מסתבר שאני אישה "מזויפת". מה שזה לא יהיה.

צודקת ב-100%

אנשים פה עוד לא מבינים את זה, אבל הבעיה מספר 1 בישראל היא צפיפות האוכלוסין, והריבוי הטבעי שיביא לכך שבעוד מספר שנים הצפיפות תהיה הרבה יותר גרועה.

זו הבעיה הכי גדולה פה, הרבה יותר מהחרדים/חזבאללה/חמאס/ביבי ושאר הבעיות שלנו.

מזל שאין לי ילדים שיצטרכו לגדול פה ולחיות פה גם בעוד 50 שנה...
 
מסתבר שאני אישה "מזויפת". מה שזה לא יהיה.

היום באיזו תוכנית אירוח בטלוויזיה התארחה מיילדת, וכשהמנחה הציגה את האורחת שלה, היא אמרה, בין היתר: "אישה שהופכת נשים לנשים אמיתיות".
עצבנה אותי!!!
אז אני לא "אישה אמיתית" כי אין לי ילדים?? זה אפילו לא נכון לשונית!
נקבה ללא ילדים היא אישה.
נקבה עם ילדים היא אישה ואמא.
נקבה עם ילדים שלילדים האלו יש ילדים היא אישה, אמא וסבתא.
אני חייבת להודות שאני לא בטוחה אם אני אלהורית או לא, אבל כשאני שומעת דברים כאלו, זה רק גורם לי לעוד יותר אנטי ולרצון לעולם לא להביא ילד רק מתוך פרנציפ!
כן, כן, זה מגוחך, אני יודעת וברור שההחלטה שלי לכאן או לכאן לא תהיה מבוססת על "מתוך פרנציפ", אבל זה כל כך מרגיז!!!
 
עוד סימפטום של חברה פרימטיבית המקדשת ילודה...

הוחלט כאן (מלמעלה) שעבור אזרחי ישראל תכלית החיים היא להביא ילדים, ובכמויות (איך אומרים היום, "ארבעה זה השלושה החדש"). מה ההשלכות של ריבוי טבעי כ"כ גדול במדינה עם ממשלה שלא מצליחה להתמודד עם כמות האזרחים הנוכחית? זה פחות חשוב.
&nbsp
אותה פעולה שכל אדם באשר הוא יכול לעשות (זיווג לצורך ריבוי) בין אם הוא עשיר, עני, חכם, טיפש, משכיל, בור... או למעשה אותה פעולה שכל יצור חי מסוגל לעשות, פיל, פרה, דג, נחש, חרק... זו הפעולה האנושית הנעלה ביותר בישראל, המזכה אישה בידיעה שהיא אישה אמיתית... "אם תעשי מה שחרק עושה, את תהי אישה אמיתית".
&nbsp
תרבות, ערכים, נימוסין, מדע, טכנולוגיה... זה פחות חשוב. הכי חשוב זה ילודה, ילודה ועוד קצת ילודה (אה, וגם שביבי ישאר בשילטון).
 

זה פשוט

New member
בעיני יותר חשוב לעודד אנשים למצוא את האושר בתוכם

לא בצאצאיהם, לא בעבודתם, לא בבני זוגם, לא בתוכניות טלויזיה וכו'
ומי שמתעקש, אפשר לנסח גם "לא רק ב.."
אנשים שמוצאים אושר בעצמם בד"כ מסתפקים בעצמם
כי העצמי הזה הוא כל העולם, כולל כל הילדים שבתוכו :)
&nbsp
 

evanescent

New member
למה הכוונה בלמצוא את האושר בתוכם?

שילמדו להיות מאושרים לא משנה מה קורה להם בחיים ומה יש להם ומה אין להם?
מה זה אומר להסתפק בעצמי? על פניו זה נשמע מנוגד לטבע האדם שהוא חיה חברתית ולא יכול לספק את כל צרכיו בעצמו. אם הכוונה היא שעדיף שהאושר לא יהיה תלוי בגורם אחד בלבד אז אני מסכימה.
 

evanescent

New member
אני לא חושבת שיש פה

לחץ לעשות ארבעה ילדים. נראה לי שאומרים"ארבעה זה השלושה החדש" כשיקוף מגמה חדשה, כתיאור מצב ולא כעידוד. אני חושבת שזה בטח די נדיר שמשפחה חילונית שיש לה שלושה ילדים תחווה לחץ חברתי מהסביבה שלה לעשות ילד נוסף, אתה לא?
 
