מקווה שזה OK לפרוק כאן

shirleyrozental

New member
מקווה שזה OK לפרוק כאן

כפי שחלקכם יודעים את התוכנית שלי לשינוי החלטתי להתחיל מחדש ביום שבו הרגשתי שכבר אין לי שליטה על חיי, בעקבות פרידה מהחבר. מאז עברתי טיפול פסיכולוגי, שינויים בחיים הפרטיים, מצאתי אהבה חדשה ובריאה והשבתי לעצמי את השליטה בחיי פחות או יותר. אבל האקס שלי מרגיש אותי, יודע מתי טוב לי ומתי הוא יכול לבוא כדי להרוס לי. באמת שאהבתי אותו בכל לבי, אבל הוא עזב אותי פעמיים ואני לא יכולה מישהו שיעזוב ויבוא מתי שבא לו. זה לא יעבוד לטווח הרחוק. באמת שעכשיו אני מאושרת. באמת שאמרתי גם לאקס שזה לא יכול לעבוד יותר ושאני כועסת עליו ופגועה ממנו מאד. אבל הוא יודע שאני עדיין בתוך תוכי עדיין כרוכה אחריו. הוא מצא עבודה קרובה למקום מגוריי (במקור הוא גר במרחק 3 שעות נסיעה ממני), גר בעיר כי חשב שאני שונאת את המושב, התחיל טיפול פסיכולוגי בעקבות משהו שזרקתי באוויר בזמן שניפרדנו וכל הסימנים מראים שהוא עושה את זה רק כדי לזכות בי מחדש. למרות שאני יודעת שזה "לא הגיוני" להמשיך לאהוב מישהו שפגע בי כל כך, ומישהו שבא והולך כשב לו, זה עדיין קשה לי פשוט לומר לו "תניח לי בשקט
", ואיפשהו בתוכי אני באמת רוצה שעדיין הוא ירצה אותי. אני מפחדת שכאני אראה אותו שוב אני אחזור אליו ושוב אקלע לתוך מע' יחסים בלתי אפשרית... אני לא יכולה לפנות לחבר שלי כי נראה לי שזה יעשה לו רע לשמוע על זה, הפסיכולוגית לא ממש עוזרת לי בנוגע לזה, ואני נותרת מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. למישהו יש עצה טובה
 
באמת לא קל . אבל זו החלטה לגמרי

שלך . אני יכולה לומר לך שכשהתגרשתי ,עדיין הייתי מאוהבת בגרוש שלי והחזקתי את עצמי חזק לא לחזור אליו בגלל חוסר התאמה . הוא מצידו חיכה לי חמש שנים והפציר בי לחזור . תודה לאל הוא התחתן השנה וירדה לי אבן מהלב. תחשבי שמגיע לך שהחיים שלך יהיו יציבים ומאושרים . אם קיבלת את זה עכשיו? זה לא אומר שתקבלי את זה גם אח"כ ?
 

ניאו30

New member
מה זו עיצה טובה?

כל אחד רואה את הדברים אחרת...בסופו של דבר הבחירה שלך...לבקש עיצה טובה מאנשים אחרים פירושו,כפי שאני רואה זאת, לבקש מאחרים לקחת אחריות על חיים של מישהו אחר,שלך במקרה זה...אז יש לי עיצה,שהייתי לוקח לעצמי,ואולי גם לך תעזור,בלי להגיד אם היא טובה או לא,שזה רק למגידי עתידות הפתרונים... אחרי ההקדמה-מה שעלה לי זה הצורך לשלוט בחיים שלך,לדעת מראש את התשובות...ואני חושב שיש כאן פספוס מסויים ביופי שיש בחיים,בכך שאנחנו לא יודעים את התשובות...אבל אנחנו מחפשים...וככה לומדים...וככה מתבגרים ונהיים חכמים יותר...או לא. אני מנסה גם להכניס את זה לעולם המחשבות שלי-את הצורך בשחרור,בהרפייה...בלהגיד לעצמי כל הזמן שמה שצריך לקרות יקרה, בין אם אני אנסה להשפיע על זה או לא...וכן,זה לא רק גורל משמיים...ברור שגם לאדם היחיד יש תפקיד,לקרב את הגורל,אך לא בכפייה כי אם מרצון...ולמה כל זה עלה?אם את מאושרת מהקשר החדש מדוע את חשה צורך לחזור למה שהיה פעם?החיים ממשיכים,חברים מתחלפים,אנחנו משתנים...ככה הטבע פועל...כמובן שזה הרבה יותר מורכב מזה,ויש דברים נוספים,דברים שלמשל אני מכיר מעצמי...אבל בעקרון זו המחשבה שאני מנסה,לאט לאט ובהדרגה,לסגל לעצמי....אולי גם לך זה יעזור.
 
למעלה