מסר של אופטימיות

portland

New member
תשמעי....

לפי מה שאמרו לי מהיום שנהיתי חולה ועוד היום אמרו שעדיף שיהיה לי נגיד 210 סוכר מאשר 60 או 50 שזה גורם להיפו ועליפון לעומת גבוה שאתה יכולה לעשות קצת ספורט ולהוריד את זה כמו מלך :) :) אז נראה לי שעדיף גבוה למרות שלי יש לרוב נמכוך
 

10shosh

New member
אסור לעשות ספורט אם יש לך ערכים

גבוהים ! משהו עם הקטונים ופרוק של תאים בטח האחיות פה יכלו להסביר בצורה יותר מקצועית חוץ מזה מערכים של 50-60 לא מתעלפים ואם אתה בודק ומזהה ערך כזה אתה מתקן אותו ע"י נישנוש קטן אני יכולה להגיד לך שאני מתקיימת מצוין גם בערכים של 30 לכן אני מבצעת יותר בדיקות כיוון כפי שכתבתי קודם ערכים כאלה לא משפעים עלי כבר....
 

nimush

New member
2 טעויות קריטיות!

טעות מס´ 1: !!! אין כזה דבר סוכר 210 עדיף !!! (עדיף להחליף רופא...) הגישה של "עדיף היפר מהיפו" הינה גישה מיושנת שמתאימה (תסלח לי) לסוכרתיים מסוג 2 מעל גיל 70 שיכולת השליטה שלהם על רמת הסוכר מצומצמת מאד, והרופאים מעדיפים להחזיק אותם "על הצד הגבוה". ברגע שאתה משתמש באינסולין, עליך לשאוף להיות בין 80 ל-120 לפני ארוחות ומתחת ל-200 אחרי (בהנחה שאתה רוצה לראות את נכדיך בעיניים צלולות). נכון, זה מעלה את הסיכון להיפו (דבר שרופאים שאינם סוכרתיים חרדים ממנו בצורה חסרת פרופורציה לפעמים), אבל בשביל זה צריך לעבוד קשה, להיות מודע לעצמך ולמדוד הרבה. טעות מס´ 2: לא מתעמלים עם רמות סוכר חריגות. סוכר גבוה מאד (מעל 220-240) מורידים עם אינסולין בלבד. אם מדדת כמה שעות אחרי ארוחה והסוכר גבוה מאד, תזריק עוד! גם כשהייתי על זריקות, לפעמים הייתי מוסיף זריקות נוספות מעבר ל-3 שהרופא הכתיב לי ע"מ לעשות התאמות ברמת הסוכר לאורך היום, וכמובן שעם משאבה זה דבר שגרתי. לשם כך אבל עליך לדעת לספור פחמימות.
 

portland

New member
תראו....

אני בכלל לא מגיע לערכים של 210 אני בדרך כלל נמצא על משהו בין 60 ל 160 ועכשיו עוד שאלה איך אתם רוצים שאני יעשה ספורט (שאני עושה ספורט זה בדרך כלל מספר שעות גדול) ושאני לא יהיה על רמת סוכר גבוה לפני אני שאני עושה ספורט אני לא אוכל ורק שותה! אז לפני שאני הולך אני אוכל וכמעט בטוח שאני מגיע לרמת סכור גבוה (בסביבות ה-200+) וככה אחרי שאני חוזר הביתה אז הסוכר שלי יורד ונמצא על משהו כמו 90 או 60 לא יודע למה זה הדרך הכי טובה בישבלי אני לא חושב שבאמצא ספורט אני יתחיל לאכול ואז (בלי הפסקה) אני ימשיך לעשות ספורט זה גורם לכאב בטן
 

10shosh

New member
זה לא אותו דבר

לאכול לפני ספורט זה משהו אחר מאשר להתחיל ספורט עם רמה גבוהה כשאתה אוכל והסוכר עולה ויש מספיק אינסולין (או פעילות גופנית) הוא ירד בהתאם אם אתה מתחיל פעילות גופנית שהסוכר גבוה כלומר הוא גבוה כי אין מה שיכסה אותו יתחילו להווצר קטונים והיצור שלהם יגבר כתוצאה מהפעילות הגופנית.
 
