מעט מוטרדת...

[עינת אר]

מעט מוטרדת...

אני בשבוע 30+6 ואתמול במשך כל הערב היה לי התקשויות בבטן כל כמה דקות ותחושה די ברורה של צירים מדומים שהתדירות שלהם הולכת וגוברת. לפני שחשבתי לנסוע לבלינסון לברר מה קורה בעלי אמר שאם זה היה "באמת צירים" הייתי משתגעת מכאבים. חשבתי שהוא צודק והחלטתי לנסות להירדם, אולי מישהי יכולה לומר לי באיזה שלב אני צריכה להגיע לבית החולים והאם בעלי באמת צודק שהולכים לבית החולים רק כאשר המצב כבר לא מאפשר להישאר בבית??? אני קצת מפחדת להזניך כי אני נפגשת עם הרופא שלי אחת לשלושה שבועות שזה הרבה זמן שיתפתחו דברים... אשמח לתגובות

 

[דקלה של טל]

למה לא ללכת לרופא?

או להתקשר לרופא המטפל ולשאול. אולי זה כלום ואולי זה התחלה של משהו וצריך זריקות או להיכנס לשמירת הריון. זה נראה לי שבוע שלא צריך לזלזל בכל תחושה כי התנהלות נכונה תסייע להגיע לשבועות יותר בטוחים ולתינוקות יותר מפותחים. אגב, איך את מרגישה היום? ישנת טוב אחר כך?

 

[עינת אר]

תודה על ההתעניינות ../images/Emo140.gif

האמת שלא ישנתי כל כך טוב עדיין אותן תופעות אבל סה"כ יותר טוב... אני בשמירה משבוע 27 ורק עכשיו ממש מורידה הילוך. בפעם הבאה שעובר עלי ערב כזה אני יזוז לכיוון בית החולים. לגבי הרופא המטפל שלי די בעיה כי לצערי אין ממש עם מי לדבר, הוא די אדיש ומספיק לו לראות אותי פעם בשלושה שבועות שעד עכשיו זה היה אחת לחודש.כשאני שואלת משהו הוא גורם לי להרגיש די מטרידה... באיזה שבוע את? איך את מרגישה?

 

[דקלה של טל]

שבוע 26 + 3

אצלי עם הרופא זה עוד יותר מעצבן. הוא רואה אותי כל 3 שבועות וכל פעם הוא מתחיל: שניהם (בלשון זכר) במצג ראש נניח ואז, את יודעת שזה בנות? וכל בדיקה אותו דבר, הוא פשוט לא זוכר מי את ומה יש לך? נורא מעליב לא? וכל פעם מצרף לי תמונה אחת של השפתיים שאני אדע שזה בנות. אגב, אחרי הבדיקה היום אחת 950 גרם והשנייה 1050 גרם והבנתי שזה תקין. עכשיו אני מבינה למה כואב לי כל כך הגב... דיברתי איתו היום על ההתקשויות שיש לי והוא אמר שכל עוד זה לא סדיר זה בסדר.

 

[מאוהבתבם]

ואוו איזה משקלים יפים ../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

בלי עין הרע,טפו טפו כל הכבוד לך! גם לי כואב הגב משהו זועה, ןכלום לא עוזר.

 

[ת ב ל ו ל]

הרופא

איך את רוצה שרופא אחד יזככור הרבה מטופלות את לא היחידה אצלו אל תעלבי פשוט ישר תגידי בוא נבדוק את הבנות ומה שלומן היום? ואז לא תצטרכי להעלב. בכל מקרה בהצלחה לדעעתי 3 שבועות בשבוע הזה זה בסדר כי אני התראתי אז כל חודש אבל כבר הייתי במעקב של סיכון גבוה וכל שנותר לי לומר הוא חכי חכי חכי לתשיעי לכובד וקושי לזוז ולתפקד. עוד 8 ימים ונפגשים (אני והחבר'ה שלי) על אמת (אני החלטתי).

 

[קרן והממתקים]

מנסיון כדאי ללכת לביח

אם יש לך התקשויות סדירות( 1 ל10 זה מספיק בשביל ללכת לביח( בבטן, אני כשזה קרה לי חשבתי שאלו רק מתיחות שלהם אבל מסתבר לשאלו היו צירי בריקטון איקס(צירים מדומים)שלדברי הרופאים בהריון תאומים יכולים להוביל ללידה, אצלי בשבוע 29 זה הביא לקיצור של 70% של צוואר הרחם, הגענו לביח בזמן , קיבלו זריקות לפיתוח הריאות( אגב, היו שם עוד 2 הריוניות עם תאומים עם אותה תופעה(אושפתי פעמיים בגלל הצירים המדומים, כל פעם שבוע) מאז אני בשמירה , ברוך השם שבוע 34+3 עם שני נסיכים. אז אל תהססי , אם יש לך תחושה שמשהו השתנה בהרגשה, לכי לביח. בהצלחות

 

[rsharon]

מסכימה, גם מנסיון...

שבוע 29, לפני 3 שבועות, גם אני לא הרגשתי צירים כואבים אלא די כמו כאבי מחזור במשך הלילה ואח"כ לחצים בבטן התחתונה... ואז כבר אמרתי לבעלי שמשהו לא נראה לי ועדיף ליתר בטחון שניסע להיבדק בבי"ח. מסתבר שצדקתי. אכן היו לי צירים, הצוואר כבר היה מחוק 70%, מקוצר ל-37 מ"מ (ובהמשך ל-28 מ"מ), פתיחה של 1 ס"מ... בקיצור יכול להוביל ללידה מוקדמת. בהמשך אושפזתי לשבועיים לאחר שנתנו לי את הזריקות להבשלת ריאות, עירויים וכדורי פרסולאט 6 פעמים ביום. המנוחה בבית החולים והטיפול אכן עצרו את ההתקדמות: הצוואר התארך חזרה ל-43 מ"מ (הרופאים ממש התרשמו), הפתיחה נסגרה והצירים די נעלמו. מאז חזרתי שוב למיון בגלל צירים בשלישי שעבר בלילה ושוחררתי לאחר מתן עירוי ובדיקה. גם אני בשמירה בבית. מאז אני "חוטפת" צירים כל כמה זמן ומתלבטת, האם זה דורש נסיעה לבי"ח או לא. המסקנות שלי: - לנוח, לנוח, לנוח.... זה הכי אפקטיבי! - לסמוך על האינטואיציה. עד עכשיו אצלי זה עבד. וזה אפילו כתוב בספרים לגבי סימנים של צירים מוקדמים "תחושה שמשהו לא בסדר". המיילד בבי"ח (כן, כן, מיילד....) אמר לי שכדאי לבוא לבי"ח כשמשהו שונה קורה ממה שקרה לפני כן. הוא גם אמר שאין מה לעשות, הריוניות מרובות עוברים מגיעות לבי"ח פי 5-6 מהריון רגיל.