נמאס לי...

[under the moonspell]

נמאס לי...

אני כבר 4 חודשים בצבא וכבר נמאס לי.... רציתי לשאול פה את כולם... אתם אף פעם לא מרגישים שכל הקטע הזה של הצבא זה רק בזבוז זמן... אני רק חושבת על העובדה שעם הייתי נשארת באזרחות החיים שלי היו הרבה יותר טובים , הייתי יכולה להשאר בעבודה הישנה שלי , להרוויח כסף ולהתחיל את החיים שלי סוף סוף , אומרים שהצבא הוא בעצם הכנה לחיים האמיתיים.. ובכן לדעתי זה הכל שטויות... הצבא לימד אותי רק דבר אחד וזה איך לתת לאנשים לצרוח עליך גם שלא מגיע לך , ואיך לכופף את הראש ולאבד את הכבוד שלך ולהגיד שהמפקד תמיד צודק.. אבל מה שהכי מבאס אותי זה התפקיד שלי , נתנו לי כמובן את התפקיד שנותנים לכל בחורה שאין מה לעשות איתה - פקידה!!!!!! אני שונאת את התפקיד הזה.... וזה התפקיד שהכי לא מתאים לי אבל בגלל שהצבא בנוי מהעובדה שצריך לעשות מה שאומרים לך אני עושה את העבודה אבל מה שכן אני מתנחמת בעובדה שהמפקדת שלי היא אחלה כי היא צעירה יחסית ליתר הקצינים אצלנו.. השעות שאני מבלה בבסיס מטורפות.. זה בסיס פתוח אבל אני מרגישה כאילו זה בסיס סגור בשבילי.. כל יום אני קמה בחמש לפנות בוקר ומגיעה הביתה בשעה שמונה וחצי בערב במזל.... וכמובן זה לא כולל את השמירות כל שבוע ושבת בחודש...וכל זה בשביל מה? פחות מ 300 שקל בחודש? יכול להיות שזה רק אני אבל זה נראה לי דיי לא שווה.... ניסיתי לדבר עם אחד מהמפקדים הבכירים אצלנו אבל הוא לא שם על זה *** הגעתי למצב כבר שיש ימים שאני ישנה בבסיס כי משחררים אותי כל כך מאוחר שפשוט אין לי בשביל מה ליסוע הביתה.... כמו שאמרתי כמו בסיס סגור... אני כבר לא יודעת מה לעשות.. תמיד איך שהוא תופסים אותי ומפילים עלי את כל מה שיתר הפקידות לא רוצות לעשות... ועם אני מנסה להגיד משהו יש מאיימים בתלונה .. וגם זה כבר קרה לי... אני לא בןאדם של צבא , אני לא מסתדרת במסגרות כאלה.... כל מי שאני מדברת איתו אומר לי " חכי זה בגלל שאת צעירה , את עוד תסתגלי למסגרת הזאת" אבל הבעיה היא שאני לא רוצה להסתגל אליה , ראיתי מה היא עשתה ממני בארבעה חודשים האחרונים וזה לא מחזה נעים הכלל.. הצבא הפך אותי לסמרטוט ורק בגלל זה השנאה העצמית שלי גברה ונהייתה יותר גרועה אפילו מהאזרחות (מה שאז נראה בלתי אפשרי). אני רוצה ללכת לקב"ן אבל הפעם מיוזמתי (כשהתגייסתי שלחו אותי שלוש פעמים לקב"ן). נמאס לי ואני מרגישה חסרת אונים.. קשה לי לא להיות אני... נמאס לי לשמור כמו כלב... רק חסר שיחליטו לשים עלי קולר ואני אראה כמו שאני מרגישה... כלב של הצבא אני יודעת שיש חיילים שמשרתים בתנאים יותר גרועים ממהני ושלהם זה ישמע דיי בכייני , אבל זה מה שהצבא עשה ממני - בןאדם בכיין , בןאדם ששנאתי את כמותם באזרחות... למה התגייסתי אני לא תורמת כלום... אני רוצה להתחיל את החיים שלי , החיים שלי מחכים לי במקום אחר ולא כאן וזה מאז ומתמיד היה ידוע לי , אני לא מתכוונת להשאר כאן בארץ ותמיד שנאתי אותה אז למה אני צריכה לתת כמעט שנתיים ולדחות את החיים שלי בשביל מדינה שאני שונאת????? אבי כבר לא יודעת מה לעשות... נקווה שהקב"ן יוכל לעזור לי... עם לא נמצא דרך אחרת להתחיל את החיים... אני יודעת שזה לא מעניין אף אחד פה אבל פשוט הייתי חייבת להוריד את זה מהלב כי עם אני יגיד כזה דבר בבית או לחברים זה יפול על אוזנים אטומות... מצטערת שבלבלתי לכם את השכל.. בהצלחה לכולם.. ועם יש למישהו עצה בשבילי אשמח לקבל שלכם UNDER

