נועד לכישלון

1SUGAR1

New member
את מדהימה!
אני מרגישה מבורכת על שיצא לי להכיר מישהי כמוך!
אני לא באמת יודעת איפה הייתי היום אם לא את,
כן את!
שמשכה אותי למערבולת של רגשות ומחשבות
תחושות ששחכתי מזמן.
ומתוך כל התחושה הזאת הגיעה הניצוץ הפוש הזה מבפנים שנתן לי להרגיש קצת יותר חיה
ולשים את עצמי קודם ולצאת למסע חדש
של בחירות חדשות והחלטות חדשות

כל יום שעבר הרגשתי כמיהה לשיחות איתך כמיהה לראות אותך
אבל ידעתי שאני רוצה עוד קצת זמן
באמת להכיר ובאמת להבין
בין כל מה שהתחולל בפנים ידעתי שאני צריכה לעשות ההפרדה בין התחושות למה שאני רוצה כרגע
וזה מצריך ממני את המרחק
המרחק הפיזי שגורם לדברים להכנס לפרופורציות בכל כך הרבה מובנים
ושלא תביני לא נכון רציתי לראות אותך!
רציתי מאוד!
אבל כנראה שאני לא יודעת להביע את עצמי בצורה שתשתמע בכך
ואולי כי רציתי לדעת אם המגנט הזה שמושך אותי אליך נמצא אצלך גם מספיק כדי לרצות להיות קרובה
יש תמיד את האולי...
האולי הזה שתמיד חייב להפריע
עם הזמן התחלתי להזכר בעבר שלי
לא פוחדת להכנס אליו לפעמים להציץ ואולי ללמוד עוד משהו...
עברתי על מכתבים שכתבתי והרבה לעצמי.
כבר שנים שלא כתבתי לעצמי...
והינה בפעם הראשונה אני מעבירה ימים כלילות קוראת נזכרת ולפעמים חווה מחדש
הימים עברו ותובנות חלחלו
הרגשתי ככה בעבר ואני יודעת מה הרגשתי ולאן אני תמיד רציתי להגיע מכאן
אבל במציאות...
בכל פעם זה נועד לכישלון
ואני היום יודעת להגיד שאני חושבת שגם את יודעת את זה...
תמיד יש לנו נקודות בשיחה שאני ואת מגלות אחת את השנייה עוד קצת וזה שקר להגיד שנצליח להסתדר
אורח החיים שלנו שונה כל כך שלא נראה שנצליח לגשר עליו
הטעם שלנו שונה לא משנה מה ההרגשה בפנים
ואפשר להרגיש את החוסר תקשורת בכל יום.

וכן זה מספיק בשבילי רגע לעצור ולשאול מה לעזאזל אני עושה?
האם זה באמת מה שאני רוצה?
צריכה?
ואיך הרגיש אם...?
והאם אני באמת מסוגלת ....?

ויש יש בך כל כך הרבה מעבר שלפעמים אני לא מצליחה לחשוב בהיגיון ונותנת לדמיון רגע לעובד

ובשניה שזה קורה...
ששוב משהו מושך אותי חזרה אליך
אני מוצאת את עצמי במערבול
רגע אחד מרגישה שאת כאן
ורגע אחד לא
רגע אחד אני רוצה להתקרב
ורגע אחד רוצה להתנתק

חבל לי...
שאני לא מסוגלת לשאת את זה יותר
ולא חושבת שזה הזמן שלי לעבור מערבולות
מכל סוג שהוא

הריבים הקטנים איתך
הרגעים שאני מרגישה מתוסכלת
הרגשה שאני תמיד צריכה להתנצל או להסביר את עצמי שוב ושוב
ההרגשה שאני מנסה יותר ממה שאני צריכה

זה לא בריא לי ולא לך
כל הדרמה הרגעית גם אם לדקה אחת
חוסר תקשורת
הסברים חוזרים
תחושה של רצון לדבר בליווי של תחושת מועקה

לימדת אותי המון!
על עצמי ועל החיים!
ואפילו הצלת אותי
ואני לא אשכח לך את זה!
לימדת אותי לעצור בדיוק ברגעים שהייתי צריכה שמישהו יעצור אותי
לחשוב ולהרהר
בדיוק כמו שרציתי
לבדוק הכל מהכל
נהנתי מהתחושה הזאת איתך ועד הפעם הבאה תדעי שהגוף שלי משחזר כמעט כל יום את המגע שלך על צוורי כשרטט פנימי עובר בכל הגוף

בין כל זה יש גם אותי
אני צריכה להחלים
הבנתי שהעבר משחק תפקיד בהווה
הפחד לבטא את עצמי
לחשוף..
נראה לך שזה קל לי
אבל מאז שהכרתי אותך דברים אכן התחילו לקבל כיוון חיובי

שהרי זהו הרגש, הריגוש שנתן לי השראות.
המוח שעובד שעות נוספות ומרגיש שחייב לפרוק את הכל על דף
אני יודעת שאת עושה לי טוב דווקא במובנים שהייתי רוצה לשמור קרוב
אבל יודעת שאני מעדיפה זיכרונות טובים ממך
ושזה לא יגמר ברע

לכתוב את כל זה ולהרגיש שאולי עכשיו אני עוברת "פרידה" כי כן קצת כואב
ולהרגיש איך התקופה האחרונה לימדה אותי לקחת דברים בפרופורציות ושלא הכל צפוי מראש והחיים מפתיעים
והכי חשוב להשאר ראלים
וכנים, עם עצמנו בעיקר
 
