ניכור רגשי

ניכור רגשי

הבנתי שאני צריכה שינוי בחיים מאז שעזבתי את הבית ועברתי לגור לבד. בוא נגיד שלקחו לי 21 שנה להבין שחייתי לא נכון. הכוונה היא שלא הייתי מחוברת לעצמי מהבחינה הרגשית. היום כשאני יותר מודעת לעניין הזה, אני עדיין תופסת את עצמי אומרת דברים ואז עולה בי השאלה -- עד כמה אני בעצמי מאמינה למה שאני אומרת לאחרים. אני מנסה לשדר לאחרים מחשבות שלי, להביע עמדה מסויימת, להראות להם את דרך החשיבה שלי - כשעמוק עמוק בתוך תוכי, במעמקי התת מודע, אני לא ממש סגורה על עצמי שמה שאני אומרת על עצמי ועל החיים, אלו באמת המחשבות והרגשות האמיתיים שבי. כל השנים הייתי כפופה לרצונותיהם של אחרים כדי להתחבב על כולם, ניסיתי להסתיר את פרצופי הריאלי, הייתי מעקה שאפשר תמיד יהיה אפשר לבוא ולהשען עליו, בנאדם ללא אופי וללא דופי. שלא לדבר על רגישות לא לצורכי ובהתאם גם לא לצרכיהם של אחרים, למרות שהייתי בנאדם נוח להיות בחברתו - הייתי מנותקת רגשית וכל תגובה שלי בעניין הייתה שטחית. כשהייתי חייבת - ידעתי טוב מאוד בכיכול לזייף רגשות בשביל אחרים בכדי להזדהות עם צרותיהם, תמיד ידעתי להקשיב לאחרים (כשאף פעם בעצם לא הקשבתי לעצמי). זה מצחיק לגלות שיש דבר כזה פנימיות אישית שלך בלבד בגיל כזה מבוגר (יחסית). והנה עכשיו, אני מנסה להשתלב בין אנשים בנאדם שונה בעל ערכים ויסודות פרטיים שלי, מנסה לשרוד, לחיות בחברה היום יומית, לחוש את השוני. רק עכשיו אני רואה שכל אדם זה עולם בפני עצמו, יש אנשים שקשה לי לקבל אותם, לפעמים אני ביקורתית מאוד, קרה וקשה. לא פלא שדבר בסיסי זה כמו רגשות יצר בעיה חברתית כתוצאה. אף פעם לא היו לי חברים אמיתיים- כי אני מניחה שכולם הרגישו בי זרה מנוכרת יחסית אליהם, עד היום אני לא מצליחה לעורר עניין לטווח הארוך... לדעתי העינוי הכי נוראי שיכול לקרות לאדם, זה לאבד כל קשר לעצמך ולהוויה הפנימית שלך. מתוך התנסות אישית ואני שונאת לרחם על עצמי, עליתי על מסלול חיים מוטעה. זו נכות נפשית כואבת מאוד ולא גלויה לעין עד לשלב מסוים בו אתה מתחיל לגלות סימני מצוקה ויודע שמגיע לך הרבה יותר מזה, בעוד יש איזה קוץ שמפריע לך לנוע הלאה... נשמע מוכר למישהו המצב שאני מתארת??
 

ניאו30

New member
כן,מוכר היטב

ואהבתי את התיאור שלך...ובקשר לזה שאמרת שזה מצחיק לגלות את זה בגיל מאוחר יחסית...אם אני מבין נכון שאת בת 21... אז...אז...אז...אני שותק
...ובכלל מאמין שאף פעם לא מאוחר מדיי,לכלום,לדעתי...מה שחשוב הוא מה שאת עושה עכשיו,ולא מה שהיה,אף שזה כמובן משפיע.אני חושב שבתור התחלה זה מזכיר את החתימה שלך,רק להחליף את המילה שכל בנפש או רגש. טוב,חוץ מזה יש המון מה להגיד אבל אני יוצא ללימודים אז אוכל להרחיב,אולי,אם תרצי,רק בסופ"ש.
 

לנושנוש

New member
אולי

לא צריך להציג לסביבה"אני מאמין שלך" עד שלא תגבשי אחד כזה. קחי תקופה, תקשיבי לדעות של אנשים, תקשיבי איך הן מהדהדות בלב. לא תמיד חייבים להיות בעלי דעה חזקה ולהפיץ אותה לכולם ושיהיו תשובות לכל השאלות. הסתכלי, הקשיבי וכשתרגישי שיש לך באמת מה להגיד אז פשוט תומרי. אין צורך לגבש עוד זהות בדויה בגלל שעכשיו דחוף זהות. לגבש דעות לוקח קצת זמן, או הרבה והן גם משתנות ליפעמים.
 
אני מניחה שאת צודקת

אבל בואי אני אנסה להבהיר כיצד אני רואה את הדברים מעוד נקודה: אני דווקא חושבת שתוך כדי זה שאנחנו מציגים כלפי חוץ את העמדות, דיעות, נורמות ומחשבות - ככה אנחנו מגלים לא רק לסביבה את מה שבאמת צסתתר בפנים, אלא גם לעצמנו. לא פעם קרה לי שגיליתי על עצמי דברים, תוך כדי פליטות פה או שליפה של מחשבות ומה שעמד לי על קצה הלשון באותו הרגע . בדרך כלל זה כן חשוב להפיץ את הדיעות שלך בפומבי, כדי לקבל ביקורת בונה על איך אתה נראה כלפי חוץ. אני לא אומרת שצריך בהתאם לכך לשנות דפוסי התנהגות, כי בסופו של דבר הבחירה בידינו מה נעשה עם הביקורת שקיבלנו. אני רק אומרת שזה חשוב לשמוע עוד חוות דעת של אנשים על מה שאתה חושב, מחזיק בלב, מאמין. גם אם עדיין הזהות לא התגבשה, חלק מהתהליך זה שיתוף הסביבה במה שעובר עליך ואיך אתה רואה את הדברים. אני תמיד אוהבת התייחסות וביקורת סביבתית, ועל כן חשוב לי לקבל זהות ולשמוע מה אחרים חושבים על זה (זה מהוווה מעיין מנגנון איזון, בכדי לא להתרחק מהמציאות יותר מידי רחוק). השאלה היא מה אני בוחרת לעשות עם זה אחר כך, אילו כבר שיקולים שלי... שבוע נפלא לכולנו
 

לנושנוש

New member
../images/Emo2.gifלהתרחק מהמציאות?

למה זה משנה איך את נראת כלפי חוץ? אני מסכימה אולי עם הניקודה שזה עוזר להבין מה יש בפנים מצד שני, מציאות? המון אנשים, למעשה הרוב חושבים שמי שמדבר על אנרגיות, מלאכים, ישויות יש לאשפז. אני מאוד מתעניינת בנושא ולא זקוקה לבדיקת "מציאות". יש לי מספיק ספקות בנושא. אני מעדיפה לדסקס בפורומים של מיסטיקה והילינג בדברים אלה ולא כל שניה להביעה את הדיעות שלי בפני כל אחד. נראה לי שהבאת דעה וגיבוש זהות באגו מקורו בדיוק כמו השיחה שאנחנו משוחחות. את אומרת שזה ככה, לי יש דעה שונה וכו'. ליפעמים אני פשוט מעדיפה שיחות עם עצמי. אני גם מאמינה שכל שיחה בחוץ היא גם שיחה עם עצמי, עם אספקט אחר של עצמי. הצלחתי לבלבל אותך?
 
למעלה