 

[under the moonspell]

טוב לראות שלמישהו אכפת...

כנראה שאני באמת לבד כמו שחשבתי... ושוב האמת יורקת לי בפרצוף...

 

[לירן2002]

אני מבין אותך, אחותי! ../images/Emo45.gif

ולמען האמת, מזל שלא התגייסתי (בשל סיבות רפואיות). החיים שלי יותר רגועים ומסודרים. אני מקבל כסף מהביטוח הלאומי כל חודש עד שאתחיל לעבוד בספטמבר. אבל, חמודה, אל תישברי, אל תתני לאיש ללעוג לך ולהשפיל אותך! את לא סתם חיילת! את לא רכוש של אף אחד! את בן אדם, ואנשים צריכים להתיחס אלייך בכבוד ולקבלך כמו שאת! את שווה הרבה יותר ממה שכולם חושבים! אני מקווה שהצלחתי לעזור במשהו! לירן

 

[ZEUS(בחירת העם)]

שלום UNDER

תשמעי... העצה שלי אליך היא פשוט לבקש העברת תפקיד... תבקשי לעשות משהו מעניין, משהו שמתאים לאישיותך ולדמותך האישית... משהו שיגרום לך סיפוק אישי, משהו שתרגישי שאת תורמת ועושה משהו... זה בטוח יעסיק אותך וגם יגרום לך להפסיק את המחשבות שלך כי התפקיד יעסיק את מוחך...תדברי על זה עם הקב"ן הוא יבין אותך תאמיני לי, והוא יכול להמליץ להעביר אותך תפקיד... אבל מה שאת צריכה להבין זה שלתפקיד מעניין יש מחיר וזה אומר לא להיות בבית... כי תפקיד מעניין משמע שאת צריכה להיות בבסיס הרבה...אם זאת לא בעיה לא להיות בבית כל יום אז סבבה...דבר שני, תשמעי 50 אחוז מהחיילים אם לא יותר חושבים בדיוק כמוך שחבל שהם בצבא... ושהם מבזבזים שנתיים שלוש על כלום סתם בזבוז זמן... את לא לבד עם המחשבות הללו... תדברי עם הסובבים אותך תראי שלהם יש את אותם מחשבות... עוד עצה שיש לי לתת לך היא שאני מבין שאת קמה בחמש בבוקר כדי להגיע לבסיס משמע את גרה דיי רחוק... אז עצתי אלייך אם את רוצה עדיין להגיע יום יומית לביתך בשירות שלך אז תבקשי עוד פעם מהקב"ן או מפקדייך להיות מוצבת בבסיס קרוב יותר לביתך ואני חושב שזאת לא תהיה בעיה כי זה אכן מתיש... מקווה שעזרתי לך ותזכרי שאיכפת לאנשים פה... פשוט לא היינו באינטרנט באותו זמן שכתבת את ההודעה... מקווה שתבקרי כאן קצת ושהכל יסתדר...בהצלחה

 

[סהר-תמיכה]

גם לנו אכפת..

אכפת מאד ואנחנו מצטערים אנדר, שלקח לנו זמן להגיב.. אבל הנה אנחנו כאן, ואנחנו איתך. אנחנו שמחים שמצאת מקום בו תרגישי בנוח לפרוק את אשר על ליבך.. ונשמע שיש שם לא מעט.. יש שם כאב..ואכזבה.. ותסכול גדול.. תחושה שהצבא הביא אותך למקומות בהם את לא רוצה להיות.. והכאב הזה הולך ומתעצם בתוכך.. וטוב- טוב שבאת לפרוק אותו פה.. יקרה, חשבת לפנות לקבן זה נשמע לנו כמו רעיון נכון מישהו לדבר איתו, לשתף אותו בכאבך.. אולי הוא יוכל לעזור- בנושאים שזאוס ידידנו הזכיר ואולי עצם זה שהוא יקשיב ויתמוך- כבר יהווה סיוע כלשהו.. לא סיפרת לנו איך האנשים בבסיס סביבך, מצאת לך שם חברים? אנשים לדבר איתם? ספרי לנו עוד.. אנחנו כאן- ואנחנו מקשיבים.. כל הזמן..

