מעניין אותי לדעת..

[אמאלה ל1]

מעניין אותי לדעת..

מה הזכרון הראשון שיש לכם? הדבר הראשון שאתן זוכרות מאז שנולדתן? קשור לאמא?

 

[כל שנה בדצמבר]

אני לא יודעת אם זה הזיכרון הראשון אבל

כשהייתי בת שלוש וחצי אמא שלי היתה בהריון עם אחי ואני זוכרת שעשיתי חיקויים שלה - איך היא הולכת בקושי עם הבטן הגדולה מקדימה.

 

[שדה שיבולים]

פעם השתתפתי בסדנת "זכרונות מוקדמים"

או משהו כזה, במסגרת לימודיי. אחד הדברים שהיינו צריכים לעשות הוא להעלות על כתב את 3 הזכרונות הראשונים, הכי מוקדמים שעולים לנו. אז זה לא הזכרון הראשון שלי, מדובר כבר בגיל הגן, אך כשהייתי צריכה להעלות מבלי להתלבט את זכרון הילדות הראשון שעלה בראשי, זה מה שעלה: "בחוץ עננים אפורים- שחורים מכסים את השמיים, גשם מטפטף, ריח של אדמה רטובה. בגן, ילדה קטנה, כולה ציפייה והתרגשות- זאת אני! סבא וסבתא יורדים לכיוון הגן, שניהם עטופים בשכבות חמות ומעילים ענקיים, מחייכים, קורנים חום ואהבה. הילדה הקטנה רצה לקראתם בזרועות פתוחות, כולה התרגשות ואושר. סבא וסבתא עוטפים אותי בחיבוקם הגדול, החם, האוהב, עוטפים אותי בריחות שהביאו עמם מרחוק, בריח העוגות, המאפים, המטעמים, ההפתעות. ואין אושר גדול מזה בעולם! מין תחושה ששום דבר רע לא יכול לקרות..." מעניין שהזכרון הראשון שעלה לי במיידי היה של סבא וסבתא שלי. רק ב-2 האחרים היו שותפים גם הורי. יש לי גם זכרונות מוקדמים יותר, בעיקר של רגעים שונים וקטנים.

 

[2 אוניות בלילה]

האמת יש לי זיכרון גם מגיל שלוש

הכי מוקדם זה מגיל שנתיים וקצת שנפלתי משידת ההחתלה ושברתי את היד (אני זוכרת את הנפילה ואת חדר הגבס) הזיכרון הכי מוקדם מאימא הוא גם בערך מאותו גיל שאני עוזרת לה לקלח את אחי התינוק. ואם כבר מדברים על אחים פגשתם פעם כאלו שלא רבו?

 

[כל שנה בדצמבר]

אוי אוי אוי , אחי ואחותי רבו ביום שישי האחרון

את מוזמנת לפתוח שרשור חדש

 

[dafgol]

הזכרון המוחשי הראשון שלי...

כשהייתי בת 4 וירדנו למקלט עם אמא שלי סבי ז"ל וסבתא שלי שתחייה. בחוץ עבר אוטו עם כריזה לעשות האפלה....סבא שלי ז"ל הסביר לי מה זה האפלה. אחי היה בן כמעט שנתיים, אני בת 4....מלחמת יום כיפור. אני לא בטוחה אבל נדמה לי שאני זוכרת את אמא שלי בוכה ואני שואלת אותה איפה אבא (היה במלחמה).

 

[כל שנה בדצמבר]

אני גם זוכרת את הירידה למקלט

קנו לי נעליים חדשות ואמא שלי הזהירה את השכנה שהורידה אותי לא למהר כדי שלא אחליק.

 

[dafgol]

נזכרתי בעוד משהו

כל האזור פה הופגז ונהרס.... אני זוכרת את סבתא שלי נורא בוכה על סף התמוטטות, לימים הבנתי , אז לא סיפרו לי....הבית של סבתא וסבא שלי נהרס כליל מפרוג (פצצה) של הסורים, ודוד שלי הוכרז כנעדר ברמת הגולן. אוקצור הזכרונות הראשונים שלי לא סימפטים, ומה שהכי כואב לי.....שיום יבוא וישאלו את בר מה הזכרונות הראשונים שלו והוא יספר על הבומים המלחמה והכניסה למרחב מוגן....ואיך סבא שלו (אבא שלי) מסביר לו מה קורה לנו.... עולם כמנהגו נוהג.....

 

[כל שנה בדצמבר]

../images/Emo4.gif דווקא ממלחמת המפרץ ה1 יש

לי זכרונות שברובם טובים (למרות שנפל טיל פחות מ100 מ' מהמקום בו גר מי שהיה אז החבר שלי והיום הוא בעלי - והוא בדיוק עמד לצאת מהבית וההדף זרק אותו אחרונית והיה גם נזק בדירה)

 

[Mילק שייק]

ממש מעט מאוד זכרונות יש לי,אבל אלו שכן......

מאוד מוחשיים....

זיכרון אחד חזק מאוד- כשהייתי בת 4 רציתי להכין לאמא שלי וחברתה תה.ללא ידיעתה של אימי,טיפסתי על כיסא והורדתי מהגז כלי שאימי הניחה קודם לכן כדי להרתיח מים. הכלי החליק וכל המים הרותחים נשפכו עלי......את הצרחות של אמא שלי,היה אפשר לשמוע בכל פ"ת. הייתי מאושפזת כמה שבועות בבית חולים ועד היום אני זוכרת כל פרט ופרט מאותם ימים. כולל את הריח של התחבושות שהחליפו לי.

זוכרת את מלחמת יום כיפור

ואת הירידה למקלטים...ואת רעש ההפגזות,ואת האנשים של אג"א צועקים לנו לכבות את האורות בבית. ושהדבקנו בריסטולים שחורים על החלונות

פשוט סיוט!!! כל זה היה כשהייתי בכיתה א'.

 

[litzuf]

הזיכרון שלי....

הייתי תמיד הולכת לגן הילדים עם אמא... ויום אחד היא הסכימה שאני אלך לגן לבד... הייתי מבסוטחת והלכתי בדילוגים כל הדרך אל הגן... לא הייתה מאושרת ממני באותו היום.

 

[mAmA MiSiSiPi]

קשור לאבא

הוא מרדים אותי מעורסלת בזרועותיו שר לי שיר ערש בספרדית ומהתריס חודרות קרני שמש דקות

 

[SIKU]

זכרונות ראשונים זכרונות מלחמה

גם אצלי אני קשישה שכמוני זוכרת אותנו במקלט במלחת ששת הימים חוגגים יום הולדת שנתיים לחברים הכי טובים שלי. (צעירים ממני בחודש) וגם זוכרת אותי ואת אמא שלי רצות לבקר את אבא שלי בעמדת שמירה בקיבוץ. היום אני לא בטוחה אם הזכרונות האלו אמיתיים או שמקורם בתמונות ובסיפורים שניכסתי אותם כזיכרון אמיתי. זיכרון נוסף מהלינה המשותפת בקיבוץ בערך גיל 3 כישנו עוד במיטות לול אבל ירדנו ועלינו עצמאית. נכנס קיפוד מתחת לאחת המיטות. אנחנו חמישה ילדים מטפסים על אותה מיטה וצועקים קיפוד ומנענעים את גדרות המיטה (כמו בסיפור שמוליקיפוד) עד שמגיעים מבוגרים ומגרשים את הקיפוד. וזיכרון מאמא שלי בגיל 3 מספרת לי שהיא בהריון ועוד מעט יהיה לנו תינוק.