מנפלאות הקורונה

[OrEl74]

צוות האימון של הראפטורס נחשף לחולה מאומת וכל הצוות נאלץ להיכנס לבידוד.
הקבוצה תשחק הלילה ללא מאמן

 

[Rapgamer]

צוות האימון של הראפטורס נחשף לחולה מאומת וכל הצוות נאלץ להיכנס לבידוד.
הקבוצה תשחק הלילה ללא מאמן

ומה תגיד על כריס פינץ' שהיה עוזר מאמן בטורונטו עד לפני 4 ימים וברח למינסוטה עבור ג'וב של מאמן ראשי? אומרים שטיימינג זה הכל בחיים.

 

[Krit123]

נצל"ש - משחק ענק בין מיאמי ליוטה.

לאחר מחצית ראשונה צמודה ההיט החליטו ללכת על הראש של בוגי ויהי מה, חיפשו אותו בחילוף בכל הזדמנות. דראגיץ' (בגרסת הפלייאוף שלו) תקף אותו פעם אחר פעם, במעט מאוד מקרים החילוף לא התבצע. כשגובר מגיע לעזרה הם חיפשו את באם בדאנקר ספוט לזריקה מקו הבסיס. דאט סייד, גובר מרחיק אותו לפחות חצי מטר מהצבע ברוב המקרים.

יוטה בתגובה חיפשו לתקוף את אוליניק, הביאו את מי שנשמר על ידו לבצע את הסקרין, רק שלא נהנו מרמת הביצוע שמאפיינת אותם (15-46 מחוץ לקשת). קונלי ומיצ'ל כן השאירו את המשחק צמוד, עד שבאטלר סגר עניין בדקות האחרונות מחצי מרחק. הפעם הסתדר יפה מול אוניל, הגיע לקו וסיים על סף הטריפל דאבל (30-10-8). המשחק בסימן הביג טרי של ההיט, בעיקר ההתאוששות שלו מול המצ'אפ הישיר לעומת המפגש הקודם.
צריך לשים דגש נוסף על כך שהקבוצות כמעט זנחו לחלוטין את הגבוה כחוסם המחצית השנייה. מיאמי השכילו להביא עזרה בזמן במקרים בהם גובר מצא נתיב לסל לאחר הגלגול. יאמר לזכותו שסיים 7-7 מקו העונשין.

במחצית הראשונה (גם היא הייתה צמודה) שתי הקבוצות חיפשו לתקוף במעבר, מיאמי הצליחו לשים ידיים על כדורים חוזרים בהתקפה והשתמשו באיום הקליעה של רובינסון על מנת לייצר תנועה. צריך לציין שנאן נתן להם דקות יפות, קריטיות בידיעה שהעומק שלהם נפגע באופן כללי ובתקופה האחרונה בפרט (הירו נעדר למשל). כשאני רואה את היכולת שלהם בשתי הצדדים אני פשוט לא מבין איך הם עדיין במאזן שלילי. עוד ראינו אזורית 2-3 משתי הקבוצות, הגנה שבעבר הייתה מזוהה עם קבוצות שמתקשות להגן על הצבע או כתגובה למחסור בקליעה של היריבה, היום היא פשוט דרך להוציא אותך מאיזון ומההרגלים שלך.

 

[Rapgamer]

נקודות ממשחקים-

קליפרס- ממפיס:
זה משחק שני רצוף בין הקבוצות, במשחק הקודם הגריזליס שיחקו יותר חזק, הביסו בצבע, הקליפרס אנמיים מאוד. היה ניכר מהפתיחה שהם הגיעו במיינדסטייט אחר ותקפו את הצבע, מה שהורגלנו כזריקות מיד ריינג' של הכוכבים הפכו לכניסות עד הטבעת, מה שהורגלנו כמסירות לשלשות של הרול פליירס הפכו לחיתוכים ולייאפים קלים. הקליפרס קלעו 18 נקודות בצבע ברבע הראשון ונתנו את הטון להמשך.
ממפיס קבוצה טובה ואני אוהב את ה-spirit שלה, אתם פשוט יודעים שהוא תמשיך לשחק חזק ולפחות תעשה ניסיונות קאמבק כשהיא בפיגור. ולנצ'יונאס היה דומיננטי בצבע משחק שני ברציפות (38 נקודות ו-26 ריבאונדים היו לו במפגש הכפול) וממפיס חיפשה לתקוף בטרנזישן אבל כל ריצה קטנה שלה נענתה בריצה מנגד, במחצית השנייה השלשות של הקליפרס גם התחילו ליפול.
בסיום 119-99 לקליפרס, זה היה ניצחון איכותי עבורם כי ראינו אותם קצת יותר מגוונים- 50 נקודות בצבע מה שהם לא עשו הרבה מאוד זמן, ראינו גם ניסיונות ליותר מסירות cross court ובעוד שמספר האיבודים גבוה מהרגיל זה בכל זאת ניסיונות להתקפה מעט יותר מורכבת מאשר פוסט אפ של קוואי- סווינג סווינג- שלשה, מה שניצח להם הרבה משחקים השנה אבל אולי פחות אמין בפלייאוף.
קוואי הוביל עם 30-9-7 ושיא עונתי של 11 זריקות עונשין, זו הגרסה הטובה ביותר שלו. לוק קיינארד שקיבל הקיץ חוזה של 64 מיליון ממש יצא מהרוטציה, טיירון לו מעדיף את רג'י ג'קסון על פניו כמוביל כדור ואת טרנס מאן כגארד two-way.

