נושא כואב שנוגע למי שאיכפת לו
עיקרו של סיפור: סוניה ובעלה, עולים מחבר המדינות, ואתם דיירי הבניין בו היא מתגוררת נפלו קורבן לבעל דירה בבניין בו הם מתגוררים שניצל את העובדה שהם לא מכירים את המרפקנות הישראלית והחתים אותם על ויתור על הגג לטובתו, בתמורה הוא הבטיח להם לדאוג לגג ולשחרר אותם מדאגה לטיפול שוטף בגג כמו זיפות, סיוד וכו. ברגע שהוא השיג את החוזה החתום על ידי הדיירים הוא פנה לטאבו ורשם את הגג על שמו. הוא זרק את דודי השמש שהיו על הגג למטה בטענה שהם מפריעים לו. הוא לא עשה כלום ממה שהבטיח, לא נתן לאף אחד מפתח של הגג, הזמין משטרה בזמן שהם הזמינו מהנדס לבדוק את מצב הגג. הגיש נגדם תלונה על פלישה לרכוש פרטי. מכיון שסוניה גרה מתחת לגג, ההזנחה ניכרה ,הגג שהוזנח התפורר, כתמים של רטיבות וטיח נושר התפשטו אצלה בחדרים. היא פנתה שוב ושוב בבקשת עזרה מתוך מצוקה גדולה וניתקלה בקירות אטומים של ביורוקרטיה בנוסח "לכי לפה" לכי לשם" פנתה לעורך דין, הגישה תביעה. היה משפט. והיא זכתה במשפט. "אדון תחכמוני" בעל הגג מצפצף על החלטות בית המשפט. הוא יודע שלא יעשו כלום, אין דרך איך לאכוף את החוק, לא קנס, לא מעצר, לא דובים ולא יער. אני, שאני ילידת הארץ, כואב לי שעולים מארצות חבר המדינות, או מכל ארץ אחרת מגלים כך את ישראל המכוערת. הם באו פה מתוך אהבת הארץ, אסירי ציון, ואמרו להם דברים פוגעים במהלך הטיפול בעניין כמו : תחזרו למאיפה שבאתם, אתם טיפשים וכו'. ולא אחד או שניים אמרו להם את זה. עכשיו הם במשפט חוזר. השופטת אמרה להם, צריכים לעבור את החורף ולראות מה יקרה לגג, אם שוב יתפורר הגג, אז נראה מה לעשות. אני שואלת: כך נעשית עבודה של שופטת מקצועית ? מה עם להזמין מומחה גג שיקבע מה צריך לעשות לפני שהגג יתפורר ? מה גם שיש החלטה שאין לה שיניים במשפט הקודם, ושמר תחכמוני מצפצף עליה. מערכת החוק עומדת חסרת אונים מול תחכמונים שלמיניהם. מר תחכמוני בא עם כל משפחתו והם צעקו בבית המשפט הערות מעליבות כלפי סוניה . השופטת לא היתה כל כך מעוניינת לשמוע מה שיש לסוניה להגיד . נראה שהיתה מעוניינת לסגור את העניין כמה שיותר מהר. בין השאר נאמר שאם הוא רשם את הגג בטאבו על שמו, אין מה לעשות. השאלה: איך כל כך מהר הסכימו בטאבו להעביר את הבעלות על שמו מבלי לבדוק אם החוזה הוא כשר. לא צריך להיות מומחה במשפט כדי להגיע למסקנה שהחוזה עומד על כרעי תרנגולת. מר תחכמוני החתים אנשים זקנים שבקושי מבינים עברית על חוזה, ואני בספק אם יש חוזה כזה או שזה הסכם בעל פה. מסקנה: החוק נעשה. החוק מומש. הצדק נפל בין הכסאות. אם אתם ישראלים שאיכפת לכם ממה שקורה כאן אצלנו כי זה שלנו לא של מישהו אחר. אנחנו המדינה. אני מבקשת את תגובתכם. תרצה. למי שאיכפת לו אני מבקשת להפיץ את זה במייל לכמה שיותר אנשים.
