנו דיון דיי מעמיק על כל הפרשיה הזו של עמנואל רוזן, כל הטירוף הזה בין לנסות לקחת מעשה של בן אדם במעמד די גבוה, הרי מדובר באדם מאוד בכיר בתקשורת הישראלית, לשנות לו קצת את התמליל ואת התיאור ולהדליף את זה כ"שמועה" ומיד יתחילו החקירות והנפילה כבר תגיע מן הסתם.
במקרה הזה באו נשים ואמרו "הוא הטריד אותנו", עכשיו אתן/ם יכולים/ות לשאול את ההורים שלכם מה היה בתקשורת לפני עשור בדיוק, היו "שמועות" על כך שעמנואל רוזן הטריד מינית, עשר שנים הוא נלחם עם זה, זה לא עשה "באזז" גדול בתקשורת ולכן התגובות לא היו הכי הולמות, ולכן אני שמחתי דווקא שהוא סוף סוף אמר שאחרי עשור של האשמות הוא מקבל את ההזדמנות להסביר מה קרה שם, ומי שראה את זה יכל להסתכל לו בעיניים ולראות מבט: נחוש, בטוח בעצמו, מבט של אחד שלא הולך להיות קורבן של האשמות על ידי עובדות שטוענות שהייתה הטרדה מינית ועוד על מקרים שלטענתן קרו בשנים עברו, אני די בטוח שהוא הולך לצאת מזה כמו מלך כי אני חושב שהוא לא עשה את זה.
עכשיו את הזכרת פה את המילה צביעות, יש לי אחלה דוגמה לצביעות לתת לך, לפני כמה ימים ישבתי בסלון וראיתי "דד" עם עודד בן עמי בשיחת אחד על אחד עם עורך הדין של עמנואל רוזן, במהלך השיחה עודד ציין שגדי סוקניק העיד נגד עמנואל במשטרה
אז עודד שאל "מה אתה אומר על זה?, הרי הוא לא אישה" אז הוא ענה לו את תשובת המחץ, איך אומרים הדובדבן שבקצפת, "הוא גם לא גבר".
הבן אדם במשך כמה שנים היה איתו באש ובמים בשיתוף פעולה כמעט מלא נתן לו גיבוי במהלך השנים ופתאום עכשיו הוא אומר "זה רק קצה הקרחון", אני לא קונה את השטות הזו, וזו צביעות לשמה.
ב. היא לא התייחסה בגלוי לנושא כי רואים עליה שהיא טיפוס "חושב", אז היא בדרכה האלגנטית והמרשימה יש לציין, ברחה בכל הזדמנות שהייתה לה מהנושא ואמרה "שזה לא מתפקידה לשפוט", אף אחד לא ביקש שפיטה והעמידה לדין אלה תגובה קטנה המקושרת לנעשה כמו מה שכל עיתונאי עשה קרוב לעשרים פעמים בזמן האחרון.
ג.היא הציגה שם משהו בהתחלה שדי מעצבן אותך שאתה חושב עליו לעומק, ראיתן כמו סעיפים יש להטרדה מינית?, לפי מה שהיא אומרת אסור לדבר כבר עם נשים היום שחס וחלילה זה לא ייחשב ביניהן למשהו לא מוסרי ואחרי דקה זה יהיה בחדשות
לי ולאבא שלי הייתה שיחה די טובה על כל העניין של "התחלות" עם נשים, אז הוא סיפר לי דרכים להתחלה שהיו נהוגים בתקופה שהוא היה תלמיד (ולא דרכים בוטות או בלתי עולמות) שאם תעשה אותם בתקופתנו זה ייחשב להטרדה מינית, הודעת אס - אמ- אס גם נחשבת, במילים אחרות אם אני לוקח את הפלאפון של חבר שלי וסתם שולח הודעה בלתי הולמת לאיזה מישהי היא יכולה להתלונן וזו צורה שאין איך להוכיח שלא אתה ביצעת את זה אלה "חבר שלך", וגם אם תחקרו ותבדקו את הנושא, זוכרים פעם בכל סדרות הטלויזיה, גבר היה מגיע לאיזה בר / מסיבה ומתחיל לדבר עם מישהי וזה נגמר במספר טלפון, בשתיים עשרה בלילה הוא היה שולח לה הודעה, "ערה", מסתבר שאם ההודעה הזו נשלחה בשעה מאוחרת (12 + ) זה נחשב להטרדה מינית לכל דבר, זה נשמע הגיוני?
ד. אבל מה שכן חייבים להסכים עם דבר אחד, אין ספק שהמעמד של הנשים בארץ מאוד התחזק בשנים האחרונות, שלדעתי זה מצוין, היום ל"אישה הקטנה" יש כוח עצום על כל מה שקורה במדינה, ואין מה להגיד מבחינת הייצוג הנשים היא אכן מלכה.
