מרגישה רע עם עצמי

[s u s h i t y]

מרגישה רע עם עצמי

יש לי אח בן 17 ואני מהווה בשבילו דמות אם למרות שאני לצערי לא בפועל כזאת בגלל שעזבתי את הבית בחופש הגדול האחרון . אומנם גילו הביולגי נשמע שהוא גדול והכל, אבל נפשית הוא עדיין ילד . אני מרגישה כל כך רע שעזבתי את הבית בחופש הגדול ולא הייתי איתו מספיק לפני הלימודים הקשים של י"ב . הוא התקשר אליי המון ואני באתי כל שבוע כמה פעמים ודיברנו המון ובילינו אבל לא מספיק לצערי. אני מצטערת על כל החודשיים האלה שלא הייתי מספיק איתו אני יודעת שהוא זקוק לי בגיל ההתבגרות שזה גיל לא קל מנסיוני . הייתי חסרה לו הייתי בצבא המון ועכשיו עזבתי את הבית משיקולים חשובים . עכשיו כשהוא התחיל את י"ב אני מרגישה שהוא התרחק ממני והיום בשיחתנו האחרונה הוא אמר שאני לא אעלב אם הוא פחות יזום שיחות בגלל הלימודים ואני מבינה אותו אבל עדיין כואב לי אני מרגישה שזה באשמתי . שלא הייתי איתו מספיק כל השנתיים האלה . חשוב לציין שאני מהווה דמות אם משום שאימנו נפטרה לפני כמה שנים ... מה אני אגיד לכם כואב לי ואני מנסה ליזום ולבקר המון אבל לא יודעת אני מרגישה שרע לו עם זה שאני לא שם כל הזמן לתמוך בו . אני לא יודעת מה לעשות ולחזור הביתה כבר לא יכולה .. אני כל כך רוצה שהוא יתייעץ איתי זה גיל כזה שמבולבלים בו ... שייעזר בי ובנסיון שלי ... אני בגילו כל כך רציתי שיהיו לי אחים גדולים . אני לא יודעת מה לעשות אבל מרגישה רע עם עצמי לגבי זה סליחה על המגילה אבל רציתי לשפוך

 

[נסיכת אהבה]

מתוקה ../images/Emo24.gif

דווקא נראה שעשית הרבה למענו ושחשוב לך מאוד הטיפוח קשר איתו, עובדה שהוא בא מיוזמתו וביקש שלא תיעלבי כי השיחות יפחתו בגלל הלימודים. מכירה את ההרגשה הזו- שאף פעם זה לא מספיק, תמיד רוצים עוד כדי להיות הכי טובים- האחות הכי טובה, האח הכי טוב וכו' וזאת הבעיה שלנו- שלא מבינים שאי אפשר להיות הכי הכי מושלמים. אני חושבת שכדאי שתכתבי לו במכתב מה שכתבת פה, כל מה שאת מרגישה ותזכירי לו ככה שאת שם למענו תמיד, גם אם כרגע את לא גרה בבית. אם את גרה יחסית קרוב לבית, את יכולה להזמין אותו אלייך לסופשבוע שתבלו ביחד וכו'.