 

[אסף החייל]

גם אני מרגיש ככה

ואני התגייסתי רק לפני חודש וחצי... הצבא ייעד אותי למקצוע שאני לא מעונין בו, ואני לא מצליח לצאת ממנו. מה לעשות? לצאת מהצבא?

 

[סהר-תמיכה]

אסף...

אולי לפני שאתה עושה צעדים כדי לעזוב (ואח"כ אולי להתחרט על זה...), כדאי לבדוק עוד אפשרויות... לא יודעים מה כבר ניסית, אבל תמיד יש עוד משהו, עוד אפשרות, עוד מישהו לדבר איתו, עוד שיטה, עוד דרך... נכון שהצבא זה ארגון כופה ונוקשה, אבל יש גם דרכים להגמיש את רוע הגזירה... ועוד דבר: כבר שמענו, יותר מפעם אחת, על כאלו שהוצבו למקצוע/תפקיד בניגוד לרצונם -- ועם הזמן למדו לאהוב אותו... במילים אחרות: אולי זה יותר טוב ממה שאתה חושב?

 

[אסף החייל]

תגובה

זה לא רק מקצוע שאיני מעונין בו, אני גם לא מתאים אליו.

 

[under the moonspell]

סהר

אני מקווה שאתם וזאוס צודקים... שהקבן ייכל לעזור לי כי אני אל יכולה יותר... כל יום שעובר עני מרגישה שאני מתפוררת לאט לאט.. לא מספיק שתמיד מוצאים דרך להפיל עלי את כל העבודה אני גם דיי לבד שם.. זאת אומרת - אני מכירה ואני גם מדברת איתם אבל הכל זה מסכה , אני צוחקת מבחוץ אבל בוכה מבפנים , בקיצור אני מתנהגת דיי בצביעות , (ואני לא גאה בעובדה שאני אומרת את זה). והנה עוד דוגמא למשהו שהצבא הספיק ללמד אותי איך להיות צבועה... עם אני רק 4 חודשים בצבא וכבר הספקתי ללמוד "כל כך הרבה ערכים צבאיים חיוניים " מה יהיה עלי בסוף השירות? איזה בןאדם אני יהפוך להיות? זה לא נגמר אלא נהיה רק יותר גרוע... אני לא יכולה יותר... שלכם UNDER נ.ב זאוס!! תודה על התגובה שלך להודעה ונקווה שאתה צודק...

 

[under the moonspell]

לירן..

תודה על התגובה... ומה שאמרת הוא איפושהוא נכון אבל חמל שהצבא לא מודע לזה... הצבא מתיימר לקבל כמו אמרת "אותך כמו שאתה" אבל בשלב מסוים משנה או מנסה לפחות לשנות אותך לצרכים שלו... שבוע טוב.. ובאמת עשית בשכל שלא התגייסת.. תמיד פה UNDER

 

[ש-ב-י]

