מספר שאלות

[שואלתגםפה]

מספר שאלות

שלום לכולם, רציתי להבין מספר דברים, אשמח אם תוכלו לעזור: ראשית, אנחנו עדיין נשואים ויש לנו 2 ילדים קטנים, מתחת לגיל 18. אני לא עובדת כרגע. הבן זוג כן עובד. יש לנו דירה כרכוש משותף. רציתי לדעת מה אומר החוק לגביי החזקת הילדים, האם אוטומטית ברגע שמתגרשים הם עוברים לחיות עמי? האם זה שאני לא עובדת יכולה לתת לו סיבה לכך שהם יהיו תחת חסותו? חשוב להבהיר שכל הזמן עבדתי, רק בתקופה האחרונה אני בבית. שאלה נוספת לגביי "טקס" הגט, האם אני מחויבת להתייצב ברבנות? הבנתי שהטקס מאד משפיל, הבן זוג אמור לומר לי את מגורשת, מגורשת, מגורשת. לא יודעת איך אתם מתרגמים זאת, בעיניי זה מאד משפיל. האם אפשר ל"דלג" על השלב הזה.

 

[אשה אשה היחידה]

הטקס בכלל לא משפיל!!!!

כבר לא אומרים "מגורשתמגורשתמגורשת". גם אני שמעתי על זה אבל אצלי זה לא היה. הבעל מחזיק את שטר הגט , מוסר לרב, הרב מוסר לך , את הולכת כמה צעדים לכוון הקיר וזהו! מזל טוב...השתחררת....

 

[מיצה נבים]

ילדים אין לי, אבל לגבי הטקס-

גם אני שמעתי שמועות על "מגורשת מגורשת מגורשת", יריקות, זריקת נעליים ושאר מיני ירקות, מה שהיה בפועל: התבקשתי לשים כיסוי על הראש- מזל שהבאתי איתי שאל, הוא הקריא את מה שכתוב בגט, הרים הוריד, שם לי אותו בידיים, שמתי את הגט בבית השחי (כן, כן, בבית השחי), הלכתי ארבעה צעדים לדלת, חזרתי, ותם הטקס. מקווה שהרגעתי אותך בעניין הזה.

 

[אשה אשה היחידה]

אה נכון שכחתי את בית השחי......

 

[פיצ פוצית]

הטקס....

די קצר ולא נוראי כמו ש"השמועות" אומרות. ותודה למיצה על הטיפ לקחת כיסוי ראש

זה פשוט הציל אותי באותו יום.............

 

[מיצה נבים]

../images/Emo25.gifבכיף מותק, שמחתי לעזור

 

[אופק 3]

אל תדאגי

זה לא טקס משפיל ולא כלום זה טקס נורא פשוט ומוזר אל תאמיני לכל השמועות והשטויות שיש סביב זה.. זה אורך בדיוק 5 דקות.. בהצלחה

 

[אלמונימית10]

היי לך, ברגע זה, לקראת הגירושין

את פשוט צריכה להפסיק לחשוב על אגו ומשחקי כבוד, תתחילי להוריד פרופיל לטובתך לטובת עצמך, התהליך עצמו של הגרושין לא קל בכלל מבחינה רגשית, הרי את מתגרשת ממי שאהבת ונישאת לו ולא משנה כמה את שונאת אותו, הפירוק הוא כואב, לכן, ואתחיל מהסוף - התהליך לא משפיל בכלל, עזבי אותך להתפס בקטנות, את צריכה לקחת צעד אחד קדימה וענק איך את מתקדמת ומתחילה מחדש, אוי ואבוי אם תתחילי להתעכב על שטויות. לענין משמורת על הילדים, הילדים נשארים אוטומטית עם האמא עד גיל 6 אם אני לא טועה לענין הגיל, גם אם את לא עובדת וכו', רק אם חס וחלילה יוכח שאת אמא שמכה את הילדים ממש, כלומר ילדים מוכים, או נרקומנית או מזניחה אותם ברמות של חוסר השגחה, משאירה אותם בלילות לבד בזמן שהם לא בגיל שהם יכולים להשאר לבד, משאירה אותם ימים שלמים בבית וכו', רק אז וגם רק אחרי שעובדת סוציאלית תעקוב אחריך ואת תשתפי פעולה כדי לבדוק אם אכן כך פני הדברים . אם למשל הבעל מחליט שהוא רוצה את הילדים למשמורתו וזה קורה לא מעט - אז זה גם ענין לא פשוט בכלל, יש גברים שממש נלחמים על הזכות הזו [ובצדק, מותר להם גם] אבל זה לא מוכר עדיין חוקית ולכן יש גברים שממציאים כל מיני סיפורים ועלילות, אבל את יכולה להיות רגועה, כי אם את אחראית ומטפלת [גם אם לא עובדת כרגע] הילדים ישארו איתך. כמו שהתחלתי, כך אסיים, תתחילי לאגור כוחות, הזמן פשוט טס ובמקום להנות את עלולה למצוא עצמך סתם בדכאון שבורה ומאבדת מערכך. בהצלחה

