משכורת בתקן מרצה/ מרצה בכיר - מספר שאלות

[BoringNikName]

משכורת בתקן מרצה/ מרצה בכיר - מספר שאלות

לכל בעלי הקביעות/תקן שלום וקנאה,

לאחרונה, לקראת סיום הפוסט וחיפוש העבודה, התחלתי לברר שכר.
ראיתי שיש טבלאות שכר אחידות אך איני בטוח שהבנתי את המבנה. יש בסיס ויש תוספות. אז כמה מרצה/מרצה בכיר עם שנות הותק המקסימליות מקבל בחודש?
האם יש אופציה להיות מרצה מן החוץ במקום אחר במקביל לתקן? אופציה לעבוד בנוסף?

בכללי, אשמח להסבר על השכר.

תודה!

 

[FPNH]

הציעו לך משרת תקן ואתה מתלבט אם כדאי?

זאת משכורת בסדר גמור. לא רעבים...
יש ותק לשכר ויש ותק להבראה, הם יקבעו את המשכורת ההתחלתית שלך. יש ותק לדרגה, שזה יקבע את העלייה השנתית במשכורת. ובכל מקרה אתה לא מתחיל עם שנות ותק מקסימליות, אתה מתחיל בלי ותק לדרגה, ורוב האנשים לא מגיעים לותק מקסימלי כי הם עולים בדרגה לפני זה.
לגבי עבודה נוספת - יש אפשרות אבל תלוי מה העבודה וכמה השכר. בכל מקרה, בטח שבתקופת המבחן לפני הקביעות אנשים לא מחפשים משרות של מרצה מן החוץ במקום אחר.

 

[BoringNikName]

אז ותק לא נחשב ישר?

לא נחשב ותק אקדמי מתואר ראשון או מתואר שני?
ותק של כמה שנים טובות של צבא ועבודה באזרחות.
אני כבר מסיים פוסט ומבין שהמערכת לא ממש מתגמלת..

 

[FPNH]

תראה...

אני לא באוניברסיטה, אלא במוסד מחקר עם הסכמי שכר שצמודים לאלה של המרצים, אז יכול להיות שחלק מהדברים הבסיסיים קצת שונים.
עברו הרבה שנים מאז שהתקבלתי לעבודה אז אני כבר לא זוכר מה נחשב לאיזה ותק, אבל לפחות אצלנו שנות הלימוד לתארים ראשון, שני ושלישי לא נחשבות ותק לכלום. אם קיבלת שכר כמתרגל, אז זה כן נחשב (תלוי בהיקף משרה). עבודה באזרחות יכולה להחשב, תלוי אם זה בתחום. צבא נחשב.
בשורה התחתונה - אולי יש את זה בהנדסה או כלכלה, אבל לא שמעתי על אף אחד אחרי פוסט שויתר על משרה אקדמית כי היא לא מתגמלת.
אתה עדיין בפוסט. פרה, פרה. קודם שיציעו לך משרה. אחרי זה תתמקח על התנאים. ורק בסוף תחליט אם התגמול נראה לך שווה לעומת האלטרנטיבות האחרות.

 

[BoringNikName]

השאלה היא

האם באמת ניתן להתמקח על התנאים/שכר. הרי יש הסכמים מסודרים. לטוב ולרע.. השוק פה לא תחרותי כמו בארה״ב.
על מה כבר אפשר להתמקח?

 

[מ א י ה ועוד3]

אפשר להתווכח על דרגת הכניסה (מרצה, מרצה בכיר וכו')

מעבר לזה לא מתווכחים אלא על סטארט אפ למחקר.
&nbsp
הנה משהו שיכול לעזור לך: https://in.bgu.ac.il/hr/Pages/seniorguidehebrew.aspx
(הסבר על מבנה השכר, הדרגות וכו' לחבר סגל חדש, נכון לכל האונ' בארץ בשינויים קלים בלבד על פי הות"ת).
&nbsp
בגדול, יש משכורת בסיס, משכורת נוספת המחולקת על פני השנה אם מקדישים את כל זמנך למוסד, משכורת נוספת המחולקת על פני השנה אם אתה עומד בקריטריוני תפוקה, ותוספת אפשרית לבסיס המחושבת על פי הגרנטים שאתה מביא.
&nbsp
אם קיבל גרנטים בהיקף נרחב, חבר סגל בשנה הראשונה במשרת מרצה בכיר יכול לקבל כ - 25-28 אש"ח ברוטו לחודש, וזה משתנה כמובן מחודש לחודש לפי כל מיני סיפורים. זה המספר אם אני לוקחת את ההכנסה השנתית ומחלקת ל- 12. חבר סגל בדרגת פרופ מלא, אחרי עשר שנים במוסד, יכול להגיע ל - 40-45 אש"ח ברוטו בחודש. ממלאי תפקידים כמו דיקנים או ראשי מחלקות מקבלים תוספת כלשהי. נשיא מכון ויצמן מרויח, לפי העיתונות, כ- 75 אש"ח בחודש ברוטו.
מי שמוותר על הקדשת זמן מלא למוסד ועל התוספת שלו, למשל אמנון שעשוע, כנראה מרויח יותר.
&nbsp
א. מקווה שזה עונה על השאלה
ב. לדעתי זו לא השאלה הנכונה. השאלה היא כמה בטחון תעסוקתי יש לך, האם מפקידים לך לפנסיה על כל הסכום (כן!), כמה חופש עיסוק יש לך במה שאתה עושה, והאם התפקיד מתאים לך. אני אוהבת את מה שאני עושה ונהנית לבוא בבוקר. ההפקדות לפנסיה, בגלל שהן רציפות, הן מעולות. הגמישות בעבודה, זה מה שאני אוהבת.
&nbsp
מכאן כל אחד עושה את החישוב שלו.