היי UNDER

מה נשמע? איך בצבא? יותר טוב? מקווה שכן... טוב תשמעי, למען האמת: קראתי את מה שכתבת רק בתאריך הזה ב-(27/03) אחרי 4 ימים שכתבת אותו, ורציתי להגיד לך כמה דברים (מקווה שתקבלי אותם ברוח טובה)!!! לפני כן: אם הייתי קורא את ההודעה הזאת מוקדם יותר, הייתי עונה לך במהירות, כי אני יכול טיפה להבין אותך, ומכיוון שאני אוהב לעזור לאנשים, אני מוצא לנכון לעזור לך... וכרגע למה שרציתי להגיד: אז ככה... אני התגייסתי ב-(18/11/2001) לפני כ-4 חודשים, ועכשיו אני בחיל שריון, ועשיתי טירונות של חודשיים, ונכון, את צודקת, הצבא זה אירגון שנותן פקודות, ונכון שזה השפלה שהמפקדים צועקים עלייך, וגם אני בהתחלה הרגשתי כמוך, ועברתי טירונות של חודשיים עם יציאות פעם בשבועיים לשישי-שבת, וגם פעם אחת היה לי פאק בכוננות, ונשארתי עוד שבת, אז סגרתי 21 יום (3 שבועות) רצוף בבסיס, ואח"כ יצאתי לשישי-שבת, אבל אני לא בוכה על זה, וגם אני כ"כ שנאתי את הטירונות הזאת, ואת הצעקות האלו, ואת ההשפלות האלו, ואת השמירות האלו, ולשמור כל-יום כל-יום, בוקר, צהריים, ערב, לילה, ולעשות מסעות ארוכים עם אפוד כבד ונשק עלייך, וללכת ולרוץ עם זה כמו משוגעים (שאני לא מבין בכלל למה זה היה טוב?!), ואחרי המסע הזה לישון כמה שעות, לקום לשמור לשעה, ואז כל השינה הולכת לך, וגם אני שנאתי את כל ההגבלות זמן שנתנו לנו, אבל תדעי לך שככה זה כל אחד בהתחלה!!! כשכל אחד עובר שלב בחיים, הוא מסתכל על זה כעל תקופה קשה ורעה, אבל כשמתקדמים הלאה, מגלים ומעלים זכרונות וחוויות, וצוחקים על הקושי שעברנו אז, ואני לא יודע אם גם אצלך זה יהיה ככה, אבל למרות כל השנאה הזאת לטירונות שהיתה לי, אני עדיין שמח שהתגייסתי, ואני שמח שעברתי את הטירונות הקשה והמפרכת הזאת... ולמה אני שמח למרות הכל? דבר ראשון: כי נלחמתי עם השבר הזה, והצלחתי להתמודד עם כל הקושי, ואת תרגישי הערכה עצמית אם תתמודדי בכוחות עצמך במשהו... דבר שני: הצבא לימד אותי הרבה דברים... הוא לימד אותי לעמוד בזמנים, הוא לימד אותי ערכים שונים שאולי טיפה חשובים גם לאזרחות, הוא לימד אותי להשתמש בכלי ולהגן על עצמי ועל אזרחים בארץ (שזה כבוד), הוא לימד אותי איך להסתדר עם קשיים, ואיך להתמודד עם כל החרא שעוד מחכה לי, וגם אני שונא את התפקיד ואת החיל הזה, אבל אין לי ברירה, היום בצבא אם לא תעשי בעיות ותיכנסי לכלא, לא תשיגי כלום, אבל אני לא מציע לך לעשות את זה, כי אז זה יכול לתקוע לך את השחרור, ואולי תשתחררי יותר מאוחר בגלל זה, ותאמיני לי לגבי מה שאמרת שאת לא תורמת כלום למדינה הזאת, אז את טיפה טועה... הצבא לא יבזבז את הכסף שלו על אנשים שלא עושים כלום, אחרת לא היו מגייסים אותך בכלל. לכל תפקיד שנותנים לך יש ערך מסוים, והצבא מוכן לתת לך את התפקיד הזה ולהשקיע בך את הכסף והזמן הזה כדי שתבצעי אותו, וגם אני בדעות שלך שלא שווה לעשות כלום למען המדינה, ואני גם לא רוצה לשמור ולמות למען המדינה, אבל הכל ביד הגורל!!! מה שכתוב בגורל זה מה שקורה לבן-אדם, ואם כתוב לי בגורל שאני יצטרך למות למען המדינה המחורבנת הזאת, זה מה שיקרה, ועוד משהו... אם את כ"כ רוצה לעשות משהו למען המדינה כדי לא להרגיש שאת עומדת