מערכות יחסים - מבט נשי
אני לא מתיימר להבין נשים אבל זה נסיון כלשהו כשאת במערכת יחסים אז פתאום טוב לך, כל העולם לצידך, החברות שלך הן רק מפלט לימים משעממים כשהחבר עסוק בלימודים, עבודה כדורגל עם חברים או מלואים. גם בימים רגילים את בקשר טוב עם החברות אבל ביננו זה משמורת לימים קשים. החבר הוא פתאום מרכז העולם, מהות חייך, חלק בלתי נפרד ממך. הופ!! צרה באה. לא יכול להיות שהכל טוב נכון?? לא יכול להיות שאתם לא רבים נכון?? ואז מתחילה התסבוכת של אנחנו צריכים לדבר על היחסים ביננו כי יש בעיה!! כך את מתחילה לדבר איתו בדיוק שהוא באמצע סרט טוב, כך את יוצרת את הבעיה עצמה. טוב הרי את מבינה יותר טוב ממנו על המערכת היות ואת משקיע יותר (לדעתך), את אוהבת יותר (לדעתך), את נותנת יותר (לדעתך) ואילו הוא יושב לו ככה כמו פרזיט ולא עושה כלום (לדעת חברות שלך). אחרי שהבעיה הקטנה הזו גדלה למימדים של פצצת מימן שמתפוצצת לך בפרצוף, את שוב לבד (באשמתך או באשמתו , זה לא משנה), ואת רצה לבכות אצל החברות הן כמובן שירגיעו אותך ויתנו לך אהבה, הרי גם הן שומרות אותך לתקופה קשה שלהן לא?? אח`כ יתחילו לגרור אותך למסיבות ויציאות ואת בכלל רוצה לשבת בבית מול ויוה ולבכות ולהזכיר לעצמך שאת התחלת עם כל הפיצוץ אבל זו אשמתו כי הוא אטום. כך יעבור זמן עד שתכירי את הבחור הבא ותישבעי לעצמך שאת תשקיעי בדיוק כמוהו ותתני בדיוק כמוהו ומהתחלה תחנכי אותו לא להיות פרזיט (התיימרות כשלעצמה לנסות משהו שאמא שלו לא הצליחה). אבל גם לך יש זכרון קצר ותשכחי את כל השבועות ותחזרי בדיוק על אותם דברים עד שתפלי על גבר שלא חשוב מה תגידי לו ואיך , הוא יאהב אותך ותגדלו מושבה קטנה של ילדודס!!!
אני לא מתיימר להבין נשים אבל זה נסיון כלשהו כשאת במערכת יחסים אז פתאום טוב לך, כל העולם לצידך, החברות שלך הן רק מפלט לימים משעממים כשהחבר עסוק בלימודים, עבודה כדורגל עם חברים או מלואים. גם בימים רגילים את בקשר טוב עם החברות אבל ביננו זה משמורת לימים קשים. החבר הוא פתאום מרכז העולם, מהות חייך, חלק בלתי נפרד ממך. הופ!! צרה באה. לא יכול להיות שהכל טוב נכון?? לא יכול להיות שאתם לא רבים נכון?? ואז מתחילה התסבוכת של אנחנו צריכים לדבר על היחסים ביננו כי יש בעיה!! כך את מתחילה לדבר איתו בדיוק שהוא באמצע סרט טוב, כך את יוצרת את הבעיה עצמה. טוב הרי את מבינה יותר טוב ממנו על המערכת היות ואת משקיע יותר (לדעתך), את אוהבת יותר (לדעתך), את נותנת יותר (לדעתך) ואילו הוא יושב לו ככה כמו פרזיט ולא עושה כלום (לדעת חברות שלך). אחרי שהבעיה הקטנה הזו גדלה למימדים של פצצת מימן שמתפוצצת לך בפרצוף, את שוב לבד (באשמתך או באשמתו , זה לא משנה), ואת רצה לבכות אצל החברות הן כמובן שירגיעו אותך ויתנו לך אהבה, הרי גם הן שומרות אותך לתקופה קשה שלהן לא?? אח`כ יתחילו לגרור אותך למסיבות ויציאות ואת בכלל רוצה לשבת בבית מול ויוה ולבכות ולהזכיר לעצמך שאת התחלת עם כל הפיצוץ אבל זו אשמתו כי הוא אטום. כך יעבור זמן עד שתכירי את הבחור הבא ותישבעי לעצמך שאת תשקיעי בדיוק כמוהו ותתני בדיוק כמוהו ומהתחלה תחנכי אותו לא להיות פרזיט (התיימרות כשלעצמה לנסות משהו שאמא שלו לא הצליחה). אבל גם לך יש זכרון קצר ותשכחי את כל השבועות ותחזרי בדיוק על אותם דברים עד שתפלי על גבר שלא חשוב מה תגידי לו ואיך , הוא יאהב אותך ותגדלו מושבה קטנה של ילדודס!!!
))