SmeLLy Cat 1
New member
משבר
היי, אני משרתת ביחידה שלי כשנה. בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שהמצב רוח שלי מדרדר מאוד, עד כדי כך שאני כבר לא נפגשת עם חברות בכלל, אין לי תאבון, רק מגיעה הביתה מהבסיס ושוכבת במיטה. המצב הזה נובע מהשינויים שחלים במשרד שלי, המפקדת שלי משתנה וכרגע חופפת את המפקד הבא שלי, והחיילים במשרד שלי השתנו. אני מאוד קשורה למפקדת שלי ופתאום אני מרגישה מאוד מאוד לבד. אני מפחדת כי אני כבר שבוע מרגישה נורא. יש לי היסטוריה של דיכאון שנפטר ע"י טיפול תרופתי, ואני מפחדת שאני חוזרת אחורה לתקופה חשוכה. אני מרגישה שאני יותר ממתאמצת לא ליפול לתהום הנורא הזה, מתאמצת להמשיך לסחוב. אין לי עם מי לדבר. אני לא מדברת עם חברים, לא עם ההורים, עם אף אחד. ניסיתי טיפול ע"י קב"ן בצבא ולא הצלחתי להתחבר. אני יודעת שמדובר רק בשבוע של הרגשה נוראית וזה לא מעיד על כלום, יכול להיות וסביר להניח שזה יחלוף, אבל בגלל שאני מכירה כל כך טוב את ההרגשה הזאת, אני דואגת. אני לא יודעת כבר מה לעשות..
היי, אני משרתת ביחידה שלי כשנה. בשבוע האחרון התחלתי להרגיש שהמצב רוח שלי מדרדר מאוד, עד כדי כך שאני כבר לא נפגשת עם חברות בכלל, אין לי תאבון, רק מגיעה הביתה מהבסיס ושוכבת במיטה. המצב הזה נובע מהשינויים שחלים במשרד שלי, המפקדת שלי משתנה וכרגע חופפת את המפקד הבא שלי, והחיילים במשרד שלי השתנו. אני מאוד קשורה למפקדת שלי ופתאום אני מרגישה מאוד מאוד לבד. אני מפחדת כי אני כבר שבוע מרגישה נורא. יש לי היסטוריה של דיכאון שנפטר ע"י טיפול תרופתי, ואני מפחדת שאני חוזרת אחורה לתקופה חשוכה. אני מרגישה שאני יותר ממתאמצת לא ליפול לתהום הנורא הזה, מתאמצת להמשיך לסחוב. אין לי עם מי לדבר. אני לא מדברת עם חברים, לא עם ההורים, עם אף אחד. ניסיתי טיפול ע"י קב"ן בצבא ולא הצלחתי להתחבר. אני יודעת שמדובר רק בשבוע של הרגשה נוראית וזה לא מעיד על כלום, יכול להיות וסביר להניח שזה יחלוף, אבל בגלל שאני מכירה כל כך טוב את ההרגשה הזאת, אני דואגת. אני לא יודעת כבר מה לעשות..