לבזבז את הזמן שלך כמעט שנתיים על שטויות, ואם את תמיד רוצה לדבר עם אנשים ולשפוך את מה שבלבך, אז דבר ראשון לגבי זה שאת צריכה לשפוך על מישהו את הלב שלך, את יכולה לכתוב פה הודעות בפורומים, ואני בטוח שאנשים (כולל סהר) ישמחו ב-כ-י-ף לעזור לך (וכמובן שגם אני), ואם את לא מרגישה בנוח לפנות אלינו ולדבר איתנו, תמיד יש לך בבסיס את המשק"ית ת"ש שתוכלי גם לשפוך בפניה את ליבך ולהשתחרר מכל מה שמציק לך ומטריד אותך, והיא בכיף תהייה שם לצידך בכל רגע, בכל זמן, ותקשיב לך תמיד מתי שרק תרצי, ואל תדאגי: אפשר לסמוך עליה. היא לא אחת כזאת שתלך ותספר דברים לאנשים בבסיס (מה שאחרים כן יכולים לעשות)... ולגבי ההעברה לתפקיד אחר: את יכולה לפנות למשק"ית ת"ש שלך, ולדבר איתה לגבי התפקיד שלך שאת לא מרוצה בו, ואם יש לך בעיות ת"ש תוכלי לדבר איתה על זה, ואולי היא תוכל לשבץ אותך למקום קרוב יותר לבית, וככה לא תצטרכי לקום ב-05:00 בבוקר ולחזור ב-21:00 בערך, ואולי שם גם לא יהיו לך שמירות, ולא תרגישי כמו כלב של צה"ל, ועוד משהו לגבי ההעברה: יש למשק"יות ת"ש טופס שנקרא (טופס העברה), ותוכלי לדבר איתה על זה, ואם את אומרת שאת אוהבת גם את המפקדת שלך, תנסי לדבר גם איתה על העניין הזה, ואולי גם היא תוכל להושיט לך יד ולתת למי שצריך המלצות טובות עלייך, וזה מה שיוכל לגרום לך לעבור לבסיס אחר קרוב לבית, ואם את רוצה לתרום למען המדינה הזאת משהו, יש בנות שמבצעות תפקידים שנחשבים טיפה לקרביים, אם זה להיות קמ"ד (קורס מדריכות), וזה להדריך לוחמים להשתמש למשל בטנק, וללמד אותם על הטנק (אם זה בשריון לדוגמא), או ללמד אותם כל מיני מקצועות שאיתם הם יוכלו להילחם, ואני מאמין שאם תבואי אליהם בגישה של לתרום משהו למען המדינה, סביר להניח שיתחשבו בך, כי בשביל הצבא זה טוב אנשים שמוכנים לתת משהו למדינה, ואת זה את יכולה אולי לבקש מהקב"ן, אבל תקחי בחשבון שהתנאים שם קשים (כמו שמישהו פה אמר)!!! המטבע בידייך, והשיקולים הם שלך... אני אמרתי את שלי, הצעתי לך 2 פתרונות אני חושב, ועכשיו תחליטי אם את רוצה לממש את זה, ו... לא בוכים על חלב שנשפך... תמיד שווה שלא לבכות על מה שהפסדת "בעבר" (באזרחות) בגלל הצבא, כי אם לא היית מתגייסת והיית ממשיכה לעבוד באזרחות, דבר ראשון: היה יכול להיות לך תקל כלשהוא בעבודה, וחס וחלילה היו מפטרים אותך, ואח"כ היית רוצה לעבוד במקום מכובד שמרוויחים בו טוב, ואף-אחד לא היה מקבל אותך לעבודה, ולמה? כי לא עשית צבא, ואומנם עכשיו את פקידה, אבל תאמיני לי שעכשיו גם את עושה צבא, גם את לא "מסתכנת" שאולי פתאום היה לך תקל בעבודה, גם אם תרצי לעבוד בעבודה מכובדת עשית צבא, וסביר להניח שיוכלו לקבל אותך, וגם מחשבים זה מקצוע שמאוד הולך היום, ותפתחי את העיתונים, ותראי בכל מקום שמחפשים היום פקידות, ובגלל שיש לך ניסיון בפקידות מהצבא, תוכלי למשל אחרי הצבא לעבוד בתור בנקאית (פקידה בבנק), לעבוד בתור פקידה של עורך-דין, לעשות דברים ששייכים לפקידות ושמרוויחים בהם כסף טוב, כי בצבא כלום לא יבוא לך מוכן על מגש!!! בשביל להשיג משהו צריך להילחם עליו, ולפעמים שווה להשקיע מאמץ ולהילחם על משהו, אבל בסוף לראות תוצאות חיוביות...