עיקרו של סיפור: סוניה ובעלה, עולים מחבר המדינות, ואתם דיירי הבניין בו היא מתגוררת נפלו קורבן לבעל דירה בבניין בו הם מתגוררים שניצל את העובדה שהם לא מכירים את המרפקנות הישראלית והחתים אותם על ויתור על הגג לטובתו, בתמורה הוא הבטיח להם לדאוג לגג ולשחרר אותם מדאגה לטיפול שוטף בגג כמו זיפות, סיוד וכו. ברגע שהוא השיג את החוזה החתום על ידי הדיירים הוא פנה לטאבו ורשם את הגג על שמו. הוא זרק את דודי השמש שהיו על הגג למטה בטענה שהם מפריעים לו. הוא לא עשה כלום ממה שהבטיח, לא נתן לאף אחד מפתח של הגג, הזמין משטרה בזמן שהם הזמינו מהנדס לבדוק את מצב הגג. הגיש נגדם תלונה על פלישה לרכוש פרטי. מכיון שסוניה גרה מתחת לגג, ההזנחה ניכרה ,הגג שהוזנח התפורר, כתמים של רטיבות וטיח נושר התפשטו אצלה בחדרים. היא פנתה שוב ושוב בבקשת עזרה מתוך מצוקה גדולה וניתקלה בקירות אטומים של ביורוקרטיה בנוסח "לכי לפה" לכי לשם" פנתה לעורך דין, הגישה תביעה. היה משפט. והיא זכתה במשפט. "אדון תחכמוני" בעל הגג מצפצף על החלטות בית המשפט. הוא יודע שלא יעשו כלום, אין דרך איך לאכוף את החוק, לא קנס, לא מעצר, לא דובים ולא יער. אני, שאני ילידת הארץ, כואב לי שעולים מארצות חבר המדינות, או מכל ארץ אחרת מגלים כך את ישראל המכוערת. הם באו פה מתוך אהבת הארץ, אסירי ציון, ואמרו להם דברים פוגעים במהלך הטיפול בעניין כמו : תחזרו למאיפה שבאתם, אתם טיפשים וכו'. ולא אחד או שניים אמרו להם את זה. עכשיו הם במשפט חוזר. השופטת אמרה להם, צריכים לעבור את החורף ולראות מה יקרה לגג, אם שוב יתפורר הגג, אז נראה מה לעשות. אני שואלת: כך נעשית עבודה של שופטת מקצועית ? מה עם להזמין מומחה גג שיקבע מה צריך לעשות לפני שהגג יתפורר ? מה גם שיש החלטה שאין לה שיניים במשפט הקודם, ושמר תחכמוני מצפצף עליה. מערכת החוק עומדת חסרת אונים מול תחכמונים שלמיניהם. מר תחכמוני בא עם כל משפחתו והם צעקו בבית המשפט הערות מעליבות כלפי סוניה . השופטת לא היתה כל כך מעוניינת לשמוע מה שיש לסוניה להגיד . נראה שהיתה מעוניינת לסגור את העניין כמה שיותר מהר. בין השאר נאמר שאם הוא רשם את הגג בטאבו על שמו, אין מה לעשות. השאלה: איך כל כך מהר הסכימו בטאבו להעביר את הבעלות על שמו מבלי לבדוק אם החוזה הוא כשר. לא צריך להיות מומחה במשפט כדי להגיע למסקנה שהחוזה עומד על כרעי תרנגולת. מר תחכמוני החתים אנשים זקנים שבקושי מבינים עברית על חוזה, ואני בספק אם יש חוזה כזה או שזה הסכם בעל פה. מסקנה: החוק נעשה. החוק מומש. הצדק נפל בין הכסאות. אם אתם ישראלים שאיכפת לכם ממה שקורה כאן אצלנו כי זה שלנו לא של מישהו אחר. אנחנו המדינה. אני מבקשת את תגובתכם. תרצה. למי שאיכפת לו אני מבקשת להפיץ את זה במייל לכמה שיותר אנשים.