ניסוי קוונדיש- ניסוי מכני מפורסם , בתחום התופעות הזעירות

aetzbarr

Member
צירוף האותיות א כ ס י ו מ ה זה שם של מה ?

צירוף האותיות ה ג ד ר ה זה שם של מה ?

מלים מול מעשים - המעשים קובעים.
ניסוי ההיקפן הוכיה כי יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
דיקלמת טעות מתמטית הנמשכת 2000 שנים ,יחס קטרים = יחס היקפים

איך הצילה המכניקה את המתמטיקה , מטעות מתמטית הנמשכת 2000 שנים.

בציור של זווית מרכזית בת 60 מעלות - המשותפת למעגלים רבים – נוצרים אינסוף צירופים של אורך קשת ואורך שוק.
כל צירוף מסתיר מספר יחס , הנובע מאורך קשת ( חלקי ) אורך שוק

המתמטיקה קבעה כי כל הצירופים האלה יפיקו מספר יחס זהה -שהוא קצת גדול מ 1
לקביעה זו (של מספר יחס זהה) אין הוכחה מתמטית, והיא בגדר של אמונה מתמטית.

על יסוד אמונה מתמטית זו ניתן להסיק מסקנה לגבי ציור של מעגלים רבים, בעלי נקודת מרכז משותפת.
כל הצירופים של היקף וקוטר , יפיקו מספר יחס זהה – שהוא קצת גדול מ 3
גם מסקנה זו ( של מספר יחס זהה) היא בגדר של אמונה מתמטית.

ומכאן קל להגיע אל המשוואה , הנחשבת למשוואת הדגל של המעגלים.

יחס הקטרים של שני מעגלים שנבחרו אקראית = ליחס ההיקפים שלהם

משוואת הדגל מקובלת במדע כבר אלפי שנים, ואין לה הוכחה מתמטית..
גם משוואה זו היא בגדר של אמונה מתמטית.

עם התפתחות הטכנולוגיה המכנית המדויקת, נוצרה אפשרות לבדוק את שלושת האפשרויות המסתתרות במשוואת הדגל.
האם יחס הקטרים = ליחס ההיקפים
האם יחס הקטרים < מיחס ההיקפים
האם יחס הקטרים > מיחס ההיקפים

הבדיקה נערכה עם מכשיר מדידה מכני חדש שאינו מוכר למדע, ושמו היקפן.

ניסוי ההיקפן הוכיח כי .... יחס הקטרים (תמיד יהיה גדול במקצת) מיחס ההיקפים.

בכך הצילה המכניקה את המתמטיקה, מטעות מתמטית הנמשכת 2000 שנים.

הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע, וחייבים לקבל את פסיקתו.

פסיקה זו הביאה למדע גיאומטריה חדשה, המצטרפת אל הגיאומטריה האוקלידית.

א.עצבר
Aetzbar
 

ערןל1

Active member
יש ניסויים

אני יודע שהדעה שלך נורא פופולרית אבל היא מוטעית לדוגמא על פי החוק השני של ניוטון f=ma נניח שאני טוען שחמש כפול חמש שווה עשרים ושבע אזי בניסוי אמור לצאת שאם התאוצה היא 5 והמסה היא 5 הכוח שהופעל יהיה 27. כלומר הניסוי יוכיח שאני לא צודק.

ניתן לנסח את הטענה גם כך: כל מקום שבפיזיקה מכפילים 5 ב5 התוצאה היא 25.
וזאת טענה שניתן לבדוק בניסוי.

מכיוון שפאי מופיע בהמון מקומות במדע אפשר לתאר את הטענה כך: כל מקום שפאי מופיע במדע יש להחליפו בתוצאות ניסוי ההיקפן ( שעליו אין לי דעה)
 

aetzbarr

Member
מסע מטלטל בעקבות אמונה מתמטית

אמונה מתמטית קבעה, שיחס הקטרים של שני מעגלים שנבחרו באופן אקראי ( צריך להיות שווה ) ליחס ההיקפים שלהם.
נלך בעקבות אמונה זו, ונראה לאן נגיע.

בחרנו מעגל בקוטר 2 מ"מ, ומעגל בקוטר 7 מ"מ.
יחס הקטרים הוא 3.5
אמונה מתמטית קבעה שיחס ההיקפים צריך להיות 3.5
הנעלם הגדול הוא אורך ההיקפים
כדי להגיע לאורך ההיקפים יש לבחור מספר רציונלי מתאים, שיאפשר את המעבר מאורך קוטר של מעגל, אל אורך ההיקף של המעגל.

את מספר המעבר הזה אפשר להשיג במדידה, או בהערכה, אך אין אפשרות לחשבו.
אין למתמטיקה חישוב , המאפשר מעבר מאורך קו ישר אל אורך קו עגול.
לכן, על פי ניסיון מעשי, אפשר לבחור במספר הרציונלי 3.1414

תוצאות המתאימות לאמונה המתמטית הנדונה. (יחס הקטרים = יחס ההיקפים)
היקף מעגל שקוטרו 2 מ"מ = 3.1414 * 2 = 6.2828 מ"מ
היקף מעגל שקוטרו 7 מ"מ = 3.1414 * 7 = 21.9898 מ"מ.
יחס ההיקפים הוא בדיוק 3.5
יחס הקטרים הוא בדיוק 3.5

האם אמונה מתמטית זו נכונה ? לא
ניסוי ההיקפן – המציג מדידה מכנית מדויקת מאוד, קבע.
יחס הקטרים ( תמיד גדול במעט ) מיחס ההיקפים.

