משהו קצת עצוב
ונוגע ללב

משהו קצת עצוב ../images/Emo7.gif ונוגע ללב ../images/Emo14.gif

אבא לא יבוא יותר / דורית אברמוביץ / "הארץ" 6.2.02 אישית , יש לי שם קטעים מזליגים עד גבה גלים.
לכל מתמודד ומתמודדת עם היומיום.
 
את יודעת מה אביגייל אחרי שקראתי אני

שואלת באמת למה לא ...שאבא שנטש את ילדיו לא ישלם פיצויים על עוגמת הנפש והתסכול שהוא גורם לילדיו עקב נטישתו האמת אני ממש מזדהה אם יהיה חוק שכזה דרדסית
 
קטע

שכתבתי לפני כמה שנים : מן מחשבה שחלפה בראשי פתאום , אקראית, הובילה אותי לעצב נוראי. נסעתי באוטובוס הביתה בספסל האחורי זרמו המחשבות , לא הרגשתי כשהתחלתי לבכות......... היית אדם כל כך אוהב , מתחשב , בהחלט לא עוין , הפכת למתנכר מתעלם וכאילו לא מתעניין. מן איש לא אכפתי , מדוע כל כך אפאתי? , זה נראה כל כך דרסטי , כל כך לא אמיתי. אני לא מדברת עלי , לי זה מזמן כבר מובן אבל למה...למה שכחת....שיש לך בן , כאן? ילד גדל בן הרף , כל שבוע נותן אותותיו , כל יום מוסיף לחוכמותיו..... ולחשוב שהיה רגיל לפחות , לראות כל שבוע , מדי יום לשמוע קולות........... . סימנים שרק אמא רואה מצביעים שהוא עומד לשכוח אותך..... את דמותך.....את קולך..... . אז מה אם מוניית מנכ"ל גדול , אז מה אם כמעט כל ימיך בחו"ל... הפסה תיקשורת מן הארץ? חלפו הימים ...... ? פתאום שמתי לב מה קורה בעצם , פתאום זה חדר לי מבעד לשריון ההלם , פתאום הבנתי שהמציאות שונה ממה שדמיינו אז , בהתחלה. נכון שידענו שלא תהיה לו תמיד אבל לא שיערתי , מה יאמר העתיד. ואל תאמר לי : זו מן הגנה........ לגבור על עצב הפרידה , שום תרוץ אינו מקובל.. אתה האבא !!....כל כך חבל. אז נכון - לי עברו חודשי האבל אלו ממאמרי הפסיכולוגיה........ אבל בננו הגדל לא מכיר גרושולוגיה........ . זהו , אז ירדתי מהאוטובס בתחנה התעשתתי , הרמתי ראש ומחיתי הדמעה. ויש לי גם משהו על הסיפור של הכסף , אבל זה....בפעם אחרת. כי אני מן משונה שכזו , לא חושבת שאעיז לקום ולדרוש כסף שיעלה במחיר כבד ביחסי אב-ילד אם יש סיכוי שהם אי פעם יתקיימו
 
שלוש פעמים קראתי

ובכל פעם ראיתי עוד דברים במה שכתבת. לכל אחת ואחד יש את סימני השאלה שלהם. אצלך הם מופנים אליו (לפחות בחלקם) אצלי הם מופנים אלי. במקרה שלי אני היא ה´אשמה´, אני זו שקמתי והלכתי. אבל כמו שאמרתי כבר, רק זמנים יגידו מה הם התוצאות. ובינתיים נשאר לנו לעשות כל מה שאנחנו חושבות/ים שזה הכי טוב, ולא לשכוח גם את עצמנו בדרך.
 
למעלה