את מדהימה!
אני מרגישה מבורכת על שיצא לי להכיר מישהי כמוך!
אני לא באמת יודעת איפה הייתי היום אם לא את,
כן את!
שמשכה אותי למערבולת של רגשות ומחשבות
תחושות ששחכתי מזמן.
ומתוך כל התחושה הזאת הגיעה הניצוץ הפוש הזה מבפנים שנתן לי להרגיש קצת יותר חיה
ולשים את עצמי קודם ולצאת למסע חדש
של בחירות חדשות והחלטות חדשות

כל יום שעבר הרגשתי כמיהה לשיחות איתך כמיהה לראות אותך
אבל ידעתי שאני רוצה עוד קצת זמן
באמת להכיר ובאמת להבין
בין כל מה שהתחולל בפנים ידעתי שאני צריכה לעשות ההפרדה בין התחושות למה שאני רוצה כרגע
וזה מצריך ממני את המרחק
המרחק הפיזי שגורם לדברים להכנס לפרופורציות בכל כך הרבה מובנים
ושלא תביני לא נכון רציתי לראות אותך!
רציתי מאוד!
אבל כנראה שאני לא יודעת להביע את עצמי בצורה שתשתמע בכך
ואולי כי רציתי לדעת אם המגנט הזה שמושך אותי אליך נמצא אצלך גם מספיק כדי לרצות להיות קרובה
יש תמיד את האולי...
האולי הזה שתמיד חייב להפריע
עם הזמן התחלתי להזכר בעבר שלי
לא פוחדת להכנס אליו לפעמים להציץ ואולי ללמוד עוד משהו...
עברתי על מכתבים שכתבתי והרבה לעצמי.
כבר שנים שלא כתבתי לעצמי...
והינה בפעם הראשונה אני מעבירה ימים כלילות קוראת נזכרת ולפעמים חווה מחדש
הימים עברו ותובנות חלחלו
הרגשתי ככה בעבר ואני יודעת מה הרגשתי ולאן אני תמיד רציתי להגיע מכאן
אבל במציאות...
בכל פעם זה נועד לכישלון
ואני היום יודעת להגיד שאני חושבת שגם את יודעת את זה...
תמיד יש לנו נקודות בשיחה שאני ואת מגלות אחת את השנייה עוד קצת וזה שקר להגיד שנצליח להסתדר
אורח החיים שלנו שונה כל כך שלא נראה שנצליח לגשר עליו
הטעם שלנו שונה לא משנה מה ההרגשה בפנים
ואפשר להרגיש את החוסר תקשורת בכל יום.

וכן זה מספיק בשבילי רגע לעצור ולשאול מה לעזאזל אני עושה?
האם זה באמת מה שאני רוצה?
צריכה?
ואיך הרגיש אם...?
והאם אני באמת מסוגלת ....?

ויש יש בך כל כך הרבה מעבר שלפעמים אני לא מצליחה לחשוב בהיגיון ונותנת לדמיון רגע לעובד

ובשניה שזה קורה...
ששוב משהו מושך אותי חזרה אליך
אני מוצאת את עצמי במערבול
רגע אחד מרגישה שאת כאן
ורגע אחד לא
רגע אחד אני רוצה להתקרב
ורגע אחד רוצה להתנתק

חבל לי...
שאני לא מסוגלת לשאת את זה יותר
ולא חושבת שזה הזמן שלי לעבור מערבולות
מכל סוג שהוא

הריבים הקטנים איתך
הרגעים שאני מרגישה מתוסכלת
הרגשה שאני תמיד צריכה להתנצל או להסביר את עצמי שוב ושוב
ההרגשה שאני מנסה יותר ממה שאני צריכה

זה לא בריא לי ולא לך
כל הדרמה הרגעית גם אם לדקה אחת
חוסר תקשורת
הסברים חוזרים
תחושה של רצון לדבר בליווי של תחושת מועקה

לימדת אותי המון!
על עצמי ועל החיים!
ואפילו הצלת אותי
ואני לא אשכח לך את זה!
לימדת אותי לעצור בדיוק ברגעים שהייתי צריכה שמישהו יעצור אותי
לחשוב ולהרהר
בדיוק כמו שרציתי
לבדוק הכל מהכל
נהנתי מהתחושה הזאת איתך ועד הפעם הבאה תדעי שהגוף שלי משחזר כמעט כל יום את המגע שלך על צוורי כשרטט פנימי עובר בכל הגוף

בין כל זה יש גם אותי
אני צריכה להחלים
הבנתי שהעבר משחק תפקיד בהווה
הפחד לבטא את עצמי
לחשוף..
נראה לך שזה קל לי
אבל מאז שהכרתי אותך דברים אכן התחילו לקבל כיוון חיובי

שהרי זהו הרגש, הריגוש שנתן לי השראות.
המוח שעובד שעות נוספות ומרגיש שחייב לפרוק את הכל על דף
אני יודעת שאת עושה לי טוב דווקא במובנים שהייתי רוצה לשמור קרוב
אבל יודעת שאני מעדיפה זיכרונות טובים ממך
ושזה לא יגמר ברע

לכתוב את כל זה ולהרגיש שאולי עכשיו אני עוברת "פרידה" כי כן קצת כואב
ולהרגיש איך התקופה האחרונה לימדה אותי לקחת דברים בפרופורציות ושלא הכל צפוי מראש והחיים מפתיעים
והכי חשוב להשאר ראלים
וכנים, עם עצמנו בעיקר
 
למעלה