 

[ש-ב-י]

המשך ל: היי UNDER

...אז לכן, "לא בוכים על חלב שנשפך"-תחשבי שהביטוי הזה מיועד לך, אל תבכי על שהפסדת את העבודה באזרחות בגלל הצבא, כי "העבודה היא חיינו"-עבודה יש לך כל החיים, צבא יש לך פעם אחת, ואת יוצאת עם ניסיון במשהו שיוכל לקבל אותך לעבודה יותר טובה מזאת שעבדת בה לפני שהתגייסת, אז אם מסתכלים על זה בצורה חיובית, מגלים שהצבא עדיין זה משהו טוב, ובאמת הוא גורם לאנשים להתחיל חיים חדשים, רק תלוי איך את מסתכלת על זה, וחוץ מזה "אי-אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה"-את לא יכולה רק להתלונן על הצבא שהוא עושה אותך רעה ופה ושם, כי גם הוא צריך אותם למטרות שלו... מה שאני בא להגיד בזה זה שאת לא יכולה לשבת כל הזמן בבית בחיבוק ידיים ולקבל את המשכורת שלך, את צריכה לבצע את החלק שלך (שזה לשמור, לעבוד וכו´...), והצבא עושה את החלק שלו של לתת לך הכשרה בסוף השירות, לשלם לך משכורת חודשית של פחות מ-300 שקל למרות שלדעתי זה קצת יותר, ובסוף השירות שלך הוא גם נותן לך מענק מכובד מאוד בשביל חייל שלא עושה הרבה למען המדינה, אז את כל הדברים האלו לא תקבלי באזרחות, ואם תרצי לפתוח עסק, יש לך את הכסף של הצבא, אם באזרחות תרצי לפתוח עסק מבלי להתגייס, תצטרכי לעבוד הרבה מאוד שנים, ולחסוך את הכסף בצורה קשה ולוותר על המון דברים שאת רוצה כדי שיהיה לך 20,000 שקל בחיסכון לפתוח עסק, לכן, את משקיעה שנתיים מהזמן שלך, לא עובדת עבודה עד כדי כך קשה, ובסופו של דבר אם תרצי למוד או לפתוח עסק, התהליך ייקח לך די מהר!!! אז אני אמרתי את שלי, ותודה על הסבלנות שהיתה לך לקרוא את כל המכתב הארוך הזה, ומצטער שהוא ארוך, ותפנימי את מה שאמרתי לך לגבי ה-כ-ל, תקחי לתשומת ליבך את הדברים שאמרתי, תחשבי על זה יותר מפעמיים, וגם אם זה לוקח הרבה זמן עד שיעבירו אותך (מהרגע שתבקשי לעבור) אל תתייאשי, כי "לא בנו את רומא ביום אחד", ואת תראי שאולי היה שווה לחכות את כל הזמן הזה בשביל להגיע למה שאת עכשיו, ונתתי לך 2 הצעות, תחשבי עליהן, ואם תרצי תבצעי אותן... אז אני פה בשבילך, תומך בך לאורך כל הדרך, מחזיק לך אצבעות, ומחכה לתגובה ממך לגבי המכתב הזה, ותרגישי חופשי להגיד לי מה שבא לך, אל תתביישי, ותעדכני אותי בכל פרט ושינוי שיהיה לך, אני אשמח לשמוע ולהמשיך לתת עצות ופתרונות, ובכלל לעזור!!!! מקווה שעזרתי במשהו!!! שיהיה לך חג שמח וכשר וגם למי שקורא את ה"מכתב" הזה!!! אוהב אותכם... שלך, שבי.

 

[under the moonspell]

