משהו על מיים

  • פותח הנושא Woogy
  • פורסם בתאריך

Woogy

New member
משהו על מיים

ראיתי בקוריאה משהו מאד פשוט, ואני יודע שזה מקובל בעוד מקומות. בישראל יש בעיר 3 מערכות מיים: מי שתיה, ביוב, איסוף מי גשם. נדמה לי שהשניים האחרונים מתערבבים לפעמים. בקוריאה יש בעיר 4 מערכות, כלומר בכל בית יש אספקת מים שונה למטבח ולאמבטיה. מי שתיה למטבח ומי רחצה לאמבטיה. לא התעמקתי בנושא, אבל נראה לי שמי גשמים יכולים לשמש יופי למי רחצה, ולפי אחוז הגשם שיורד בעיר ומגיע למערכת הניקוז מי גשם, אפשר להשתמש בהרבה מי גשם במקום מי שתייה. מפליא אותי שבישראל השכונה לא טורחים לבנות מערכות נפרדות מסודרות עם מאגרי מיים שיכולים לשמש לא רק לחקלאות אלא אפילו לשימוש ביתי. אגב ברכות על פתיחת הפורום.
 
קציר מי גשמים

Woogy שלום רב ותודה על הברכות, חשוב מאוד לייעל את ניצול מיי הגשמים. שים לב גשם אינו מיים זכים וטהורים, קיים גשם חומצי, זיהום סביבתי שמצטרף לגשם ואזור רוויה (השטח עליו יורדים מי הגשמים) מרעיל. לכן יש לעשות בדיקות מקדימות ו/או בניית מערכת ייעודית למקרה. מבחינת תחזוקה: מערכת קציר גשם היא קלה לתחזוקה אך בתנאי שיש מערכות מוכנות זמינות בשוק כמו באוסטרליה וגרמניה. בישראל עדיין מאלתרים כלומר אין מסננים ייעודיים, הצנרת ייעודה לצרכים אחרים ואין כמעט חברות שמספקות שרותי תחזוקה. אין בישראל תכנון בייתי ו/או עירוני למערכות קציר גשם. מבחינת תברואה: ניתן כמובן לזרוק טבליית כלור לטיהור אך אין זה מספק. יש לברר קודם לכן שהמיים הנקצרים לא עברו דרך משטחים מרעילים. במאגר חייב להיות כיסוי אוטם, ובכל זאת אין ערובה שלא יווצרו מושבות בקטריאליות או עכירות כתוצאה מקוליפורמים צואתיים. באופן כללי עמדת משרד הבריאות היא שמי גשם אגורים אינם מיועדים לשתייה. מבחינת הכדאיות הכלכלית: העלות העקרית היא בבנייה מאגר. לדוגמא אגירת 5000 ליטר עולה כ-7000 ש"ח, ותחזוקה שנתית כ-500 ש"ח. מי ברז בישראל זולים יותר. אפילו לחקלאים שמקבלים מיים מוזלים בכמות מוגבלת אמנם, אך עדיין בחממות לא כדאי להשתמש בקציר הגשמים ולעיתים גם מסיבת הרכב המים שאפרט בהמשך. לעומת זאת במגזר הערבי אוגרים כ-20מ"ק למשפחה בתנאי סניטציה לא ברורים כי זה נעשה ללא בקרת משרד הבריאות. השימושים העקריים הם: לרחצה, בישול ואם זה יישוב חקלאי גם להשקייה. בערים ובמקומות המועדים לשטפונות יש כדאיות כלכלית רצינית ביותר כי בפעולה של מניעת סחף ושיטפונות נקצרים גם מי הגשם שבמידה וישתמשו בהם הרווח יהיה כפול. אגירה במקומות פתוחים: ידוע לי שבנחל הבשור ובמאגרים מגדלים דגי גרבוזייה כדי שימנעו התרבות יתושים. מלבד מקלחת טוב להשתמש במי גשם/מזגן לכל הצמחים שיש להם סכנת המלחה, כמו צמחי בית וצמחים רגישים. מי גשם דלים בסידן ומגנזיום ועל כן בעת הצורך יש להוסיף מלחים ולעשות טיפול להעלאת ה-PH מחומצי לכיוון הבסיסי. עתודות מי התהום של ישראל בסכנה כי תושבי דרום לבנון לוקחים מים מהנחלים עיון וחצבני בדרך לישראל, בנוסף קיים זיהום והרס אקוויפר החוף לאט אבל בטוח והעתיד כאן בנושא המים ידרוש השקעות להטפלת מי הים התיכון. ההטפלה אפשרית במיוחד במדינה טכנולוגית כמונו, אך המים בים התיכון מזוהמים ע"י עזה בדרום, ערי ישראל, מפעלים בישראל וזיהום מלבנון בים שתרמה לו בין היתר גרמניה שזרקה לחופי לבנון רעלים שיהיו רחוקים מאדמתה. כל זאת רק מוסיף לצורך בקצירת מיי גשמים. זאת ועוד הנה אני מפנה לדו"ח 2006 של האו"ם עמוד 32, בין היתר בנושא משבר המים העולמי. כאן נמצאת ישראל בין המדינות שאת מרבית המים שלה היא מקבלת ממקורות חיצוניים לגבולותיה המדיניים. זה אומר שלמרות חוסר הכדאיות הכלכלית המיידית צריך להתחיל להשקיע מעכשיו בתשתית ותמיכה בהקמת חברות שיתנו שרות בקציר מי גשמים. יובל זמירי
 
למעלה