ממי ניקח מכתבי המלצה, אנו הקשישים?

[אור302]

ממי ניקח מכתבי המלצה, אנו הקשישים?

כדוקטורנט לכל הפחות תמיד היו לי ממליצים בשפע וגם כמה שנים לאחר מכן. אבל היום, אחרי הקביעות, מי ימליץ עליי? אין ולו אחד במוסד שלי שעוסק בתחום קרוב לשלי ואנשים מבחוץ, כמה כבר אני מכיר? שלא לומר כמה מביך זה לבקש מאדם מקביל לי במעמדו, ואולי זוטר ממני, להמליץ עליי. המלצה מלמטה? בסוף יוצא שעכשיו ביקשתי המלצה עדיין ממנחה הדוקטורט שלי ואני כבר שנה לאחר הקביעות! עבדנו יחד על איזה פרויקט כך שיש חומר חדש אבל זה באמת לא נראה טוב, לדעתי. ממליץ שני הוא חבר למחלקה שאינו מן התחום שלי בכלל. גם לא מוצלח במיוחד.

ושוב אנחנו רואים את היתרון של מוסד גדול וחלוקה לתחומים ברורה היטב. אם אני ביולוג, ראש המחלקה יוכל להמליץ, גם אם אני עוסק בחיידקים הוא בג'ירפות. אם אני פיזיקאי, ראש המחלקה ימליץ גם אם אני עוסק במכניקה והוא באופטיקה. אבל אם אני במחלקה לשפות ותרבויות ואני היחיד שעוסק בעברית - מי ימליץ? ראש המחלקה שהיא מגרמנית? ואולי השותפה שלה מצרפתית? בסוף ביקשתי מהחבר שלי שהוא בכלל בלשן. באמת הגיע הזמן לוותר על מכתבי ההמלצה.

 

[22ק ו ס ם]

אין שום בעייה לבקש מעמיתים, אפילו זוטרים יותר

הם לא חייבים להיות גם בתחום שלך. גם עמיתים מהתחום שלך יכולים להמליץ. הכל תלוי בלמה צריכים את ההמלצה.

 

[the new L]

נראה לי שזה בדיוק ההפך ממה שכתבת

"אם אני פיזיקאי, ראש המחלקה ימליץ גם אם אני עוסק במכניקה והוא באופטיקה". לא, לא ממש. למעשה, סביר להניח שבמקרה כזה ראש המחלקה לא מסוגל להבין אף מילה מהעבודה שלך. לא מסוגל לקרוא אף מאמר שלך. זה בדיוק ההפך מ"יכול לכתוב לך המלצה". אני בתור מתמטיקאי לפחות יכול להגיד לך שאין כמעט אף חבר סגל במחלקה שלי שמסוגל לקרוא את המאמרים שאני כותב. אולי אחד יבין אותם טוב ואחד יבין בגדול במה אני עוסק.

 

[אור302]

בסדר, אבל הדיסציפלינה היא אותה אחת.

ודאי, אם אתה מגיש בשה למענק של מיליונים אתה צריך מישהו שמכיר את עבודתך באופן אינטימי, אבל אם מדובר במשהו יותר קטן, ראש המלחלקה יכול להספיק.
&nbsp
מה כוונתך ב"אף חבר סגל במחלקה שלי שמסוגל לקרוא את המאמרים שאני כותב"? מה זה לא יכול לקרוא? אתה אומר שמתמטיקאי לא יכול להבין מאמר במתמטיקה בתת-תחום אחר? לפחות באופן כללי כדי לכתוב כמה מילים במכתב המלצה?

 

[the new L]

לא יכול לקרוא אומר

שהוא לא יבין כמעט אף מילה. וכשאני אומר תת-תחום, אני באמת מתכוון לזה. כלומר, לא מספיק שאני עוסק באלגברה וגם הוא עוסק באלגברה. הוא צריך לעסוק באותו איזור של אלגברה כמוני בשביל שיוכל להבין מה אני עושה. אני די בטוח שגם בפיזיקה זה ככה.

 

[אור302]

האם הוא יבין מספיק כדי לכתוב כמה מילים במכתב?

 

[מ א י ה ועוד3]

אני כימאית ולא אוכל להבין חלק גדול במחלקה

הבעיה במכתב המלצה היא לא רק להבין מה עושים, אלא גם האם זה חשוב. זה יוריד עוד חלק גדול מהאחרים, שאצליח לעקוב אחרי מה שהם עושים.
לעתים יותר גרוע, משתמשים באותם המילים לתיאור דברים אחרים לגמרי.

