משבר
היי
כתבתי פה קצת מזמן
המצב הוא כזה, אולי יהיה לכם רעיון או כיוונים לעזרה עבורי.
אני במשבר בתשובה כבר כמה זמן, בשקט בשקט, לא יודעת אם בסביבתי שמו לב לכך. אני גרה לבד בדירה ומנסה מאד לשמור אותה כשרה למהדרין בכל מה שאני מצליחה ללמוד שאמור להיות קשור אליי. מבחינת בשר חלב והפרדת הכלים, בדיקה מחרקים וכו. לא יודעת אם זה מה ששובר אותי אבל זה ללא ספק אחד העניינים שקשים עבורי - לבדוק קטניות וירקות וכו מוציא אותי מדעתי, אני לא נוגעת בתותים מהסיבה הזו, ואני משוגעת על תותים, פג׳ויות מהעץ של ההורים כנ"ל, וקצרה היריעה מלהרחיב. ועם הבשר חלב, שאני כ"כ מפחדת לא לערבב כלים ולעשות בלגן, ואני בטבע שלי בלגניסטית לא נורמלית מלפני התשובה. יוצא שגם על תפילה אחת ביום ויתרתי, רק בשבת אני מצליחה להתפלל. שאר הימים ברכות השחר וזהו. לא מצליחה יותר מזה, וגם זה בשיניים ובציפרניים. ועוד ועוד, נטילת ידיים ודיני קדימה בברכות והכל. יוצא שאני אוכלת חצי או פחות ממה שהייתי עד כה. וגם שומדבר בריא בערך, שזה נראה לי מה שהכי פוגע בי, והבית בבלגן אטומי והכילים בערמה בכיור והבשריים בערמה בפינ אקראית אחרת ואין לי כוחחחחחח לנקוף אצבע לסדר את הבלגן שנהיה, כבר עברתי חלקית לצלחות וכוסות חדפ ואני רחוקה מלהיות רוטשילד. והכל כל הזמן ברגשות אשמה איומים שה׳ כל כך עזר לי בלהגיע לכאן ועכשיו כשאני כאן אני רק בועטת ומתעצבנת ונשברת לו.
חשבתי אולי לבקש עזרה מגמח של אוכל מוכן, אם יש כזה דבר, שלפחות החלק הזה ירד ממני.
גם התמיכה והעזרה שהיו לי עד כה כבר לא מה שהיו - המדריכה שהיתה בקשר קרוב מאד איתי ועזרה לי ממש המון נפשית ומעשית כמעט שלא פנויה עכשיו עבורי בגלל בעיות בריאות עם הילדים שלה. והרב שלי רחוק מלהיות זמין לעזרה יום יומית, מה גם שזה נראה לי לא שייך גם בלי קשר. ושאר משפחות נפלאות שיש כאן, זה מעולה לשבתות, אבל ביום יום הנשים בעצמן כל כך עסוקות וטרודות עם הבתים והכל, שזה נראה לי ממש הטרדה להיעזר בהם.
אשמח לעצות, רעיונות וכו..
תודה רבה.
שירן
היי
כתבתי פה קצת מזמן
המצב הוא כזה, אולי יהיה לכם רעיון או כיוונים לעזרה עבורי.
אני במשבר בתשובה כבר כמה זמן, בשקט בשקט, לא יודעת אם בסביבתי שמו לב לכך. אני גרה לבד בדירה ומנסה מאד לשמור אותה כשרה למהדרין בכל מה שאני מצליחה ללמוד שאמור להיות קשור אליי. מבחינת בשר חלב והפרדת הכלים, בדיקה מחרקים וכו. לא יודעת אם זה מה ששובר אותי אבל זה ללא ספק אחד העניינים שקשים עבורי - לבדוק קטניות וירקות וכו מוציא אותי מדעתי, אני לא נוגעת בתותים מהסיבה הזו, ואני משוגעת על תותים, פג׳ויות מהעץ של ההורים כנ"ל, וקצרה היריעה מלהרחיב. ועם הבשר חלב, שאני כ"כ מפחדת לא לערבב כלים ולעשות בלגן, ואני בטבע שלי בלגניסטית לא נורמלית מלפני התשובה. יוצא שגם על תפילה אחת ביום ויתרתי, רק בשבת אני מצליחה להתפלל. שאר הימים ברכות השחר וזהו. לא מצליחה יותר מזה, וגם זה בשיניים ובציפרניים. ועוד ועוד, נטילת ידיים ודיני קדימה בברכות והכל. יוצא שאני אוכלת חצי או פחות ממה שהייתי עד כה. וגם שומדבר בריא בערך, שזה נראה לי מה שהכי פוגע בי, והבית בבלגן אטומי והכילים בערמה בכיור והבשריים בערמה בפינ אקראית אחרת ואין לי כוחחחחחח לנקוף אצבע לסדר את הבלגן שנהיה, כבר עברתי חלקית לצלחות וכוסות חדפ ואני רחוקה מלהיות רוטשילד. והכל כל הזמן ברגשות אשמה איומים שה׳ כל כך עזר לי בלהגיע לכאן ועכשיו כשאני כאן אני רק בועטת ומתעצבנת ונשברת לו.
חשבתי אולי לבקש עזרה מגמח של אוכל מוכן, אם יש כזה דבר, שלפחות החלק הזה ירד ממני.
גם התמיכה והעזרה שהיו לי עד כה כבר לא מה שהיו - המדריכה שהיתה בקשר קרוב מאד איתי ועזרה לי ממש המון נפשית ומעשית כמעט שלא פנויה עכשיו עבורי בגלל בעיות בריאות עם הילדים שלה. והרב שלי רחוק מלהיות זמין לעזרה יום יומית, מה גם שזה נראה לי לא שייך גם בלי קשר. ושאר משפחות נפלאות שיש כאן, זה מעולה לשבתות, אבל ביום יום הנשים בעצמן כל כך עסוקות וטרודות עם הבתים והכל, שזה נראה לי ממש הטרדה להיעזר בהם.
אשמח לעצות, רעיונות וכו..
תודה רבה.
שירן