משטרים טוטליטריים ודמוקרטיים.

[לירז104]

משטרים טוטליטריים ודמוקרטיים.

השאלה היא: השווה בין מאפייני המשטר הטוטליטרי והמשטר הדמוקרטי, בתחומים שבהם ניתן למצוא בכל זאת דימיון בינהם. הסבר מדוע קיים דמיון זה. יש לי הרבה נקודות להשוואה שהם שונים כמו צורת השלטון, המאפיינים של המדינה, המאפיינים של המפלגות, החינוך, הכלכלה, התקשורת והמשטרה. אני לא מוצאת שום דמיון.

 

[איתמר לוי 7]

הדמיון בין משטר טוטאליטרי לדמוקרטי

אכן, הדמיון בין שני סוגי המשטרים הוא קשה להגדרה, אבל אפשר בכל זאת למצוא מספר נקודות דמיון: 1. קיום פורמאלי של חוקה ורשויות שלטון שונות: גם במדינות הטוטאליטריות היו חוקות - בברית המועצות הייתה חוקת 1936 ובגרמניה הנאצית לא בוטלה באופן פורמאלי חוקת ויימאר (אם כי מעניין לציין שבבריטניה אין כלל חוקה פורמאלית). בנוסף, בשתי המדינות הללו התקיימו רשויות שלטון בנוסף לרשות המבצעת (רשות מחוקקת ורשות שופטת). כלומר מבחינה "חיצונית" יש לכאורה דמיון במבנה השלטון המבוסס על שלטון החוק, על חוקה ועל קיומן של רשויות שלטון בעלת סמכויות מוגדרות. מובן, שבמשטר הטוטאליטרי רשויות אלה נעדרות סמכות של ממש. בקיצור הדמיון הוא "צורני" אך לא "תוכני". בתחום הכלכלי, אין דפוס אחיד של פעולה במשטרים הטוטאליטריים. בברית המועצות בשנות ה-20, הנהיג לנין את הנ.א.פ מדיניות ליברלית במונחים קומוניסטיים ואילו הנאצים לא השתלטו על הכלכלה הגרמנית, אך כיוונו אותה מלמעלה. לעומת זאת, בארה"ב הדמוקרטית למשל, נעשו בשנות ה-30 צעדים דומים לאלה שהתבצעו בגרמניה הנאצית (עבודות יזומות) וב"ניו דיל" שהנהיג רוזוולט היו אלמנטים סוציאליים משמעותיים. כלומר, בתחום הכלכלי, אפשר למצוא תחום פעולה נרחב (גמישות) בשתי צורות המשטר, בהתאם למצב במדינה וכן בניסיון לגשר בין מצב אידיאולוגי רצוי לבין מצב נתון של משבר. על הבסיס הזה, נסי למצוא גם נקודות דמיון בתחומים נוספים.