בבקשה-דרכים לפתירת דיסוננס
דיסוננס הוא אכן סתירה או התנגשות בין קוגניציות, או בין קוגניציות ועמדות או מעשים בפועל. הסתירה הזו גורמת תחושת אי נוחות לאדם. מכיוון שאנו, בהאופן כללי, רוצים להאמין שאנחנו יצורים סבירים הפועלים בהגיון ועם הצדקה למעשינו, אנחנו מתקשים לחיות עם תחושת הדיסוננס.כדי לפתור תחושה זו, אדם יכול: * להמנע מפעולה כאשר זו מנוגדת לעמדתו/דעותיו, ובכך להמנע מדיסוננס. * להתאים את הקוגניציה לפעולה. כלומר, להצדיק את מעשיו ובכך לפתור את הדיסוננס. הניסוי המפורסם על דיסוננס כלל בתוכו 2 קבוצות של משתתפים, שנאלצו להשתתף בניסוי משעמם עד אימה (מישהו אמר שנה א' פסיכולוגיה?) וקיבלו עבור הסבל 1$ או 20$ (זה היה מזמן). לאחר מכן, נשאלו הנבדקים מה דעתם על הניסוי. למרבה הפלא, הנבדקים שקיבלו מעט כסף דיווחו שהניסוי מצא חן בעיניהם , יותר מהנבדקים שקיבלו הרבה כסף. מדוע? לפי תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי, ההסבר הוא- נבדקים שקיבלו הרבה כסף היו בעלי הצדקה חיצונית למעשיהם. כאילו אמרו לעצמם- "אנחנו מקבלים כסף על הניסוי- יש הצדקה לכך שאנו משתתפים בניסוי כל-כך מחריד". המשתתפים שקיבלו מעט כסף ובכל זאת השתתפו, היו זקוקים להצדקה כלשהי למעשיהם. הצדקה חיצונית- אין, סכום הכסף היה זעיר מדי. לפיכך הם השתמשו בהצדקה פנימית- מבחינת "כנראה שהניסוי באמת די עניין אותנו, אחרת לא היינו משתתפים בו". הדיסוננס יכול לתת הסברים אפשריים מעניינים לתופעות חברתיות שונות.