בוסטון- אינדיאנה:
ראיתי רבע אחרון. הסלטקיס הובילו בדו ספרתי וכמעט שמטו את המשחק אבל סקורינג של קמבה ושלשה קריטית של תייס מהפינה שמרו על היתרון. אמרנו שנעקוב אחרי היכולת של ווקר- אז הוא קלע שיא עונתי של 32 נקודות וסך הכל במגמת שיפור, עבר את רף ה-20 נקודות ב-5 מתוך 7 המשחקים האחרונים.
מי שדי בשקט ביכולת פחות טובה לאחרונה זה טייטום שמתפשר על זריקות פחות טובות ומדייק באחוזים נמוכים. מאז האולסטאר בשנה שעברה הוא קפץ מדרגה לסופרסטאר על מלא, הוא שמר על היכולת הגבוהה הזאת קרוב לשנה אבל בחודש האחרון לא מספק את הסחורה ברמה הכי גבוהה.
אנחנו בנקודת האמצע של העונה כאשר גם בוסטון וגם אינדיאנה מדשדשות סביב ה-50%, לא איפה שהיו רוצות לראות את עצמן. הסלטיקס מחכים שקמבה וטייטום ישחקו היטב במקביל (ושסמארט יחזור מתישהו), הפייסרס עדיין מחכים ללאברט.

מיאמי- יוטה
הניצחון הכי טוב שראיתי ממיאמי העונה. משחק ברמה גבוהה מאוד, התנהל כולו בחד ספרתי. כמו שאמר טל ההיט נהנו ממשחק שיא של השלישייה דראגיץ'- באטלר-באם באופן שהזכיר קצת את הבאבל אבל משחק טוב all across the board מבחינתם. במפגש הקודם היו ליוטה מספר סטרצ'ים שהיא נעלה את הסל ל5-6 דקות, הפעם מיאמי השיגה המון נקודות מטווח פלואטר וגם פגעה מבחוץ. אין ספק שהם נהנו מ-hot shooting אבל גם ניצחו בריבאונד, קטגוריה שבדרך כלל יוטה טובה בה ומיאמי פחות.
באטלר חיפש את המיסמאצ'ים במחצית השנייה, תקף את בוגדה וקצת את אינגלס. יוטה הייתה צריכה את מיצ'ל במשחק של ווליום גבוה וקיבלה את זה ממנו אבל לדעתי התרחקה קצת יותר מדי ממשחק הפיק אנד רול שלה ברבע האחרון. הפלואו ההתקפי שלה נפגע ואולי היה מקום ליותר דקות של אינגלס שמפעיל מצוין את האחרים על חשבון בוגדנוביץ'.
במשחקים האחרונים רואים גם את בוגדנוביץ' וגם את גובר משחקים בפוסט עם הגב לסל 2-3 פוזשנים במשחק. אצל גובר זה כמעט תמיד נגמר באיבוד או החטאה, אצל בוגדנוביץ' זה תלוי מאוד בזהות השומר, כשהוא לוקח גארד קטן זה אופציה לגיטימית, הפעם הוא ניסה גם מול איגודאלה- אבוד מראש. אפרופו איגי, אם תסתכלו על ההחטאות שלו משלוש זה נראה כמו שחקן שאסור לו לזרוק בכלל, עדיין איכשהו הוא קולע ב-mid thirties באופן שלא מאפשר להגנות להתעלם ממנו לגמרי בלב שלם.
ההיט משיגה ניצחון גדול שמעלה אותם איכשהו למקום החמשי בקונפרנס, בפועל הם במרכז דבוקה במיקום 4-10.
יוטה לא מפסידה הרבה השנה אבל סך הכל גם שיחקו טוב, יכולים להתנחם בכך שמיאמי קלעה ב-51% מהשדה אפילו שפרופיל הזריקות שלה לא היה עד כדי כך טוב, היה נתון יפה במחצית הראשונה שיוטה קולעת נהדר מהטבעת ולא פוגעת מסביב, מיאמי לא קולעת בטבעת (אפקט גובר) אבל האחוזים מסביב היו מעולים.