תובנות על שידייט והחיים...
1. מה שחושבים זה לא מה שמקבלים. אין קשר בין הרושם שנוצר בשידייט לבין מה שיש במציאות (לרוב). לטוב ולרע. 2. כל הטובות תפוסות? אז מה זה אומר על המחפשת עצמה? 3. פגישות עיוורות זו שיטה גרועה מאד להכיר אנשים. ראיון עבודה שבו מנסים להיות נימוסיים ונחמדים- זה הכי לא טיבעי שיש! 4. כל אחת, צריכה רק אחת. ואין "טייפ" שנכון לכולן... כך שאי אפשר לדעת מה טוב ומה רע עד שאת מוצאת את האחת שלך... לשמחתי, ואני אומרת את זה בכל הכנות ועם כל הלב, לא פגשתי את אישתי היקרה בשידייט. א. כי הייתי פוסלת אותה על הסף עוד בשלב הסינון באתר (גובה וגיל) ב. כי אם היינו נפגשות בטח לא היה קורה הרבה (פעם ראשונה שראיתי אותה לא היה ביננו שמץ של קליק) ג. כי פגישה אחת זה לא מספיק, לפעמים, להכיר בן אדם. למזלי, במקרה שלנו, הכרנו במשחק אמת או חובה שנמשך עמוק עמוק עמוק עמוק לתוך הלילה (ליתר דיוק עד הבוקר) שבמהלכו ידעתי שזו תהיה החברה הכי טובה הבאה שלי... (מי ידע עד כמה
אז זהו, יש תקווה
רק שצריך לנסות בכל מיני כיוונים בשביל זה. ואין ספק- יש לך תמונה מנצחת!
