לדעתי בגילאי 3-4 עוד מוקדם להתחיל
אם הסיפורים הכתובים. עדיף לדעתי להתחיל לספר בקיצור שאנחנו משפחה של אימא וילד\ה ולמנות עוד בני משפחה אהובים ובייחוד למנות כמה בני משפחה זכרים אהובים. אז בשלב הראשון מדגישים את היש, ובשלב מאוחר יותר (מבחינת הגיל, הקליטה, העניין, השאלות וכו') אפשר לומר במפורש: אין לך אבא. ובגילאים הרכים אם נשאלת השאלה למה אין לי אבא, אפשר לומר: יש משפחות שכוללות אימא ואבא ו....(כמו ל... וכאן מונים שמות של ילדים\ות מוכרים\ות) ויש משפחות שכוללות אימא וילד\ה או אימא וילדים\ות כמו ל.... (וכאן מונים את שמות כל הילדים\ות המוכרים\ות שחיים במשפחה חד-הורית). לדעתי, כל עניין הזרע וההזרעות וכו' הוא ממש מוקדם לגילאי 3-4 והוא יכול לחכות מעט לאחר שלילדים\ות יהיה קצת יותר מידע: הם יראו נשים בהריון, הם יראו אימהות עם תינוקות, הם אולי ישאלו שאלות בנושאים שקשורים למין וכו' וכו'.