 

[BoringNikName]

תודה על ההפנייה!!

במידה ונקלטים בתקן מרצה עם תקן תחילתי, השכר עומד בערך על 15.5 ברוטו. ללא תוספות מחקר שאני מניח לא יהיו בשנה-שנתיים עם תחילת העבודה.
השאלה האם על השנתיים האלה מוספים גם ותק צבא (3 שנים חובה וקבע כמה שיש) ועבודה באזרחות (חלקה גם מחקרית ברשות מחקר במשרד החינוך - נחשב?)
וגם אז - עם הוותק המקסימלי של 6 שנים מגיעים ל -16.5 ברוטו.
במצב כזה באמת משתלם יותר לעבוד כמרצה מן החוץ במספר מקומות (במידה ומתאפשר).
&nbsp
דובר עם על מענק/ הלוואה עומדת - יתרון בהחלט.
&nbsp
&nbsp
השכר בכל האונברסיטאות שווה אך ראיתי שבחלק יש מענקים או זכויות שונות...

 

[מ א י ה ועוד3]

האמת, אני לא יודעת מה לומר לך לגבי הותק.

הרחקתי ובדקתי את התלוש הראשון שלי ולא היה כתוב בו.
&nbsp
ספציפית תוספות מחקר יכולות להיות בשנה הראשונה וגם בשניה, למה לא? לי היו ולעוד הרבה אחרים. ההלוואה העומדת היא גם ענין טוב, שאני לא יודעת מה מצבו כרגע - החוקים והכללים השתנו מספר פעמים, נראה לי, מאז שהגעתי לאונ'. המענקים והזכויות השונות כמעט לא משנים את הסכום הסופי שאתה מרויח.
&nbsp
לגבי מרצה מן החוץ, הענין הוא שמרצה מן החוץ איננו חוקר. אין לו תקציבי מחקר ואין לו מעבדה, חדר סטודנטים, משרד, תקציבי מחקר וכו'. גם תקציב נסיעות לחו"ל וצבירה לשבתון אין לו. אם אתה רוצה רק ללמד, מצבך שונה, אבל רובנו רוצים בעיקר לחקור וקצת ללמד, ולא הפוך. לדעתי משרת הוראה של מרצה מהחוץ הרבה יותר גדולה מבחינת שעות הוראה פר אותו תשלום חודשי, כיוון שהוא לא חוקר, אבל אני לא בטוחה.

 

[BoringNikName]

צודקת - סוגיית המחקר חשובה

והפתרון היחיד אצל מרצים מן החוץ הוא בעצם להיות גם חוקר פעיל במשרה חלקית במכון מחקר כלשהו. משם הם יכולים לקבל זמן ו/או תקציב נסיעות כלשהו, למרות שאני בטוח שזה לא כמו באוניברסיטה.

 

[מ א י ה ועוד3]

אכן, וזה לא נכון לחוקרים בהנדסה או במדעי הטבע

אצלנו לא ניתן לחקור ללא מעבדה ותשתיות. (לא תקף לגביך, רק עבור הקוראים באופן כללי)

 

[BoringNikName]

תקף חלקית

אני לא משווה למעבדות, אך באוניברסיטאות יש עוזרי מחקר, סטטיסטיקאים מטעם המקום, כל מיני תוכנות שאין במקומות אחרים וגם מעבדות ייעודיות להקלטה, צילום, עריכה וכל מיני כאלה לחוקרים שעושים מחקרים רלוונטיים. למשל, בפסיכולוגיה כשצריך להקליט ראיונות, מבחנים וכו׳.