ש-ב-י

קודם כל תודה על התגובה שלך , ואל הפריע לי לקרוא אותה למרות שהייתה ארוכה.. אמרת הרבה דברים נכונים , אבל כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב.. בקשר לכל הדברים שאמרת על המשקית ת"ש - אני מועת לעובדה שממנה אני יכולה לקחת טופס העברה אבל הבעיה היא שכשהלכתי עליה וסיפרתי לה את כל מה שעובר עלי ואמרתי לה שאני רוצה העברה היא אמרה לי לא לבקשש העברה מהסיבות האלה כי זה לא מספיק בכדי שיאשרו לי את ההעברה ושבכדי שאני יוכל לצאת מהמקום שאני נמצאת בו כרגע אני יוכל לצאת רק במקרה שאני יוטרד מינית או משהו בסגנון... בנוסף אני לא "בוכה על חלב שנשפך" כמו שאמרת וגם לא מתחרטת על זה שהתגייסתי למרות שעם הייתי בןאדם אחר כן הייתי מתחרטת אבל למזלי אני לא כזאת.. אולי העובדה שאני כרגע בצבא ורע לי תעשה איפהשהוא בעתיד הרחוק לי טוב.. מי יודע.. הכל בידי הגורל.. אמרת שאי אפשר קלבל את הכסף שהצבא נותן בלי לעבוד ושזה כולל גם שמירות - אני ודעת לעובדה הזאת ולא מצפה לקבל כלום בחינם.. אבל גם כשאתה נותן משהו אתה מצפה שהתנאים בהם אתה נותן אותם יהיו סבירים (ואני לא מדברת על שעות יציאה וכדומה ) , אני לא היחידה ש "מתלוננת" על הדבר הספציפי הזה אבל זה לא רלוונטי כי אני לא אוהבת לראות את עצמי כמו כולם (לא משחצנות או משהו כזה אלא בדיוק להפך) , כמו שאמרתי אין לי בעיה לשמור אבל רק התנאים שבהם אנו נזקקים לשמור מפריעים לי (ושלא תחשוב שאני מפונקת - ממש לא). בנתיים אני מרגישה חסרת תועלת , בתור פקידה הכוונה למרות שיש עלי הרבה אחריות (נשמע דיי שקרי עקב הסטריוטיפים שיש על פקידות אבל נכון)ולא משנה מה אני מנסה או איך אני מנסה להתקדם בצבא פשוט לא הלכתי (ניסיתי להתקבל לקורס הדרכה אבל מן הסתם לא הצלחתי.. ) הגעתי למסקנה שפשוט נדונתי להיות פקידה SAD BUT TRUE.. בקיצור ש-ב-י תודה על כל המילים החמות שרשמת ואיפה שהוא בפנים זה העלה לי חיוך לדעת שמישהו מבין אותי... עם בבסיס אני לבד טוב לדעת שבחוץ אני לא... תודה לכל מי שהגיב... מקווים לימים טובים יותר שלכם... UNDER

 

[ש-ב-י]

