Jagged chaos
New member
משהו מלפניי 10 שנים-
ומי שלא הבין מהתמונה- ברוח מונדיאל 1998, עשו י'עני מונדיאל למשוררי הרוק של הניינטיז. אדי ודר הפסיד לאלאניס מוריסט, שעל הדרך ניצחה גם את קורט קוביין ועלתה לגמר שם הפסידה לתום יורק מרדיוהד. שזה בטח נראה לכם שנון במחלוקת איך אלאניס מוריסט דווקא הגיעה עד לשם. היום, אני חושב שזה היה מבזה את פי.ג'יי הארבי, קוביין ואדי ודר להיות באותה רשימה יחד עם מוריסט. אבל לפניי 10 שנים דברים היו אחרת אצלה... היום היא עושה adult pop-rock, שזה הז'אנר המוזיקאלי אחד המעאפנים, אבל עד כמה שזה מפתיע, האלבום השני שלה- supposed former infatuation junkie (בטח לא שמתם ממנו, הוא בלי you oughta know ו-ironic או משהו מוכר) הוא אחד האלבומים הכי אהובים עליי בניינטיז. נשמע הזוי?... זה אלבום חד פעמי מצידה ומגניב- ברוב השירים אין בתים ופזמון, המון גיטרות והאווירה הכי כבדה שהיא יכלה לעשות. שמה שנשאר הזוי מכל התקליט הזה- זה איך דווקא אלאניס מוריסט יצרה אותו. השירים פה, לדעתי לא פחות כבדים משל פרל ג'ם (לא שהם מטאליים או משהו...),
לשמוע (עזבו כמה שהקליפים ב-youtube מגוחכים...) Sympathetic Character- http://www.youtube.com/watch?v=axq1sHayKq8 Baba- http://www.youtube.com/watch?v=DVzkIds6lwE Pollyanna flower- http://www.youtube.com/watch?v=ci78jsf_z3g Can't Not + Would Not Come- http://www.youtube.com/watch?v=sKiL6WPEqDA Joining You- http://www.youtube.com/watch?v=dKVfo9SnH2E Uninvited- http://www.youtube.com/watch?v=Amb6bLYDVwg I was Hoping- http://www.youtube.com/watch?v=Q_AETR6d40E בקיצור, בזמנה- היא עשתה אחלה רוק.
ומי שלא הבין מהתמונה- ברוח מונדיאל 1998, עשו י'עני מונדיאל למשוררי הרוק של הניינטיז. אדי ודר הפסיד לאלאניס מוריסט, שעל הדרך ניצחה גם את קורט קוביין ועלתה לגמר שם הפסידה לתום יורק מרדיוהד. שזה בטח נראה לכם שנון במחלוקת איך אלאניס מוריסט דווקא הגיעה עד לשם. היום, אני חושב שזה היה מבזה את פי.ג'יי הארבי, קוביין ואדי ודר להיות באותה רשימה יחד עם מוריסט. אבל לפניי 10 שנים דברים היו אחרת אצלה... היום היא עושה adult pop-rock, שזה הז'אנר המוזיקאלי אחד המעאפנים, אבל עד כמה שזה מפתיע, האלבום השני שלה- supposed former infatuation junkie (בטח לא שמתם ממנו, הוא בלי you oughta know ו-ironic או משהו מוכר) הוא אחד האלבומים הכי אהובים עליי בניינטיז. נשמע הזוי?... זה אלבום חד פעמי מצידה ומגניב- ברוב השירים אין בתים ופזמון, המון גיטרות והאווירה הכי כבדה שהיא יכלה לעשות. שמה שנשאר הזוי מכל התקליט הזה- זה איך דווקא אלאניס מוריסט יצרה אותו. השירים פה, לדעתי לא פחות כבדים משל פרל ג'ם (לא שהם מטאליים או משהו...),