לא יודע אם לחץ חברתי

יותר עניין של קינאה. אם לרותי יש 4 ילדים ולי רק שלושה, רותי יותר מוצלחת ממני.

אני חושב שבישראל העניין של קינאה משחק חזק מאוד (קינאה עיוורת, חסרת הגיון, סתם רצון לקבל מה שיש לאחר גם אם הוא גרוע, להיות חלק מהעדר), גם בצורך של חילונים להתחתן בחתונה דתית (בכך להיות בורג נוסף בחיבור דת-מדינה שהורס אותנו החילונים), וגם בצורך להביא יותר ויותר ילדים.
 

evanescent

New member
למה לחשוב שמישהי

יותר מוצלחת אם יש לה ארבעה ילדים אם לא חושבים על ארבעה ילדים כמשהו טוב יותר? אתה בעצם אומר שהרוב או הרבה מאוד פשוט מטומטמים, מקנאים ורוצים משהו אפילו שהוא גרוע בשבילם, ואתה בין המעטים שיכולים לראות מה טוב לאנשים האלה ומה לא...די מתימר ומתנשא, לא?

אני לא רואה הבדל בין זה לבין מי שמתנשא על אנשים ללא ילדים ואומר שהם לא יודעים מה טוב להם ומשהו אצלם לא בסדר.
 
לחשוב שאדם יודע יותר טוב מה טוב להם

זה לא בהכרח התנשאות. התנשאות היא כאשר הדבר מלווה בזלזול ובוז כלפי אותם אנשים. אבל אדם יכול לחשוב שהוא רואה מה באמת טוב להם והם לא רואים את זה אבל הם לא אשמים בכך כי הטבע יצר את האנשים לא רציונליים מספיק ועדיין צריך לכבד אותם גם כשהם טועים והטבע יצר יחידי סגולה שאין להם את החסרונות האלה.

אם אדם אומר "מטומטמים" אז זאת התנשאות אבל זאת לא מילה שהוא כתב.
 

evanescent

New member
כשכתבתי יודע יותר טוב

מהם מה טוב להם אני אפילו עידנתי את מה שהוא כתב. הוא כתב שהם מקנאים ורוצים את מה שיש לאחר אפילו אם זה גרוע. משתמע שאולי הם יודעים שזה גרוע ועדיין רוצים כי הוא לא כתב שהם לא יודעים. אז זה לא זלזול?

חוץ מזה אמירה על כל מי שרוצה ארבעה ילדים שהוא לא חושב בהיגיון זה גם זלזול, בטח כשזה לא מלווה בהסבר ראציונלי מנומק על למה בדיוק ארבעה ילדים זה גרוע לכל אדם באשר הוא, או בלי אפילו לרמוז שקים כזה הסבר בנמצא.
 

evanescent

New member
יש הבדל אם אומרים

על אנשים שאתה לא מכיר בקשר להחלטה מסוימת שהם טועים לבין להגיד שהם לא חושבים. להגיד שהם טועים זה לא בהכרח זלזול, תלוי במה זה מלווה, אבל לקבוע שהם לא חשבו בלי שהית עד לתהליך קבלת ההחלטה ובלי שאתה בכלל מכיר אותם לדעתי זה בהחלט זלזול.
 
לא כל הצבעה על חוסר יכולות היא זלזול

לא כל דבר בני אדם יכולים. מי שחושב שאם בני אדם לא יכולים לחשוב בהגיון אז הם פשוט לא יכולים. זה לא בהכרח זלזול. על אדם שאומר שבני אדם לא יכולים לעוף לא נאמר שהוא מזלזל. או שהם לא יודעים לפתור תרגילים מסובכים במתמטיקה. זאת הצבעה על עובדה והצבעה על עובדה אינה זלזול. כך ייתכן אדם שחושב שבהקשרים מסוימים רובנו לא יכולים לפעול בהגיון.

לגבי הסבר אז אולי הוא עוד יסביר. אולי יש לו הסבר אבל הוא עדיין לא פרסם אותו?
 
