מערכת יחסים בגיל צעיר
היי, כבר הרבה זמן שחיפשתי פורום כזה להתייעצות. אני בת 14, עולה לכיתה ט' ואני צריכה לפרוק. כחלק מגיל ההתבגרות אני חווה עליות ומורדות ביחסים שלי עם אנשים וספציפית עם בנים, אני מרגישה מאוד בוגרת ביחס לבנים בגיל שלי ואני מרגישה שאני זקוקה למערכת יחסים. אני לא מהבנות שרוצות חבר בשביל הקטע אלא כי אני באמת מרגישה שאני צריכה מישהו לצידי, מישהו לדבר איתו, שיתמוך בי, שזה יהיה שונה משיחה עם החברה הכי טובה, מישהו שאקשר אליו רומנטית.
היה לי 'קראש' לא מזמן, סיפור ארוך ולא נעים שבסופו של דבר יצאתי מובכת ביותר כשחברות ניסו לגרום לו לצאת איתי והתעקשתי שלא, בכל אופן זה לא הלך וככל הנראה הוא לא מעוניין, חייבת לציין שלא נעלבתי כי אני לא בן אדם עם ציפיות גבוהות ויש לי ביטחון עצמי נמוך בנושא הזה אז זה לא שנשבר לי הלב או משהו כזה.
בכל אופן, אני בסה"כ בת 14, אני עוד ילדה, אני מרגישה מטופשת שאני רוצה מערכת יחסים, זה נשמע ממש מגוחך. אני גם לא באמת צריכה את זה, יש לי תחומי עניין אחרים ואני צריכה להתעסק בהם - זה מה שהסביבה משדרת לי. אבל אני רוצה - כי שוב, אני מרגישה מוכנה, אני מרגישה שאני בוגרת מבפנים ויש לי המון חום ואהבה לתת לבן זוג, אבל זה נשמע כל כך מגוחך לומר בן זוג בגלל שאני צעירה כל כך, ואני פשוט כל כך כל כך מבולבלת, ומיואשת, ומתוסכלת ובעיקר לא יודעת מה לעשות.
זה גם לא שיש מישהו שמעוניין בי כל כך ואני בו, אין בן אדם כזה, זה איפהשהו בראש שלי, שיש מישהו שמחכה לי. ואני לא יודעת מה אני מרגישה לגבי החיים שלי כרגע, אני שמחה וטוב לי אבל זה הדבר היחיד שאני ממש רוצה והיה מוסיף נורא, מישהו שיהיה לצידי, בייחוד עכשיו בתקופת המלחמה, אני תושבת הדרום ואני מרגישה את ה'לבד' הזה יותר מתמיד. אני לא יודעת איך מכירים אנשים, אני ממש מפחדת לנסות את זה באינטרנט ואני גם מגוחכת כי יש לי דרישות גבוהות, אני רגישה ואני לא מתחברת לכל אחד. אני מניחה שאני צריכה מישהו שגדול ממני בשנה בערך.. וזהו, אין לי שאלה ספציפית, הייתי צריכה לפרוק ולהתעודד אם יש לכם עצות זה יהיה ממש נחמד ויעלה לי מצב הרוח. שבת שלום ♥
היה לי 'קראש' לא מזמן, סיפור ארוך ולא נעים שבסופו של דבר יצאתי מובכת ביותר כשחברות ניסו לגרום לו לצאת איתי והתעקשתי שלא, בכל אופן זה לא הלך וככל הנראה הוא לא מעוניין, חייבת לציין שלא נעלבתי כי אני לא בן אדם עם ציפיות גבוהות ויש לי ביטחון עצמי נמוך בנושא הזה אז זה לא שנשבר לי הלב או משהו כזה.
בכל אופן, אני בסה"כ בת 14, אני עוד ילדה, אני מרגישה מטופשת שאני רוצה מערכת יחסים, זה נשמע ממש מגוחך. אני גם לא באמת צריכה את זה, יש לי תחומי עניין אחרים ואני צריכה להתעסק בהם - זה מה שהסביבה משדרת לי. אבל אני רוצה - כי שוב, אני מרגישה מוכנה, אני מרגישה שאני בוגרת מבפנים ויש לי המון חום ואהבה לתת לבן זוג, אבל זה נשמע כל כך מגוחך לומר בן זוג בגלל שאני צעירה כל כך, ואני פשוט כל כך כל כך מבולבלת, ומיואשת, ומתוסכלת ובעיקר לא יודעת מה לעשות.
זה גם לא שיש מישהו שמעוניין בי כל כך ואני בו, אין בן אדם כזה, זה איפהשהו בראש שלי, שיש מישהו שמחכה לי. ואני לא יודעת מה אני מרגישה לגבי החיים שלי כרגע, אני שמחה וטוב לי אבל זה הדבר היחיד שאני ממש רוצה והיה מוסיף נורא, מישהו שיהיה לצידי, בייחוד עכשיו בתקופת המלחמה, אני תושבת הדרום ואני מרגישה את ה'לבד' הזה יותר מתמיד. אני לא יודעת איך מכירים אנשים, אני ממש מפחדת לנסות את זה באינטרנט ואני גם מגוחכת כי יש לי דרישות גבוהות, אני רגישה ואני לא מתחברת לכל אחד. אני מניחה שאני צריכה מישהו שגדול ממני בשנה בערך.. וזהו, אין לי שאלה ספציפית, הייתי צריכה לפרוק ולהתעודד אם יש לכם עצות זה יהיה ממש נחמד ויעלה לי מצב הרוח. שבת שלום ♥
