מעלה סוגיית שיתוף לדיון

מעלה סוגיית שיתוף לדיון../images/Emo70.gif../images/Emo65.gif../images/Emo141.gif

בוקר טוב לכולם, אשמח לשמוע איך אתם הצלחתם להתמודד עם הצליאק ומהי עבורכם ההצלחה הכי גדולה בשינוי שעברתם ואיתו אתם מתמודדים ומהו הקושי הכי מהותי איתו גם היום במרחק של זמן (אצלנו כמעט שנתיים) עדיין מתקשות להתמודד אשמח לקרוא את תגובותיכם המשך בוקר מקסים אביטל
 

ADEELI

New member
שאלת מליון הדולר

איך הצלחתי להתמודד עם הצליאק?
הזמן והניסיון בהחלט עשו את שלהם. יודעת כבר מה צפוי לי ואיך להתמודד. הזמן מאוד משמעותי מבחינת האחריות ושיתוף הפעולה של הצליאקית. הצליאקית אובחנה בגיל שנתיים וחצי. האחריות והדאגה הייתה כולה עליי. היום ארבע שנים אחרי היא אחראית, מודיעה איזה ארועים יש בגן ואיזה אוכל צריך להביא. יודעת לקרוא ולבדוק מה מותר ומה אסור, מחליטה מה לוקחת לארועים וכד'.
קבוצת התמיכה של האמהות מאוד מאוד עזרה - בעצות, מתכונים ובתחושה שאני לא לבד.
הפורום הזה - שהיה ויהיה מקום לשפוך את הלב, להביע תסכולים ולאגור את הכוחות להמשיך בהתמודדות היומיומית. התארגנות מראש. משתדלת שתמיד יהיו בבית מצרכים ומאכלים שהילדה אוהבת או צריכה.
החלטה - להשלים עם המצב. להסתכל על חצי הכוס המלאה ולזכור שבחיים יש דברים הרבה הרבה יותר קשים. הצלחה גדולה - לא לפחד לצאת מהבית בלי אוכל. תמיד אפשר למצוא משהו לאכול ולא חייבים מסעדות. אפשר להיכנס לסופר ולקנות מעדן, פרי, פריכיות אורז, חטיפים.
 
יקירתי

וואו כמה כוח צברת ואכן הצלחת כל הכבוד ללא ספק ובזכותך גידלת ילדה עצמאית בדרך ומצאת את הכיוון להעביר לה את המסר נכון ואיכותי ככה היא עצמאית, בטוחה וחזקה. לגבי התמודדות, החיים כל הזמן מזמנים דברים חדשים מאתגרים והחוכמה זה להיעזר בניסיון ובכוח האישי ובאנשים טובים באמצע הדרך:) כמו פורום מקסים זה המון בהצלחה נשמע שאת בהחלט בדרך... תודה ששיתפת יום מקסים אביטל
 
בשמחה..../images/Emo151.gif

הסיפור שלנו התחיל לפני שנתיים אז בני כמעט 3 ללא עלייה במשקל או בגובה ובקשה מהרופא לבדיקת דם הרופא מחק עלי וטען שאני אמא היסטרית וזה ממש מיותר, אבל משהו בי חילחל שזה חיוני וחובה. שבוע לאחר מכן התשובה הייתה ברורה, תחושת החוסר אונים, תסכול, חוסר שליטה והמון עצב פגש אותי וזה היה נורא אבל לאט לאט ובקצב שלי התמונה החלה להתבהר, אספתי מידע ואינפורמציה והתחלתי טיפה להתאושש ולצבור כוחות. הסיפור עוד ארוך והיריעה קצרה, אבל אני היום במקום כל כך מחוזק ולא מצטערת על שום דבר ואפילו לא לרגע, עידן אוכל היום אוכל בריא, איכותי וטעים, הבית עבר תפנית (גם לבעלי גילו צליאק) ואני ממקום של הייטק עם המון אוכל, ועישנתי וכל מיני עברתי גם שינוי בעצמי, שלקח אמנם זמן אבל הביא אותי למקום בו אני היום מובילה אנשים לשינוי ומעניקה להם דרך אמיתית ונעימה עבורם ללכת ממקום של אוטנטיות, גובה עיניים כנות והמון שיתוף. כל הכבוד לכולכן על החוזק והמשך הצלחה לכולנו יום מקסים אביטל
 

נצר1

New member
לא מתכוונת להקשות, אבל כמה שאלות בכל זאת:

קודם כל, לא הבנתי מתשובתך אם בנך עבר ביופסיה כחלק מתהליך האבחון? חוץ מזה, אני עדיין לא מבינה איך זה מתקשר לסוגייה לדיון שהעלית
ומהי עבורכם ההצלחה הכי גדולה בשינוי שעברתם ואיתו אתם מתמודדים ומהו הקושי הכי מהותי איתו גם היום במרחק של זמן? בפן אישי אני אגיד, שאם את פעילה בפורום כבר שנתיים אך בשם אחר אני אשמח לדעת באיזה שם היית פעילה. כי קצת קשה לי להחשף ולשפוך את הקרביים בפני זרים
ובהצלחה בדרך החדשה שבחרת לעצמך בתקווה שאת ואחרים רק תרוויחו מכך
 
תודה אבל...

אני בפורום מאז שגילינו ומעזרתי בכן המון רק בשם אחר\וכעת אני כאן שלמה יותר בגובה העיניים ומוכנה לשתף מחוויותיהאישיות
 
למעלה