לא כתב אבל גם לא כתב שכן יכולים

הוא לא התייחס לשאלת היכולת. אז אי אפשר לדעת מה דעתו על היכולת. אם אי אפשר לדעת אז אי אפשר לדעת שזה זלזול. לכן כתבתי שהוא לא בהכרח מתנשא ולא שבטוח הוא לא מתנשא.
 

evanescent

New member
תראה, לדעתי כשבן אדם

שאין לו בכלל ילדים בא ואומר על מישהו שיש לו כבר שלושה שהוא רוצה רביעי בגלל שהוא סתם רוצה כל מה שיש לאחרים גם אם זה גרוע, זה אפילו לא סתם זלזול אלא כבר מתקרב לשבור שיאים של זלזול. זה אומר שהוא מניח על הבן אדם הזה שהוא לא חושב בכלל ואין לו אפילו טיפונת כשירות להחליט מה טוב לו. אם אחרי שלוש חוויות מאותו סוג הוא עדיין לא יכול לדעת לבד אם זה טוב לו אז באיזה מצב הוא כן יוכל? זו גם התנשאות ברמה גבוהה וגם התנשאות שהיא חסרת היגיון.
 
לא קורה שבני אדם מקבלים החלטות אמוציונליות?

מכך שהם מקבלים לפעמים החלטות אמוציונליות לא נובע שהם מקבלים כל הזמן רק החלטות אמוציונליות ולכן הם חסרי כשירות ולא יכולים לחשוב. יכול להיות שהוא חושב שבהקשר הזה האמוציונליות שולטת אבל בהקשרים אחרים לאו דווקא. אולי הם יכולים לשחק שחמט היטב?

לקבל לפעמים בהקשרים מסוימים החלטות אמוציונליות יכול להיות שמישהו חושב שככה האדם. האדם בנסיבות מסוימות מקבל החלטות אמוציונליות כי אלה המגבלות הטבעיות שלו ולכן זה לא בהכרח זלזול.
 

evanescent

New member
לא הבנתי

הדעה היא שלמין האדם באופן כללי יש מגבלה שבנושא ילדים הוא מקבל על עצמו החלטות רעות בשבילו פעם אחר פעם אחר פעם והוא לא מסוגל להבין שזה רע לו ולהתנהג בהתאם? לא מובנת לי מהות המגבלה שטוענים לה. מה זה, כמו התמכרות שמבינים שזה רע אבל קשה להפסיק? או שבכלל לא מבינים שזה רע ורק אנשים מבחוץ יכולים לספר על זה? באמת שלא מבינה.

בהחלטות אמוציונליות האדם מקבל סיפוק רגשי מסוים ולכן עושה אותן. השאלה כמה ואם בכלל הן עומדות בקונפליקט עם משהו אחר שמזיק לו יותר מההנאה שהן מסבות לו וזה מה שעושה אותן טובות או לא טובות.
 
כאן דובר על קנאה

לפעול מתוך קנאה (להוליד ילדים מתוך קנאה) זה מניע אמוציונלי כי קנאה היא רגש. הטענה הייתה שבנושא הזה הקנאה משתלטת על האדם ודוחה שיקולים אחרים שאדם רציונלי היה שוקל. אם לדעתו זה חלק מתכונות האדם (או לפחות בהינתן תרבות פרו נטליסטית כמו בישראל) אז אין טעם להאשים את האדם שהוא פועל מתוך קנאה. פשוט ככה הוא. הטבע יצר אותו כך.
 

evanescent

New member
מקנאים במשהו שרוצים

ומעריכים שטוב, לא? פעם ראשונה אני שומעת שמקנאים במשהו גרוע (מבחינת המקנא). אולי הוצגה פה תיאוריה חדשה רק שלא ברור הבסיס לה.
 
אבל זה כבר לא קשור להתנשאות

דנידין חושב שמקנאים במשהו שהם חושבים שהוא טוב ולדעתו הוא רע. אולי הוא טועה בזה אבל זה לא בהכרח התנשאות לחשוב שמה שבני אדם חושבים שהוא טוב הוא בעצם רע. אומרים את זה על קבוצות שונות באוכלוסייה: המעשנים סיגריות, האירופיים היולדים ילודה שלילית, המשקיעים את כספם בהימורים.
 
למעלה