מקרה שקרה כך היה:

מקרה שקרה כך היה:

אתמול אחה"צ הלכתי בני בן ה 4 לפארק שמתחת לבית.
פגשנו שם חברה מהגן שאני ואמא שלה חברות וישבנו יחד בזמן שהילדים משחקים.
פתאום הגיעה אמא אחרת עם ילדה קצת יותר גדולה שהכירה את חברה שלי. החברה עשתה בינינו היכרות וההיא התיישבה לידנו.
אחרי כמה דקות חברה שלי שואלת את החברה שלה מה קרה שהיא לא רגועה. החברה ההיא סיפרה לה שהיא גילתה שבעלה בצעירותו תרם זרע לבנק הזרע ומאז חייה התהפכו. כל פעם כשהיא יוצאת החוצה היא רק מחפשת ילדים שדומים לבעלה, היא בהיסטריה שהם "פה בסביבה" ויזהו את בעלה או שהיא מכירה אותם ולא יודעת מזה.
החברה לא ידעה מה לענות לה ואז אני התערבתי.
שאלתי אותה למה בעצם זה משנה לה, הרי אין מצב שהם יזהו את בעלה סתם ככה באמצע הרחוב ושהילדים לרוב בכלל לא מודעים לזה שיכול להיות שה"אבא" כמו שהיא הגדירה זאת מסתובב ביניהם.
היא אמרה שאני מדברת שטויות, שמי שהולכת לבנק הזרע רק רוצה למצוא את התורם ועובדה שיש המון כתבות לאחרונה בטלוויזיה על זה שהם מחפשות את התורם ועוד אחים של הילדים.
אמרתי לה שזה לא חוקי לחפש את התורם והכתבות הן על חיפוש אחאים וזה לרוב כדי למנוע גילוי עריות או סתם כדי להכיר לילדים אחים חצי ביולוגיים.
כי אמרה לי שהנשים האלה כ"כ נואשות שהן יעשו הכל כדי להקים משפחה נורמלית ולא יתביישו לחטוף לה את הבעל ולבוא בדרישה למזונות.
התחלתי להתווכח איתה וצחקתי בלי סוף ואמרתי שהיא מדברת שטויות. שאלתי אם היא מכירה אמהות יחידניות והיא אמרה שיכול להיות, הרי זה לא שהן הולכות עם שלט על הראש.
אמרתי לה שלרוב יש להן קרניים והן עם עיניים סגולות, ככה תזהה אותנו.
ואז היא אמרה: אותנו?
אז הגשתי לה יד ואמרתי: נעים מאוד, אמא יחידנית שלא מעניין אותה לא התורם ולא האחאים ושהיא יכולה להיות רגועה, בעלה בטוח
ההיא לא יגעה איפה לקבור את עצמה אבל כמו גדולה התחילה לצעוק על חברה שלי שהיא הייתה צריכה להזהיר אותה מראש.
החברה אמרה שהיא לא אמורה לעשות היכרות ולהגיד תכירי, זאת x אמא יחידנית.
חייבת לציין שהחברה לא פתחה פה כל השיחה כי עשיתי לה עם העיניים שתסתום ולחשתי לה שתיתן לי להתמודד עם זה.
איך אתן הייתן מגיבות?
 

אמאנחל

Member
מנהל
נהגת בסדר גמור


והאמת היא שיש לה מה לדאוג. לא באופן מיידי והיסטרי, אבל לפקוח עין על כל מיני נשים יחידניות עם אג'נדה, שבאופן תקופתי מנסות ללחוץ על הסרת האנונימיות. יש אפילו כמה מדינות בעולם שהסירו אנונימיות, ואם אני זוכרת נכון באחת המדינות זה אפילו נעשה רטרואקטיבית, שזה מלחיץ במיוחד, תחת הטענה ש"הזכות של הילדים" גוברת על הזכות של הגברים ושל הנשים שיקיימו את החוזה שחתמו איתם. נכון לעכשיו במדינתנו ההיגיון מנצח, ומי שיש התחייבות כלפיו על אנונימיות, כרגע מגנים על האנונימיות שלו. לכן צריך לעמוד על המשמר ולוודא בכל פעם שהנושא עולה, שהנשים האלה לא מצליחות בשינוי חקיקה בנושא. כרגע יש הגנה גורפת על האנונימיות מצד מנהלי הבנקים ומצד חברי כנסת שמבינים עניין. זה לא אומר שכך זה יהיה בעתיד.
 

a morph

New member
יש כיוון נוסף

היום מסתובבות בשוק הרבה בדיקות גנטיות פרטיות, כמו MyHeritage, שמאפשרות לכל אדם לשלוח דגימת דנ"א לריצוף והשוואה לאנשים אחרים שהכניסו את עצמם למאגר. כמובן שהכניסה למאגר היא כאמור וולנטרית, אבל הכל נעשה בשלט רחוק: רישום באינטרנט, שליחת דגימה בדואר וזהו, אז תאורטית אין שום בעיה לאמא שהיא נורא סקרנית לשלוח את הדגימה של הילד שלה וכך למצוא לו קרובי משפחה, אם לא את האבא אז קרוב משפחה אחר ודרכו איכשהו לאתר את האבא... זה לא עד כדי כך מסובך, ומעגל האנשים שנוספים למאגרים האלה הולך ומתרחב. לדעתי כל העניין של אנונימיות של התורמים עומד להיעלם מהעולם בקרוב מאוד, לדאבוני.
 