 

[AnarchistPhilosopher]

אתה מקטלג קטגוריות...

בגדול...
&nbsp
&nbsp

 

[the new L]

ולגבי ויתור על מכתבי המלצה, זה מאוד בעייתי

אני כרגע מחפש לשכור פוסט-דוקים שיעבדו איתי. אני מקבל הרבה מועמדים מכל העולם, אנשים שלא שמעתי עליהם. חלקם רק עכשיו עומדים לסיים דוקטורט ובקושי יש להם פרסומים. איך אני אמור לשפוט אותם בלי פידבק כלשהו מאנשים שמכירים אותם?

 

[אור302]

ואיך אתה אמור לשפוט את הפידבק מאנשים שכן מכירים אותם?

את המכירים אינך מכיר ואת עקרונות ההערכה שלהם אתה לא יכול לשפוט. כמה מכתבים צוננים או שליליים כבר יש? הכול חיובי ולכן הכול מתנטרל. אני ישבתי בכמה וועדות איתור ומניסיוני מכתבי ההמלצה האלה הם פשוט בזבוז זמן. כ-ו-ל-ם מבריקים, ואז אתה מראיין אותם ושואל עצמך אם אנחנו מדברים פה על אותו בנאדם.

 

[the new L]

קודם כל, את חלקם הגדול של כותבי ההמלצות

אני דווקא כן מכיר. כי הם מומחים בתחום שלי. ומהניסיון שלי בינתיים, לא כל המכתבים אותו דבר. מה גם שהמכתבים לא רק אומרים כמה טוב הבן אדם, אלא גם מספרים על מה הוא עובד, מספרים על מאמרים שלו שעדיין לא מוכנים, ובקיצור, נותנים לי לא מעט מידע.

 

[אור302]

אבל המידע הזה זמין גם כך.

הרי מה כתוב בקורות חיים, במכתב הפנייה, באתר האינטרנט של המועמד? בדיוק הדברים האלה: מחקר שפורסם ובדרך, תחומי עניין, הכשרה, זה מה שכתוב שם. ההמלצה אמורה לומר כמה טוב המועמד ובדיוק שם היא כושלת. העובדה שאתה מכיר את הממליץ גם היא בעייתית: האם אתה מכיר אותו כמנחה או כחוקר? לך תדע מה הייתה הדינמיקה שם בינו לבין המומלץ שלו. הרי מספיק לקרוא פה את הפורום כדי להבין איזה ברדק מתפתח במעבדות או בהנחיות. מספיק לי לראות את הפער בין המכתב לבין המועמד בריאיון כדי להבין שלא ניתן לסמוך על המכתבים יותר מדי.

 

[קיפי סגול]

אני לא לגמרי מסכים

אני עובר בקביעות על תיקי מועמדים למאסטר ודוקטורט יושב וישבתי בכמה וועדות קידום וקביעות, וועדות מחלקתיות, אוניברסיטאיות, ושל קרנות למלגות ופרסים (ועם הכניסה לתפקיד החדש עושה את זה עכשיו עוד יותר מבעבר). ראשית, אפשר להבדיל בין המלצה חמה להמלצה פושרת ולומדים גם לקרוא בין השורות של מכתבי ההמלצה. לפעמים על-פניו ההמלצה נראית חזקה אבל בין השורות אפשר להבין שיש הסתייגויות. שנית, לומדים לקחת בעירבון מוגבל המלצה שכולה סופרלטיבים. אם אין גיבוי בעובדות לסופרלטיבים משקל ההמלצה נמוך יותר.
ודבר אחרון: נתקלתי גם במכתבי המלצה שליליים. למשל, מכתב ממנחה במאסטר של מועמד לדוקטורט שכתב בפירוש שלדעתו המועמד אינו מתאים לדוקטורט (מפתיע משהו כיון שהגישה שלי ושל רוב האנשים שאני מכיר היא שאם אני לא יכול להמליץ בלב שלם אני אומר את זה ומציע למועמד לחפש ממליצים אחרים). או מכתב ממנחה שלכאורה נראה חזק אבל הוא ממליץ עליו להתחיל בתוכנית למאסטר שמאפשרת מעבר לדוקטורט לאחר שנה. זו אפשרות שאנחנו נותנים לבעלי מאסטר ללא תזה או כאלו שבאים מתחום מחקרי מאד שונה. אבל לסטודנט הנ"ל כבר יש מאסטר עם תזה בתחום קרוב, אז אתה מבין מתוך הדברים שהמנחה לא באמת ממליץ.

