איזיס
שם מצרי : אאוסת שם יווני: איזיס. בפנתאון המצרי איזיס היא אימם האלוהית של בית המלוכה הפרעוני, היא אלה שמימית, המלכה של בית החיים המקושרת לחיי נצח כשהיא אוחזת בשרביט האנק שלה ועוטה את כס המדרגות על ראשה שמסמל את העלייה של האדם במדרגות החיים הרוחניות והזלת הדמעה על מה שנגמר ולא ישוב תוך כדי קבלה והשלמה ויכולת להמשיך הלאה ולעלות במדרגות. תפקידיה הבולטים של איזיס הוא כאלת פריון ופטרונית האמהות, והיא מוצגת כאישה ישובה על כס מלכות כשהיא מניקה משדייה את הורוס בנה התינוק. ועוטה לעתים על ראשה את כתר קרני השפע ודיסקית השמש של רה. בניגוד לאלים אחרים, איזיס לרוב מיוצגת כאישה ולא כאישה בעלת ראש חיה, אם כי בתקופה מאוחרת יותר לאחר שדמותה מוזגה עם חתחור האלה הפרה התייחסו אל שתי האלות כישות אחת אם כי במקור הן שתי אלות נפרדות לחלוטין. איזיס ידועה בזכות כשפייה כאלה מגוננת רבת עוצמה המקושרת למאגיה, ריפוי ושינוי צורה ואף החייאת מתים (היא זו אשר יצרה את המומיה הראשונה כשחנטה את חלקי גופתו המבותרת של האל אוזיריס בעלה המת וסוככה עליו בכנפיה ואף הצליחה לעבר את עצמה ממנו בדרך מאגית מאחר והוא איבד את איבר מינו כשהיא עדיין בגוף הציפור שלה) מסופר כי כוהנותיה (והמפורסמת בהן היא המלכה קלאופטרה) היו מיומנות בריפוי , והתמחו בעיקר בלחשים נגד רעלים, עקיצות קטלניות של עקרבים והכשות נחשים. הלוטוס המצרי נחשב כצמח המקודש לה ביותר והוא משמש לעתים כשרביטה. האבנים המקודשות לה הן: הלאפיס לזולי אבן האמת אשר הייתה ענודה על צווארם של כהנים רבים במצרים העתיקה, ו"דמה של איזיס" אבן הקרלניאן אשר עשו בה שימוש במצרים העתיקה גם בתור חותמי מלוכה. החיה המקודשת לה הוא: נחש הקוברה הנחשב כמגנה ונענד על כתר הפרעונים צאצאיה.. איזיס היא צאצאית של רה, היא הבת של נוט אלת השמיים וגב אל האדמה שנולדה ביום השישי כתוצאה מזיווגם. היא רעייתו היפה והנאמנה של האל היפה אוזיריס ומסופר כי היא זאת אשר החזירה אותו לחיים לאחר שסת אחיו רצח אותו. כאן היא מוצגת כס'ותיס/סופדת האלה המקוננת על לכתו של אהובה וגורמת לנילוס לעלות על גדותיו. איזיס אימו ומגנת האל הבז המוזהב הורוס ואוזיריס הוא אביו. היא אחותם של האלים המלכותיים סת ונפטיס (ובגרסאות אחרות גם של חתחור ותות) איזיס היא אלה מצריה שהייתה אהודה על רבים בעולם העתיק ולכן פולחנה זכה לפופולריות רבה ואף יצא מגבולות מצרים ואומץ בתקופה ההלניסטית ע"י היוונים ולאחר מכן ע"י הרומאים במקדשים. כמה מקיסרי רומא, בהם וספסיאנוס וקומודוס, נמנו על חסידיה. דמותה של איזיס כאם הנושאת את בנה שימשה מאוחר יותר כבסיס לאיקונוגרפיה הנוצרית של מרים, אם ישו.
שם מצרי : אאוסת שם יווני: איזיס. בפנתאון המצרי איזיס היא אימם האלוהית של בית המלוכה הפרעוני, היא אלה שמימית, המלכה של בית החיים המקושרת לחיי נצח כשהיא אוחזת בשרביט האנק שלה ועוטה את כס המדרגות על ראשה שמסמל את העלייה של האדם במדרגות החיים הרוחניות והזלת הדמעה על מה שנגמר ולא ישוב תוך כדי קבלה והשלמה ויכולת להמשיך הלאה ולעלות במדרגות. תפקידיה הבולטים של איזיס הוא כאלת פריון ופטרונית האמהות, והיא מוצגת כאישה ישובה על כס מלכות כשהיא מניקה משדייה את הורוס בנה התינוק. ועוטה לעתים על ראשה את כתר קרני השפע ודיסקית השמש של רה. בניגוד לאלים אחרים, איזיס לרוב מיוצגת כאישה ולא כאישה בעלת ראש חיה, אם כי בתקופה מאוחרת יותר לאחר שדמותה מוזגה עם חתחור האלה הפרה התייחסו אל שתי האלות כישות אחת אם כי במקור הן שתי אלות נפרדות לחלוטין. איזיס ידועה בזכות כשפייה כאלה מגוננת רבת עוצמה המקושרת למאגיה, ריפוי ושינוי צורה ואף החייאת מתים (היא זו אשר יצרה את המומיה הראשונה כשחנטה את חלקי גופתו המבותרת של האל אוזיריס בעלה המת וסוככה עליו בכנפיה ואף הצליחה לעבר את עצמה ממנו בדרך מאגית מאחר והוא איבד את איבר מינו כשהיא עדיין בגוף הציפור שלה) מסופר כי כוהנותיה (והמפורסמת בהן היא המלכה קלאופטרה) היו מיומנות בריפוי , והתמחו בעיקר בלחשים נגד רעלים, עקיצות קטלניות של עקרבים והכשות נחשים. הלוטוס המצרי נחשב כצמח המקודש לה ביותר והוא משמש לעתים כשרביטה. האבנים המקודשות לה הן: הלאפיס לזולי אבן האמת אשר הייתה ענודה על צווארם של כהנים רבים במצרים העתיקה, ו"דמה של איזיס" אבן הקרלניאן אשר עשו בה שימוש במצרים העתיקה גם בתור חותמי מלוכה. החיה המקודשת לה הוא: נחש הקוברה הנחשב כמגנה ונענד על כתר הפרעונים צאצאיה.. איזיס היא צאצאית של רה, היא הבת של נוט אלת השמיים וגב אל האדמה שנולדה ביום השישי כתוצאה מזיווגם. היא רעייתו היפה והנאמנה של האל היפה אוזיריס ומסופר כי היא זאת אשר החזירה אותו לחיים לאחר שסת אחיו רצח אותו. כאן היא מוצגת כס'ותיס/סופדת האלה המקוננת על לכתו של אהובה וגורמת לנילוס לעלות על גדותיו. איזיס אימו ומגנת האל הבז המוזהב הורוס ואוזיריס הוא אביו. היא אחותם של האלים המלכותיים סת ונפטיס (ובגרסאות אחרות גם של חתחור ותות) איזיס היא אלה מצריה שהייתה אהודה על רבים בעולם העתיק ולכן פולחנה זכה לפופולריות רבה ואף יצא מגבולות מצרים ואומץ בתקופה ההלניסטית ע"י היוונים ולאחר מכן ע"י הרומאים במקדשים. כמה מקיסרי רומא, בהם וספסיאנוס וקומודוס, נמנו על חסידיה. דמותה של איזיס כאם הנושאת את בנה שימשה מאוחר יותר כבסיס לאיקונוגרפיה הנוצרית של מרים, אם ישו.