לסיכום, נכון מעמדן של הנשים התחזק מאוד לאחרונה, אך צריך למצוא גם גבולות אפשריים ולא לנסות להשתמש בזזה כ"כלי" להאשמות חמורות, להחתים קריירה שלמה של עתינואי, לדוגמא.
black scar1
New member
תקשיב, אני מצטערת..
אבל ברור לי שאין לך מודעות ליחסי הכוחות החברתיים והמגדריים. תאמין לי שאף בחורה לא תתלונן על בחור שניסה להתחיל איתה פעם אחת, והיא אמרה לו לא והוא עזב אותה. גם לא על בחור שישלח לה סמס של "ערה" והיא תגיד לו שיעזוב אותה והוא יעזוב. (ותאמין לי שאם מישהי תעשה את זה, והיא לא, אבל נגיד באופן הכי היפותטי- השוטר יגיד לה ללכת הביתה.)
לנשים יש הרבה יותר מה להפסיד מתלונה על הטרדה מינית, זו הסיבה שהרבה לא מתלוננות בשעת אמת, בגלל שחוקרים אותן- מאשימים אותם במה הם לבשו, שהם לא אמרו "לא" מספיק פעמים (כי מסתבר שמקרה הזה צריך להגיד לא 50 פעם, פעם אחת לא חודרת את הגולגולת) ועוד ועוד...
אין סיבה לארסנל של 10 נשים או יותר "להמציא" סיפורים. ואני כבר עברתי את השלב של להסביר לאנשים למה הסיכוי שנשים ימציאו הטרדה מינית הוא 0.00001%, ולמה גברים הם ממש לא קורבנות תמימים ומסכנים שפוחדים לדבר ליד נשים המפלצות שמגישות תלונות שקריות והורסות להם את החיים.
ואם אבא שלך נתן לך עצה איך להתחיל עם מישהי שהיום נחשבת להטרדה מינית, אז צר לי, אבל משהו לקוי מאוד באופן החיזור שלו. למרות שזה לא מפתיע אותי.
ולסיום- מרב מיכאלי לא התחמקה משום דבר- היא אמרה מראש שהיא באה לדבר על הטרדות מיניות ולא על עמנואל רוזן. אלא לדבר על המקרה כסימפטום לבעיה הרבה יותר עמוקה ושורשית. וזה שהגברים פוחדים שיקחו להם את הזכות להטריד מינית שהם כה משוועים לה ובהתאם התגובות שלהם אליה, זה עצוב מאוד.
אבל ברור לי שאין לך מודעות ליחסי הכוחות החברתיים והמגדריים. תאמין לי שאף בחורה לא תתלונן על בחור שניסה להתחיל איתה פעם אחת, והיא אמרה לו לא והוא עזב אותה. גם לא על בחור שישלח לה סמס של "ערה" והיא תגיד לו שיעזוב אותה והוא יעזוב. (ותאמין לי שאם מישהי תעשה את זה, והיא לא, אבל נגיד באופן הכי היפותטי- השוטר יגיד לה ללכת הביתה.)
לנשים יש הרבה יותר מה להפסיד מתלונה על הטרדה מינית, זו הסיבה שהרבה לא מתלוננות בשעת אמת, בגלל שחוקרים אותן- מאשימים אותם במה הם לבשו, שהם לא אמרו "לא" מספיק פעמים (כי מסתבר שמקרה הזה צריך להגיד לא 50 פעם, פעם אחת לא חודרת את הגולגולת) ועוד ועוד...
אין סיבה לארסנל של 10 נשים או יותר "להמציא" סיפורים. ואני כבר עברתי את השלב של להסביר לאנשים למה הסיכוי שנשים ימציאו הטרדה מינית הוא 0.00001%, ולמה גברים הם ממש לא קורבנות תמימים ומסכנים שפוחדים לדבר ליד נשים המפלצות שמגישות תלונות שקריות והורסות להם את החיים.
ואם אבא שלך נתן לך עצה איך להתחיל עם מישהי שהיום נחשבת להטרדה מינית, אז צר לי, אבל משהו לקוי מאוד באופן החיזור שלו. למרות שזה לא מפתיע אותי.
ולסיום- מרב מיכאלי לא התחמקה משום דבר- היא אמרה מראש שהיא באה לדבר על הטרדות מיניות ולא על עמנואל רוזן. אלא לדבר על המקרה כסימפטום לבעיה הרבה יותר עמוקה ושורשית. וזה שהגברים פוחדים שיקחו להם את הזכות להטריד מינית שהם כה משוועים לה ובהתאם התגובות שלהם אליה, זה עצוב מאוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.