נוסטלגיוה

[נוRית]

נוסטלגיוה

אתן יודעות איך זה, שדבר מוביל לדבר, ושיטוטים ברשת (חיפושים בגוגל) מובילים לעולמות קסומים....

זה התחיל מעוגה, שראינו בגוגל, ואצרתי שפעם גם אני הכנתי כזאת, והוביל לדפדוף נוסטלגי באלבומי התמונות....


עכשיו אני צריכה לראות איפה הפסקתי להדפיס, ולהדפיס עוד (ואח"כ לעשות סדר באלבומים).



גם אתן מדפיסות תמונות? שומרות אלבומים?

נראה לי שגם אם ישכבו חודשים בלי שמישהו יתיחס אליהם - תמיד כיף מדי פעם להוציא ןלהסתכל....

(והנה רעיון למי שמשועממת כי הילדים פורחים מהבית - סידור אלבומים...

)

 

[אורora]

כבר 10 שנים מאז

שהילדה בת שנה אני רוצה לעשות לופה.
במיוחד רוצה של הטיולים שלנו. גם בחול וגם בארץ.
בפועל לא עושה כלום רק שומרת במחשב ומגבה.

ומידי פעם מסתכלת ותוהה מי התינוקות העגלגלים האלה.
לא זוכרת אותם כאלה,
לא זוכרת איך זה הרגיש להחזיק על הידיים אותו או אותה בתור תינוקות.
בקושי זוכרת איך זה הרגיש להניק.

 

[נוRית]

זוכרת את התמונה

של צ'ומפי והג'ינג'ון על המחצלת באותו גן "שלנו"??
אתמול היא ראתה אותה, ושאלה מי מהם יותר גדול (כשאמרתי שהוא, היא אמרה שהוא לא נראה כלכך גדול... מעניין מה תחשוב עליו אם תפגוש אותו עכשיו....

)

אבל גם כי הן ביקשו וגם בכלל - זה בהחלט עשה לי חשק להדפיס שוב.

 

[אורora]

אכן תמונה בלתי נישכחת

והוא מאוד גדול , ענק .
הילד הזה גובה לי מול העניים.
זה מצחיק ביום שישי שכל הילדים יוצאים מהמבואה של א-ב יש המון המון ראשים וראש אחד ג'ינג'י מעל כולם.
מעניין אם התורם היה כל כך גבוה ( אתן יודעות שאין לי מושג )

 

[גם זו היא]

אני מדפיסה בלופה כבר כמה שנים

עושה אלבום מסכם לכל שנה, התחלתי ב2011 שאז הפסקתי לפתח תמונות. עד אז יש לי באלבומים ישנים, ויש לי 2012 ו2013 ועוד אלבום של הטיול לארה"ב שנה שעברה.


גם זו היא = galizoe. תודה לתפוזבל.

 

[יולי 7]

אני הדפסתי ערמה של עד גיל שנה

ועד היום הערימה הזו מחכה שאסדר אותה, האלבום המיוחד מחכה מאז... החבילה נמצאת באותו מקום של המתנות ובדיוק השבוע כשחיטטתי שם (מלאך השיניים) היא קרצה לי שוב ...

די במקרה יצא שכל שנה בגלל התמונה שצריך להביא לגן ביום המשפחה, אני כבר מדפיסה 20-30 תמונות ומכניסה לאלבומים הקטנים וזה בעצם מה שיש לנו בהארד קופי. נון שלי - הסנדלר הולך יחף ובגדול!

 

[מיכל הקטנטנה]

אני עושה אלבומים

אמנם לא דרך לופה, אבל משתדלת כל שנה לעשות אלבום לשנה החולפת,
מזה 3 שנים. את הטיול של הקיץ שעבר לחו"ל הנצחתי באלבום אב קרס.
כל התמונות שפיתחתי עד היום מונחים בשקית וממתינים ולידם אלבום ריק מתמונות.

 

[זואי74]

לא מדפיסה תמונות

רק זה חסר לי, עוד ערימות בבית שגם ככה עולה על גדותיו...
יש כבר שני אלבומי לופה יפים , אחד מגיל 0 עד שנתיים ושני מגיל שנתיים עד שלוש , בשאיפה שיהיה אלבום לכל שנה (בשנה הראשונה פספסתי אבל זה מסיבות ברורות ונסלחות). השלישי כבר בהכנה ומחכה למבצע של לופה (זה הלקח שלמדתי - מתחילה להכין מראש כדי שבעת מבצע לא אצטרך להקדיש לזה ימים שלמים - זה פרויקט לא טריביאלי להכין אלבום כזה) .
גם אצלי יש אלבום תינוק שהייתה כוונה להשלים מלידה עד גיל שנה, ועד היום עומד עצוב ומיותם. אני כל הזמן חושבת שצריך להשלים אותו במהירות כי או טו טו היא כבר יכולה ליהנות ממנו (לי ולאחותי היו אלבומי תינוק כאלה ואני זוכרת כמה אהבנו להסתכל בהם בגילאי 5-10 ולשמוע איך היינו בתור תינוקות) וגם כי או טו טו אני כבר אשכח איך הייתה השנה הראשונה לחייה (כמו שאורורה כתבה), אבל מתביישת להודות שהיום אני כבר לא בטוחה אפילו איפה הוא...צריכה לחפש.
יש המוני תמונות במחשב ובכל מיני עננים. כבר מזמן איבדתי שליטה. לא מזמן נתקלתי במקרה בספריה נידחת במחשב שלי עם סרטוני וידאו מהשנה הראשונה לחייה, שלא ראיתי מאז שהוסרטו, ובמשך יותר משעה צפיתי בנוסטלגיה והתרגשתי.
יש גם סטרימר ולפעמים אנחנו צופות ביחד בתמונות מהמחשב בטלויזיה (החלופה המודרנית לערב הקרנת שקופיות...). היא מאד אוהבת.