 

[nowand4ever]

מירוץ סמכויות

אני לא יודעת אם כבר התחלתם בהליכים משפטיים ואני בהחלט מקווה שתמנעו מכך ותגיעו להסכמה תוך פשרה הדדית, משום שאף אחד לא מרוויח מכך. המאבק ארוך ואינו משתלם והכסף ילך לעורכי הדין במקום לילדים. אך, במידה וכן תיאלצי, את צריכה לדעת שנשים מעדיפות להיות מיוצגות בביהמ"ש לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני ולכן יש חשיבות מי מקדים את מי בפתיחת ההליכים ובעיקר איפה. נשים לא אוהבות את בית הדין הרבני בשל המזונות הנמוכים שהם פוסקים ובשל ניסיונם להעניש נשים עקב בגידות בנושאי חלוקת הרכוש ומשמורת הילדים. לעומת זאת, הם נוטים להעניק מזונות לאישה עצמה במקרים בהם הם מתרשמים שלבעל אין עילה לגט. אולם, דוחים מתן גט למען ניסיונות של שלום בית, אפילו ניסיונות כזב ושקרים. לא שבית המשפט לא קר ורשמי, אבל בית הדין הרבני מקרין פרימיטיביות. גט חייב להינתן רק ביה"ד הרבני, לעומת זאת הרכוש, המזונות והמשמורת יכולים להיות נדונים גם בביה"מש לענייני משפחה, אלא אם כן בעת הגשת התביעה כל הנושאים נכרכו יחדיו. לרוב, הדירה נמכרת במסגרת פירוק השיתוף ואם צד אחד לא קונה את חציו של השני - היא נמכרת ותמורתה מחולקת ביניכם לפי הנסיבות בתיק (בדר"כ רכוש משותף - מחצית לכל אחד לפי ביהמ"ש לענייני משפחה). בהסכמה ביניכם, ניתן להמתין ולמוכרה אחרי שהילדים גדלים או להשאירה על שמם - אבל, זו מחווה של רצון טוב מצד בעלך ולא החוק. ולא בטוח שהוא יהיה נדיב אם הדברים יגיעו לכדי כך. מגיל מסויים (משהו כמו גיל ההתבגרות), ילדים יכולים לבקש לגור עם האב או האם, והנושא מאושר לאחר בדיקה של הנושא ע"י הגורמים הסוציאליים. שלא יטריד אותך הטקס הקצר של הגט, אני מבטיחה לך שעד שתגיעי לשם - זו תהיה השפלה קטנה שתרצי לחוות אותה ולהיות כבר אחריה. בעיקר, כשהאפשרות מנגד היא להשאר עגונה - נשים משלמות לעיתים מחיר כבד ויקר עבור קבלת הגט, שלא ניתן ללא הסכמת הבעל. אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך בה תבחרי ללכת ותנסי לשמור על שלווה - זו תקופה מטורפת ומטרידה מאוד לך ולילדים ועדיף שתיערכי בהתאם ותכיני אנרגיות, הרבה סבלנות ואורך רוח. נסי למנוע עימותים בנוכחות הילדים, אל תצדיקי עצמך ואל תבקשי מהם לבחור צד - זה מערער אותם ועוכר את שלוותם, ולכך יש השלכות כבדות על בריאותם הנפשית. עד כמה שניתן, נסו להציג חזות אחידה מול הילדים - בעיקר, בעת שאתם מודיעים להם באחריות ובזהירות על ההחלטה (גם אם המסמכים הוגשו באופן חד-צדדי ע"י אחד מכם). ושוב, בהצלחה.

 

[הדוכס הרומני]

לא עדיף שתנסי לפתור את זה?

ולגרום לשלום בית....? במקום ישר להחליט מהר?