 

[קייטורד]

הארת צדדים שלא חשבתי עליהם

באופן עקרוני אני נגד מכתבי המלצה משום החשש הלא בלתי מבוסס לפוליטיקה ולא בהכרח למקצועיות.
אחת השיטות ששמעתי עליה היא דירוג המועמד ביחס למועמדים אחרים. כלומר לבקש מכותב ההמלצה להתייחס למועמד המסוים הזה, בהשוואה לסטודנטים אחרים שהוא מכיר - התייחסות כללית.
ממה שכתבת, למדתי כיצד אפשר להפיק את המקסימום ממכתבי המלצה.
תודה.

 

[קיפי סגול]

זו שיטה בעייתית בעיני

ואני בד"כ נוטה להתעלם ממנה. תוכן המכתב מלמד הרבה יותר מאשר דירוגים כאלו. אנסה להרחיב בהמשך- אין לי זמן כרגע

 

[corrigenda]

אצלנו זה הנוהל

הממליץ מתבקש לדרג את הסטודנט מול קבוצת ייחוס, ויצא לי לראות גם ״הטוב ביותר בעשור האחרון״ וגם ״מקום שלישי (תיקו) במחזור של שנה שעברה״.

כל המכתבים נשמרים ככה שכשמגיע מכתב שאומר ״הטוב ביותר שהנחיתי אי פעם״ בודקים מייד שהממליץ לא כותב את זה כל שנה.

 

[אור302]

אתה מדבר פה בעצם על ניתוח טקסטואלי

בתור מי שמתפרנס מניתוחים טקסטואליים, אני יכול רק לומר שזה מסבך את העניינים לאין שיעור. הייתי מת לשבת איתך בוועדה על ניתוח של מכתבי המלצה. אני צופה דיונים מרתקים. האם זה יועיל? ספק.
&nbsp
לגבי המלצות לסטודנטים - אכן המצב שונה. אין פרסומים, הכול עוד טרי וראשוני, עדיין בהכשרה והמכשיר יודע ליותר מאיתנו. אצל תלמידים אתה מחפש פוטנציאל, אצל חבר סגל - הוכחות.

 

[קיפי סגול]

אז אני אתן לך דוגמא מוועדת קביעות

מועמד שהתקבל מאונ' אחרת, והיה צריך להחליט האם מקבלים אותו עם קביעות או בלי. וועדת המשנה שהעריכה את המחקר (ולא כללה אנשים מהתחום הספציפי שלו) העלתה נקודה לגבי זה שהוא לא מחבר ראשון על רוב הפרסומים, ובחלק גדול מהמקרים גם לא סטודנטים שהונחו ישירות על-ידו. כחלק מהתהליך מבקשים מהמועמד לציין את תרומתו לכך מאמר ופונים למחברים שותפים שרשומים כמחברים הראשיים לבקש אישור לגבי חלקו של המועמד. אחד אחרי השני, כל השותפים שאליהם פנינו כתבו שהאיש מצטנע והתרומה שלו היתה הרבה יותר גדולה. רבים מהם גם פירטו את אופן התרומה. בנוסף גם אחד המעריכים החיצוניים התייחס לנקודה והסביר מדוע במקרה הנ"ל לא מדובר בחיסרון. זה איפשר לנו כוועדת קביעות להעביר המלצה מנומקת לנשיא להעניק לו קביעות והסבירה מדוע הוועדה אינה מקבלת את ההסתייגות של וועדת המשנה.

ולגבי סטודנטים: לכל המועמדים לפרסים היוקרתיים שהתייחסתי אליהם יש כבר פרסומים. במקרים מסויימים (למשל רופאים-חוקרים שעושים תוכנית שמשלבת התמחות עם PhD) יש להם רשימת פרסומים ארוכה למדי.

 

[אור302]

זה מקרה סופר נדיר. כמה כאלה כבר יש?

יש לך דוגמה רגילה של מועמד רגיל למשרה? יש לך עשר? כל הדוגמות שיש לי הן רגילות, כלומר עשרות מועמדים למשרות והמכתבים שלהם מיותרים בזה אחר זה.
&nbsp
אגב, המועמד שהזכרת - היה בעל קביעות במוסד הקודם, לא? זה קצת מפשט את העניין אם המוסד הוא בעל מעמד מקביל.

 

[קיפי סגול]

המועמד היה בעל קביעות, אבל במוסד הרבה פחות נחשב