אני חושבת...

שיש דבר כזה ש210 עדיף. באחד הדיונים שערכנו דיברנו על כמה היפו יכול להזיק הרבה יותר מאשר רמה שהיא קצת גבוהה. תראו, כמה מכם מתארים את האיזון כמשהו מובן מאליו, שכול בן אדם יכול להגיע אליו מתי שהוא רק רוצה ולא משנה מה, נכון זוהי גישה נכונה לשאוף לאיזון, אבל מי שמאוזן הרבה זמן שוכח לפעמים את מה שהוא עבר כדי להגיע לאיזון (מנסיון)! אני עכשיו נלחמת בכול כוחי, משקיעה את מה שאני אי פעם השקעתי בשביל להציל את עצמי בשביל עצמי! אני עוברת את זה יום יום ותאמינו לי שזה קשה!!! אז כשאתם מדברים על שאיפה לאיזון על תשכחו את הדרך לתוצאה!!!! אתם מדברים על הרבה זריקות להוריד את הסוכר, לכם זה קל, לשני זה יסורים של כאב והכאב הזה מוריד את המורל ואת השאיפות ובסוף הבן אדם הזה מגיע למצב שלי: A1C 13 וזו הרגשה נוראית! **אני מדברת מניסיון לגבי כול מה שהזכרתי פה!
 

10shosh

New member
חן כולנו פה במצבך ! (קצת ארוך)

אנחנו נלחמים כול יום זה שהגענו לרמה נמוכה לא אומר ששכחנו איך נלחמים על זה אלא להפך הגענו למסקנה שאנחנו לא מוכנים לוותר !!!!!! אים לא היינו נאבקים כל יום שעה שעה לא הינו מגיעים לאיזון הטוב אף אחד לא אמר שזה קל, בגלל זה אנחנו פה כדי לתמוך אחד בשני, כי כולנו יודעים כמה הדקירות כואבות, כמה זה מפחיד לא להיות בהכרה מלאה וכמה זה מתסכל לא לאכול כלום ועדיין לגלות ערכים גבוהים. הנזק של ערכים נמוכים הוא מקומי את מתקנת אותו ע"י תוספת מזון וזהו נגמר ! הנזק של גבוה הוא מצטבר וגורם לפגיעה בכלי הדם השונים לטווח ארוך זהו הנזק המשמעותי. אל תגיעי למצבים של חוסר הכרה אלא תלמדי את עמצך לאכול דקה קודם (כן גם זה עיניין של לימוד כמו כל דבר אחר באת מגיעה למצב כזה תתרכזי רק בדבר אחד "אני צריכה אוכל ועכשיו" ומנסיון זה עובד....) נכון ה-A1C שלי הוא 5.8 אבל יש לי הרבה 30-50 כמו שיש לי הרבה 200 ומעלה אז תחשבי מה זה גורם לי במיוחד שאני בהריון ומפחדת בכל פעם כזו על העובר אבל אני מתקנת את זה מהר (בשביל זה יש משאבה) וככה מגיעים לאיזון טוב הטווח הארוך זה מה שנחשב ולא הטווח הקצר אז תעשי הרבה בדיקות ותנצלי את היתרון של המשאבה ובמיוחד נא לא להתייאש כולנו במצבך ומחזיקים לך ולנו אצבעות
 
בסדר, את זה אני מבינה....

אבל אני לא מבינה איך מישהו שהאיזון כול-כך חשוב לו יכול לקחת את זה כאילו זה מובן מאליו???
 

nimush

New member
המינימום ההכרחי הוא 4.