גם אני.....

חושבת שנהגת נהדר וגם אני לא מצליחה להבין את ה"חיפושים" אחרי התורם או האחאים.באמת,נשגב מבינתי.
תורם זרע אנונימי,נתן מתנה גדולה לאישה אנונימית.
הניחי לזה.
כבדי את האנונימיות.
גדלי הילדים שלך בשמחה ובנחת.
אין צורך "לחטט". הוא לא שלך.
לו רצה להיות גלוי היה תורם בתרומה פתוחה.
אחאים? למה זה טוב?
לילדי תרומה בוודאות יש אחים אבל למה זה ענייני?
אמא שלהם מגדלת אותם וזה הכל.
מחפשת להגדיל המשפחה? עשי זאת בעצמך.
החיפוש הזה צהוב בעיני, חטטני, חסר כבוד וגם אני מקווה שמקבלי ההחלטות שם למעלה ישכילו לשמור על האנונימיות של כל הגורמים.
בחרתי להיות אמא יחידנית, מתרומה אנונימית, למעט המשפחה שלי וילדיי שום דבר סביב הנושא לא "מעורר בי עניין".
שבוע טוב.
 

katanchikit

New member
ענית נהדר

לא בטוחה שהייתי יכולה לענות כמוך בכזה ביטחון, כל הכבוד! המון דעות קדומות יש לאנשים.. על כל מיני נושאים. בעיקר על דברים שקצת "שונים" ממה שנתפס כנורמה.
היום כמעט כל התגובות שאני מקבלת הן חיוביות, רוב האנשים כבר תופסים יחידנות כחלק מהנורמה החדשה, ממושג המשפחה החדש, ולא מרימים גבה. אבל עדיין נשארו כמה יוצאי דופן עם דעות קדומות..
טוב שהאישה הזו פגשה אמא יחידנית והבינה (מקווה) שאין לה עיניים סגולות וקרניים. אולי למדה משהו.
אני אישית חושבת שזה לגיטימי שיש לחלק מהנשים סקרנות לגבי התורם, אני חושבת שמי שאולי מסתקרן יותר ורוצה לדעת זה הילד, וגם, זה רק בחלק מהמקרים ולא בכולם. אבל אני יכולה להבין גם נשים שקיבלו תרומת זרע ומסתקרנות. זה מעניין, כי בכל זאת יש מטען גנטי גם של התורם ולאנשים יש איזה עניין במי דומה למי... מאיפה התכונה הזו באה... וכו'. אני לא יודעת אם זו סקרנות טבעית או סקרנות מובנית חברתית, שבאה מכל ההתעסקות של החברה בתחומים הללו, בבתי"ס ובכלל בכל מקום... בקיצר יכולה להבין נשים שמסתקרנות (ויכולה גם להבין כאלו שלא מסתקרנות כלל). אבלללל בין סקרנות לחיפוש - יש הבדל גדול... ובין סקרנות ל"לחטוף לה את הבעל" חחחח יש הבדל ענק... נו באמת!! מה היא בדיוק חושבת, כל היחידניות כל כך רוצות את בעלה... חחח.
לפעמים בעל כורחנו מוטל עלינו להיות שגרירים של האימהות היחידנית בכל מיני מקומות ומול כל מיני אנשים. אין לי בעיה עם זה לכשעצמו, רק שלפעמים נאמרים דברים לא במקום, ובמיוחד כשאנחנו עם הילדים שלנו ובעיקר אם דברים נאמרים מולם זה יכול להרגיז (קרה לי כמה פעמים שדברים נאמרו מול הילד, ואו שעצרתי אותם באסרטיביות, או שנתתי תשובה שפחות ממוענת לשואל השאלה, ויותר ממוענת לילד ולמה שהוא צריך לשמוע באותו רגע כדי להרגיש בנוח לגבי סיפור חייו).
לשמחתי כאמור רוב התגובות שקיבלתי היו חיוביות, אז אני שמחה שהעולם נמצא במגמת שינוי. אבל החברה בישראל בכל זאת יודעת להיות גם פרימיטיבית. הרבה כוחות צריך, ואורך רוח.
אני חושבת שענית מעולה, ובסופו של דבר התגובה שלה לחברה שלך אמרה הכל. היא התביישה בעצמה, רצתה מישהו אחר להאשים והוציאה את זה על החברה. נקווה שבפעם הבאה אולי היא תחשוב קצת יותר לפני שהיא מדברת שטויות...
 
למעלה