תוצאות נוספות הנובעות מניסוי ההיקפן
הגודל הממשי של מעגל קובע את מספר המעבר בין הקוטר להיקף.
לעולם לא נדע אם מדובר במספר רציונלי או אי רציונלי.
מספרים אלו נמצאים בתחום מספרי צר, בין 3.1416 ל 3.164
הכלל המנחה – ככל שהמעגל קטן יותר, מספר המעבר שלו גדול יותר.

א.עצבר
 

ערןל1

Active member
לכל משפט מתמטי יש שתי משמעויות

כמו שרמז ויטגנשטיין : "ויטגנשטיין רומז לרעיון שיש למשפטים מתמטיים משמעות כפולה: משמעות אמפירית ומשמעות מתמטית. לב העניין הוא שמשפט כמו "625 = 25 × 25 "יש לו משמעות כפולה, אם אני מחשב משקל של עצם, למשל 25 שכל אחד מהם שוקל 25 ,אזי אפשר להשתמש במשפט הזה בשני אופנים, באפשרות הראשונה ניתן לנבא שיצא שהמשקל הוא 625 ,ואם זה יוצא לא נכון בבדיקה אזי המשפט שקרי. האפשרות השנייה היא שהתוצאה מתקבלת על ידי גזירת כללים מסויימים."

הבעיה הגדולה היא שאנשים עוברים בין שתי המשמעויות האלו בלי לאותת.

המשמעות הראשונה היא מדעית כלומר ניתנת להוכחה או הפרכה.
 

aetzbarr

Member
במקום מלים , עבור למספרים , זוהי שפת המדע הכמותי.

ונסה לענות על השאלה...
צירוף האותיות ה ג ד ר ה זה שם של מה ?

אבקש להזכירך כי על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות, כי כל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם.

ואף על פי שקבעת....בגיאומטריה אין שום מדידות או ניסויים,
הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים, מתבססת על ניסוי ההיקפן.
בגיאומטריה הקלסית, של הקו הישר, אכן אין ניסויים.

א.עצבר
 

guprnds

Active member
נפלת כהוגן במלכודת הטרחן הכפייתי

דומה הדבר לחוק השלישי של ניוטון. ככל שתכה באגרופך חזק יותר על חומת הבערות של הטרחן כך זה יכאב יותר...
 

ערןל1

Active member
כי הוא אילן גבוה להיתלות בו

יש את הטיעון המתמטי שבהנחה שאקסיומות אוקלידס נכונות אזי פאי קבוע אך מצד שני בתוך הפיזיקה פאי מופיע בתוך חוקים. לדוגמא: החוקים בסוף הערך של חוקי קפלר . אני מניח שכדי להוכיח חוק זה השתמשו בהנחה שאקסיומות מסוימות נכונות בעולמנו הפיזיקלי.

הטיעון הפיזיקלי המסתתר בתוך הטענה שהיחס בין היקף המעגל לקוטרו קבוע הוא פחות גלוי לעין מהטענה המדעית המסתתרת בטיעון ש"25 כפול 25 שווה ל625" אבל הוא קיים והוא מאוד נוכח במדע.
 

aetzbarr

Member
היחס בין פאי מקסימלי לפאי מינימלי הוא בקירוב 1.007

להערכתי, מספר יחס זה, יופיע גם במציאות הפיזיקלית הממשית,
הקשר הברור ביותר בין גיאומטריה לפיזיקה, הוא ניסוי ההיקפן.
הגיאומטריה של הקווים העגולים הסגורים, היא גיאומטריה פיזיקלית
המשתמשת במדידות.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
הלעג הוא המפלט האחרון של הבורות

קשה לתקן ב 20 שנים, טעות מתמטית בת אלפיים שנים , אבל אני ממשיך.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
זה drive זה ? למכור כמה ספרים בכמה פרוטות ?

ומי בכלל יתעניין בספר כזה הדן בשפה, בגיאומטריה ובפיזיקה ?
אין הרבה מתעניינים, ואתה כנראה אחד מהם.
גם מגזין nature התעניין, אבל נסוג די מהר. ( מהפך גדול מידי ? )
ומי בכלל צריך ספר ? מספיק לצפות בניסוי ההיקפן.

א.עצבר

https://youtu.be/HY7GQxU1HLk
 

BigBadWolf

Member
איגנובל הוא למדע אמיתי, רציני

הוא צריך להיות מצחיק ולהראות מגוכח במבט ראשון אבל במבט שני להביא תרומה מדעית כלשהי. המחקר של עצבר לעומת זאת הוא שטויות במיץ במבט ראשון, שני, שלישי וגם רביעי.
 

aetzbarr

Member
שלח במקביל גם לוועדת פרס נובל , מה ההבדל

בשני המקרים הם יצטרכו לחזור על ניסוי ההיקפן.

א.עצבר
 
למעלה