היי חמודה ../images/Emo13.gif

מה נשמע? יותר טוב בצבא? מקווה שכן... טוב, אז שמחתי לקבל את תגובתך בפורום, ושמחתי גם לקבל את הודעתך הפרטית, ורציתי להגיב על עוד מס´ דברים ממה שאמרת: אולי באמת לא הבנתי אותך, או אולי באמת לא הסברת את עצמך טוב, אבל על כל מקרה: אני לא יודע בדיוק מה התנאים של טופס העברה, אבל אני לא מאמין שמשק"ית ת"ש יכולה לחכות שחס וחלילה משהו כזה יקרה כדי להעביר אותך מהצבא, כי אחרי סיפור כזה של הטרדה מינית את יכולה לצאת מהצבא אפילו לגמרי (מבחינה נפשית-טראומות וכדומה...-שלא נדע)!!! אבל יכול להיות שאלו הם באמת התנאים (הדרישות) של טופס העברה, אבל אני מבטיח לברר בשבילך!!! ידידה שלי היא משק"ית ת"ש, אז אני יכול לשאול אותה בשבילך מהן הדרישות לטופס העברה?! ואולי אפילו היא עוד תוכל לתת מעצמה חלק קטן בעזרה בשבילך, ואולי הכל יוכל להסתדר בסופו של דבר?! (הלוואיי, כולי רק בתקוות שכן)!!! בקשר לשמירות: אני יכול להבין אותך שאנחנו נותנים בתמורה לכסף שאנחנו מקבלים מהצבא הרבה דברים, ואני יכול להבין אותך שתנאי השמירות שנותנים לנו הם מבאסים, כי גם לי יצא הרבה לשמור בקור (בלילה וביום), ולפעמים גם בגשמים, ומדובר על שמירות של מס´ שעות, ואפילו שכשהייתי בקורס המרגמות (לא זוכר אם אמרתי את זה לך שהייתי בקורס), אבל בקיצור: הייתי בקורס מרגמות, וגם שם פעם אחת היינו יום שלם בגשם, ועשינו אימונים וירי, ונסענו בנגמש"ים, ולא היה לנו הרבה מה שיגן עלינו, אבל אין ברירה, כל אחד והתפיסה שלו לגבי תנאי מזג האוויר, ושלא תחשבי שאני לא מבין אותך!!! אני יודע איך זה לקום באמצע הלילה כשאת קופאת מקור ולשמור במשך כמה זמן, או בכלל לשמור בגשם ביום/בלילה, בקור הזה לכמה זמן (לפעמים גם ממושך), והכל בשביל מה? בשביל 300 שקל מסכנים, אבל אין הרבה ברירה, זה מה שהצבא החליט, ורק אם נעשה להם בעיות נוכל לקבל מה שאנחנו רוצים, אבל אני לא פועל לפי השיטות האלו, ושוב: אני גם לא ממליץ לך לפעול לפי השיטות האלו, כי זה סתם יהרוס רק לך!!! ולקראת סיום (מצטער ששוב זה ארוך): אמרת שעשית קורס הדרכה ונכשלת... אז רציתי לשאול איזה סוג של הדרכה עשית בקורס? מה היית אמורה להדריך? ו... למה נפלת מהקורס? סיבות אישיות? סיבות רפואיות? משהו מסויים שאולי אפשר לתקן? כי נראה לי שמי שעושה קורס אחד ונכשל בו, יכול לגשת לקורס חוזר, אז אולי עדיין יש לך הזדמנות לצאת לקורס חוזר, ובסופו של דבר לצאת מהמקום שאליו הגעת... אם את לא מרגישה בנוח לענות על השאלות האלו בפורום (כשכולם יקראו), את מוזמנת להשאיר לי הודעה פרטית בתיבת ההודעות שלי, ואם תוכלי- תעני לי על השאלות ששאלתי אותך פה, ואולי אני עדיין אוכל לתרום את ידי במשהו?! וממש ממש ממש לפני סיום: את אף-פעם לא לבד!!! גם כשאת בבסיס יש לך את המשק"ית ת"ש שתוכלי סתם לדבר איתה ולשפוך בפניה את ליבך, ויש לך עוד אנשים שאני בטוח שיכולים להיות שם בשבילך (במקומי), אבל תדעי שעד יום שבת אני פה בשבילך תמיד, ואני עוד אחזור ונמשיך לדבר- תסמכי עליי!!! אז... שמח שהעלתי לך חיוך לפנים, ו... שמח שקראת את התגובה הארוכה (ותודה על הסבלנות)!!! שלך תמיד תמיד, שבי.

 

[GREENSsss]

ייתכן שמה שאגיד יפגע בהמון אנשים..

אבל אני חייבת להגיד את זה. לפני שאתחיל, אני יודעת שהמדינה לא במצב הכי טוב, אבל דברים חייבים להיאמר. אני הייתי בידיוק במצב שלך, וביקשתי העברות, לא הסתדרתי בכלל בכל מקום ותפקיד שהביאו לי, בנוסף הייתה לי חרדת מלחמה שדיי הקשתה עליי לסוע באוטובוסים כל יום. ב3 חודשים, שוקמתי ב- 3 תפקידים, ועמדתי לעבור ל- 4 אבל אז כבר הוציאו אותי מיוזמתי. הרגשתי בידיוק את מה שאת מרגישה, וראיתי שמישהו כאן הציע לך העברת בתפקיד, אני לא יודעת אם זה יעזור לך כל כך, אבל באמת, אם נורא כל כך איפה שאת עכשיו, מבלי לגרום לך עצב אבל הצבא הוא לא פיקניק, וכל העברה שעושים לך, מעבירים אותך למקום הרבה יותר נורא. כך שהייתי ממליצה לך לצאת. תדברי עם הקב"ן תסבירי לה/לו כמה רע לך ואיך את בידיוק מרגישה, בלי יותר מידי שטויות והמצאות, תיהי כנה. אותי הוציאו תוך פגישה אחת. תוך שבוע כבר החזרתי ציוד. אם תרצי שאני אסביר לך, ובכלל כל האנשים שיש להם בעיות ´אמיתיות´ אבל, ורוצים עזרה בקשר לקב"ן וכל זה, אני ברצון אעזור לכם.

 

[mike22e]

אשמח אם תוכלי לייעץ לי בקשר לקב"ן

איך בכלל מגיעים אליו בפעם הראשונה ומה רצוי לא להגיד ומה כן ?