מראש השנה ליום כיפור

מראש השנה ליום כיפור

ביהדות הטענה שהאור מתפשט מ-א' ניסן וחוזר ב-א' תשרי ,
ואז יש חפיפה של אור מתפשט ואור חוזר במשך עשרה ימים ,
הקובעים את הפריסה של האור ומאור לרוח , וזה אומר שבמראה של שנה שלמה כמו הר עם טרסות , נקבעים ונעמד'ים הערכים הקובעים ומנתבים את תהליכי הרוח .
כביכול בתחתית ההר עם הטרסות הזמן הוא עוקב ליניארי ,
ואילו בהר הטרסות הזמן הוא על זמני כאיכות של כל השנה ,
בו גם יושבות התובנות ואכויות כוח החיים של אותה שנה, ומשך כל החיים .
וככול שהשכבה של הטרסה יותר גבוהה כך האיכות העל זמנית הנוגעת לכל השנה או החיים יושבת כתנע תודעתי תובנתי הנוגע לכביכול האני הפנימי היותר גבוהה המלווה בכל החיים .
וכל שכבה גבוהה יותר היא יותר פנימית .
והרעיון הכללי הוא לכוון פנימה ומלמעלה ולקבל על עצמינו איכויות יותר על זמניות .
תוך שימור וחיזוק האיכויות הליניאריות הראליות .
דוד
 
המשך

אם נצייר בעניני רוחנו הר עם טרסות , ונוריד אנך במרכז ההר ,
אזי האנך כלפי כל שכבה בטרסה יהיה כרעיון ה- מ"ט שערים .
דהיינו מהאנח לשכבת הטרסה יש מט שערים שהמילוי של השכבה מהאנך
נקרא לו פחה ו-סחה ,
פחה - דהינו חלק המכיל פנימיות של מרחב מעוצב של שינויי מודעות ,
ו-סחה דהיינו הסובב כמעצב מרחב שינויי המודעות .
בין הפחה והסחה בתוך שכבת המ"ט שערים או הטרסה ,
יש גם ציץ , דהיינו אירדיאן (צינור) של המשכת אורות מראש ההר ומעליו ,
אותו צינור של המשכת אורות מודע , ממנו ינבעו קפיצות המחשבות שלנו ממחשבה למחשבה בתוך שדה הפחה סחה במ"ט בשכבת הטרסה ,
וזה צינור מאיר ומחייה שממנו מתגברים המילים מקפיצות מחשבותינו , לכלל ביטוי בגשמי המשתנה באופן יחסי ,
דהיינו מהציץ נובע שקד או ערך גשמי , והטרסה היא כמו מטה אהרון ,
וגמילת השקד הזה בא לביטוי אפילו בפירות ובמאכלים , כאשר הצינור המחייה לעומת תוכן הפרי הפחה סחה של הפרי , ועד כמה הוא תואם לערכי הפנים שלנו
ועד כמה הוא תואם לציץ המחייה בתוכינו .
מעקב ולימוד ואפילו קשב היכן נמצא ציץ זה בתוכינו , משפיע על בריאות ואיכות תובנותינו ומעשינו מיתוך כל מכלול המודעות בכל יום לאיכות המחייה ,
וממנה האיכות העושה ויוצרת ,
חכמינו כתבו את מסלול הציץ בפרשות פתוחות ואותיות פתוחות ופסוקים פתוחים בתורה , ואיכות המודע הפנימי נכתב לנו בתהילים .
כך שבשינון כביכול דבלי אנחנו מחיים את החי הפנימי שלנו .
טיפוס במעלה ההר כקומת תובנה והתפלגויותיה ותהיותינו יותר עצמינו + ערך על זמני עד נצחי , בו ניתן להתעורר למצב על זמני בעודינו בעולם ,
להבין זאת במה אנו אוכלים מבשלים איזה מתכונים ולא רק כי טעים ,
ולשאוף ולהגיע ליותר חיות באוכל , ולדעת להתחבר לרמת חיות גבוהה יותר במאכלים ,
רעיון זה נוגע לכל דבר מתי התנהלותינו יציבה מאוזנת וחייה לעומת בלל היום יום .
דוד
 

אנטוליו

New member
אף אחד כבר לא חי לפי לוח שנה מיושן של היהדות שטוענת שהעולם

נברא רק לפני 5779 שנה בלבד בזמן שכולם יודעים שהוא קיים מיליארדים על מיליארדים של שנים. גם מבחינה מעשית כולם משתמשים בלוח שנה נוצרי שהוא הרבה יותר קל לשימוש כך שאני מציע לחגוג שנה חדשה ב-31 בדצמבר כמו אצל יתר עמים נורמליים ולא להתבדל מכלל האנושות.
 
למעלה