מתאמצת מדי

[שירה כמים 1959]

מתאמצת מדי גיברת
לא צריך היות מתאמצת מדי
בשוק בכביסה הלבנה שביד גיברת
זה לא בריא גיברת היות מתאמצת
הזה שלך רוצה לברוח ממך כשאת ככה מתאמצת
זה מזכיר לי את רובינזון ואת ששת
איך עמל ששת לרצות את רובינזון
לאהוב אותו שברוק שלו ובדמעות שלו
היה רוחץ לו את כפות הרגליים ורובינזון היה
די מרוצה מהמאמץ ובצד עמד אלוהים וצילם
כל כך הרבה פוטוגניה נכנסה לצילום
את היית אוהבת
אם היית רואה

 

[קרנף לבן 1]

אלוהים גם בוכה על הסבל שלך.
תתעניני ברפואת שיניים הוליסטית וביולוגית

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה קרנף יקר

 

[שירה כמים 1959]

משעברה עם כל חפציה
השתתקה המדינה ונמוגה כמו ארי
הגשם טפטף בניחותא
התחבקנו מתחת מטריות
וריח האדמה ועצי התפוז וכל מה שהיה
ומה יבוא
מה יבוא כששוב יירד הגשם הראשון
אם חתול רך מתחכך בך
רק הוא לבדו

 

[שירה כמים 1959]

האפלולית תמיד הייתה מקום בטוח
לא עפתי לא התערבלתי עם הרוח
בקצה המיטה תמיד היה כלב או חתול
אשר ערגו לפתיחת החלון.
לא נתתי.

 

[שירה כמים 1959]

כשאני אשלם לך הים יבקע גליו
הים יבקע גליו כאשר אני אשלם לך
נטלי ודפנה יירדו מן ההר המאוד גבוה
- כלומר, גבעה -
ובידיהן זרים העשויים מפרחי טפסים ישנים.
אלוהים, אני אקרא בשמך המפורש - יהווה,
עזור לי להדביק את נעלי ההתעמלות שלי
עזור לי להיות טובה אל עצמי במעש
במעש
ולא רק בהלכה
אם אדביק את נעלי ההתעמלות שלי
כמה טובה תהיה יציבתי
כמה זקוף יהיה גווי
כמה שירים אורטופדיים אכתוב אז
לשם ולתפארת
ולמליצה
בכל קהילות בית ישראל
בכל קהילות בית אברהם
בכל קהילות בנות אברהם
הפזורות במרחבים
ובוכות במסתרים
ובמחשכים
ועל גבי העיתונים
ובדבר הבלתי נראה אך הקיים (כמו אלוהים) הנקרא רשת אינטרנטית.
אוי אלוהים, אתה הפטריארך הגדול
המולך על כל ארץ תפארתך הרקובה, החלודה -
הנח נא לאמתותיך דפנה ונטלי לרדת מן ההר הגבוה, מהר הידיעה
ולהושיט אלי גשם של ניירת
מסודרת למהדרין
כשרה.

 

[שירה כמים 1959]

הירח שלי
שעל אדמתו החולית תקעתי את הדגל, את דגלי
הירח שלי נטול השמש
שבאתי להאיר באורי
הירח שלי
נטול הגשם
שבאתי להגשים ולנטף
הירח שלי המתוק האהוב שכתוב עליו שמי
ודגלי - דגל אהבה ורכוש בל יעבור
הירח הזה, ירחי שלי האהוב

עוד דגלי תקוע בך
עוד אסלות מיוחדות אסלות מרוצפות אבני חן
אסלות תואמות ירח
בדרכן אליך
ירחי הקטן
ירחי האהוב
בינתיים תן לי לחרבן
על אדמתך
החולית
הנטופה מי גשמיי
המוארת אור שמשי
הגולשת

 

[שירה כמים 1959]

לא לתת עצות

לא לתת עצות

אימא עירית

ילדה טובה ילדה טובה

עושה מה שמציעים לה

ילדה טובה

ילדה טובה

מאבדת את עצמה

בכל החולות הנשירים

בכל החולות הדקיקים

של כל הירחים שכבשה.

 

[שירה כמים 1959]

ישנה מדי
מנשירה את הנוצות מדי
שרירה מדי, שרירה וקיימת
שרה, שרה, שרה ומזמרת
בוערת עוברת בוערת עוברת
עוכרת עמה רועה במדברה
ישנה מדי
מכופפת כנפיים שוברת לשניים
כפופה מדי, כפופה ונעלמת
שומרת, זוהרת, זוערת, זורמת
מעל סלעים, אבנים חלקות גדולות גדולות
נחבטת בועטת, את עמה עורכת,
רועה במדברה את קומץ גדייה.
השיר לא נגמר. הוא מגן עליה.
השיר לא נגמר. הוא מכסה.