נגמרו הבגרויות - מה עכשיו?

[leeloo]

נגמרו הבגרויות - מה עכשיו?

היום אני יכולה להגיד שאני סוף סוף חופשייה, ושהחיים הכביכול אמיתיים שלי מתחילים. אבל מה עכשיו? אז אני רוצה עבודה. השאלה היא האם אמצע. אני רוצה לנסוע לחו"ל. השאלה היא עם מי. לא כולן רוצות לנסוע לאן שאני. אני רוצה ללכת לחדר כושר, ולפתח שרירים כדי שלא אהיה חננה בטירונות. השאלה היא אילו פרוטקציות אני צריכה בדיוק בשביל לעשות מנוי חצי בוקר בשייפ? אני רוצה לבלות הרבה עם חברות. השאלה היא האם החברות שלי רוצות לבלות הרבה איתי. והרבה גם נוסעות למקומות שלא ייצא לי להגיע אליהם. והרבה עושות תוכניות אחרות. ולהרבה פשוט אין כוח לצאת ולבלות.. אז אמ.. לא יודעת. תמיד אמרתי- "אחרי הבגרויות".. זה היה המוטו שלי. הכל יקרה- אחרי הבגרויות. אבל אני לא יודעת.. היום כבר יש לי נשף, מחר אני נוסעת כנראה לים, יום שלישי ורביעי חופשיים בינתיים, וחמישי-שישי-שבת אני נוסעת לצפון. אחרי זה, אני די נשמה חופשייה. ואז צריך לחפש עבודה. ושוב- השאלה האם אמצע, וגם כזו שתממן לי את הטיול שלי לחו"ל... אז - מה עושים? אולי איזו הזדהות קטנה..

 

[leeloo]

אני הולכת לירות בעצמי...

אל תכעסו, זה הכל בגלל הבגרות.. עייפה אותי... התכוונתי ל-"אמצא" כמובן ולא "אמצע"... ארררררר... הוא ימצא הוא תמצא אנחנו נמצא אני אמצא. זהו.

 

[שרוניק]

יואו איזה כיף לך

איך אני מקנאה בך, בחיי !!! זאת היתה התקופה הכי כיפית בחיי, לדעתי. הבגרות האחרונה, ופתאום אין יותר מה ללכת לבית ספר, ואין יותר לחץ בגלל שלא הספקתי ללמוד לבגרות בהיסטוריה !!! אויש, אני מוצפת גלי נוסטלגיה, אני לא עומדת בקנאה !!! תעשי מה שבראש שלך, שום דבר לא בוער. מתי את מתגייסת, ואם מותר לספר, לאן?

 

[אפי היקרה]

לילו הנשמה היקרה

הכיצד את מתעללת בנו? האינך יודעת שאנשים קשי יום אנחנו? זה שקם בבוקר לעבודה וחוזר ב20:00 בערב סחוט ועצבני, זאת שקמה בבוקר לאוניברסיטה וחוזרת ב 20:00 עצבנית, אלו שקמים בבוקר, עושים כמה עבודות חריטה במסגריה וחוזרים ב20:00 לכלא סחוטים ועצבנים, וגם אלה שקמות ב20:00 לעבודה וחוזרות ב 6:00 בבוקר במונית מתל ברוך. ואפילו אני, שקמה בבוקר, רוצחת כמה אנשים, מתרוצצת מישיבת קבינט לטקס חניכת בית חולים חדש, וחוזרת הביתה רעננה כשהייתי. כולנו היינו מוכנים לכרות את יד ימיננו בכדי לחזור לאותה תקופה קסומה בחיינו (אולי בעצם עדיף יד שמאל, כי אני ימנית, וכעת יופיע שומר המוסר התורן ויאמר לי שבדיחותיי על פולנים גזעניות, ושאני שונאת שמאלנים - אז הכוונה היא ליד הכתיבה בלבד, טוב???) לפיכך ובהתאם לזאת: סעי לך עם מי שיכול ורוצה לנסוע איתך למחוזות חפצך, אם מיעוט כספך אינו מאפשר לך מנוי לחדר כושר, התאמני באוויר החופשי והצח (לא ליד ביתי, אצלי הוא דמוי-צחיחותי), בלי היכן שתחליטי ומתי שתחפצי - ההזדהות שביקשת - מצאתיה בקושי, אך היא קיימת. מיותר לציין שאת הקנאה לא הייתי צריכה לחפש, היא קפצה לי ישר מול העיניים. ואגב, מה זה הנשף הזה?

 

[leeloo]

נזכרתי במשהו חשוב

את לא יכולה יותר להגיד לי- "מה את עושה בפורומים? לכי ללמוד!!"

רק זה עושה יל הרגשה טובה... אני יושבת וצופה בטלוויזיה, ומרגישה מיוסרת לכמה דקות, ואז אני יוצאת מזה וחושבת- "מה עובר עליי? אני חופשייה, מספיק לדאוג כבר! די עם הלחץ!" בלי הפאניקה של החודשיים האלה, שהפכה כבר לשגרת חיי, לייסורים שהעברתי את עצמי כל פעם שהייתי צופה בטלוויזיה במקום ללמוד, הכל נגמר. איזה אושר. הנשף זה מסיבת הסיום של השכבה שלי... היה כל-כך יפה! עשו לנו את זה ב"אגדת גן" בהוד השרון, מקום באמת יפה, מיוחד, גדול, השתייה הייתה חופשית, המוסיקה הייתה מצוינית, והאנשים היו סבירים, עד שהם התחילו קצת להתפרע יותר מידי מהשתייה... אבל סך הכל היה ממש טוב. ובסוף, סביר להניח שאוכל להירשם לחדר כושר שבו חפץ ליבי.. אז בינתיים יש לי על מה לשמוח. תודה אפי על הפרספקטיבה, וקצת הפחדה לקראת העתיד....

 

[SnoopyS*GirL]

>מזדהה לחלוטין<

כאחת שסיימה בגרויות ומתגייסת רק בעוד מליאנתלפים שנה, מה שאני עושה כל היום (עקב בעקוש העבודה ההיסטרי באיזורנו) זה לרבוץ. מה אני יגיד לך? עצוב, עצוב. בא לי למות מרוב שעצוב! אני מתה משיעמום! כל החברים שלי מתגייסים ממש אוטוטו ורק אני אתגייס שלושים שנה אחרי כולם ואשתחרר בהתאם!! נו, זה מספיק מזדהה? כי אם לא.. הכי גרוע- לא מספיק שכל השנה הברזתי וחיכיתי ליום שנסיים ת´ביצפר, עכשיו אני פשוט מתה מגעגועים!!