3 לפני הארוחות ואחד לפני השינה - זה המינימום ההכרחי. פורטלנד, אם אתה לא בודק לפני השינה, יכולים להיות לילות שלמים שאתה ישן עם סוכר מעל 200 בלי לדעת. עכשיו אתה לא מרגיש את זה, אבל בעוד 10 שנים אתה תרגיש את הסיבוכים. ספורט אתה עושה? חייבים למדוד לפני ספורט, כדי לוודא שאתה לא גבוה מידי ולא נמוך מידי. וגם אחרי, לבדוק שאתה לא נכנס להיפו בגלל הפעילות (בייחוד כשאתה על זריקות). פורפורית - כאחות, ההמלצה שלך משקפת את "הגישה המסורתית" של הסגל הרפואי ככל הקשור לסוכרת, לפיה חולה צריך "להרגיש טוב". גישה זו הופרחה במחקר ה-DCTT המפורסם (בו הוכח כי טיפול אינטנסיבי בסוכרת, המורכב מזריקות ומדידות רבות, מוריד משמעותית את כמות הסיבוכים). כשאובחנתי לראשונה בסוכרת, חייתי בארה"ב, וטופלתי ע"י האנדוקרינולוג המדורג מס´ 1 בכל אזור וושינגטון DC הבירה. כשהוא ראה שאני מודד הרבה פעמים ביום הוא הודיע לי רשמית שאני מטורף. אחרי זה הוא ראה שירדתי בבת אחת מ HbA1c=14 ל- HbA1c=5.2, ומאותו רגע לא רק שלא שמעתי ממנו ציוץ בנושא, הוא גם התחיל לשלוח אלי חולים אחרים לקבל טיפים. השאיפה צריכה להיות כמה שיותר קרוב לערכים נורמאליים לכל אורך היום, והדרך היא לבדוק, לבדוק, לבדוק. ותאמיני לי שכואב לי.
 

10shosh

New member
איזה אורך חיים לא מתאים למשאבה?

במשאבה אתה יכול לשנות את המינונים בהתאם לאורך החיים שלך בניגוד לזריקות שצריכות להיות בזמנים קבועים וכנ"ל לגבי הארוחות קצת מוזר לי וחץ מזה גבוה אף פעם לא עדיף...............
 

portland

New member
ל- nimush

א. יש היום מכשירים שאתה לא צריך לבדוק דם באצבעות ב. מה הבעיה בפריסטייל?
 
היי חבר חדש- לך ולכולם-

ברוך הבא לפורום,ככה ניצור לנו מקום מתוק משלנו. ממש כיף להכיר חברה בגיל שלי פחות או יותר כי עד עכשיו הכרתי רק צעירים וילדים. גם בעיתון של האגודה 90% מדובר וכתוב על הנערים והילדים ואנחנו ממש לא מוזכרים ולדעתי יהיה מעניין ותורם מאוד אם נתכתב פה ואפילו ניפגש ונדבר על הנושא הזה שמשותף לנו,ניתן טיפים ונעזור אחד לשני. שנה שעברה חיפשו חברה בני23-29 ככה לשם הקמת פורום והיתה הענות מועטה ביותר,כך אמרה לי מנהלת האגודה.
 
אהל´ן ומרחבא!

אהל´ן נימוש. מקווה שתהנה בפורום הזה,ותתרום מידיעותיך. אני בן 23,(מתוק יתר כבר 6 שנים). מחובר למשאבה כבר שנה וחצי,ואני עכשיו מתחיל בתהליכים של איזון אופטימלי. כרגע,אני עומד על רמת Ha1c של 5.8%,והגראף ממשיך לרדת. באותה הודעה,ברכות גם ליפיפיה אמיתית1 על הצטרפותך לפורום. אני תמיד שמח לפגוש וירטואלית חברים חדשים,להחליף חוויות,לדבר על עניינים שברומו של עולם,וכו´...
סקיפיו אפריקאנוס
 
למעלה