נעלבת מכל דבר..
עוד שבוע וחצי אני מסיימת לעבוד בתחנת דלק אחר ש-6 שנים הרגשתי זלזול כלפיי לגבי החנות , חוסר הערכה והרעה בתנאים לקראת הסוף..
לאחר שלוש שנים שעבדתי שם היה בי רצון עז להשתלב גם בחנות נוחות .
ראיתי איך צוות העובדים בחנות מתחלף בקצב מסחרר , ואיך מנהל לשעבר נואש לעובדים.
אחת העובדות לשעבר שממש חיבבתי שאלה אותי למה שאני לא יעבוד גם בחנות? מאז התחלתי לפתח אובססיה ובכל פעם שהייתה מגיעה עובדת חדשה זה צבט לי בלב. ידעתי שהם לא מחשיבים אותי לעובדת רגילה, שהם לא סומכים עליי אבל אף אחד לא אמר לי את האמת בפנים..
תמיד היה בי רצון אולי לשלב עוד עבודה בחנות כלשהי אבל לעולם לא ניסיתי אפילו לחפש.
לפני שבוע פלוס נכנסתי סתם לקיוקס ליד הבית..גם לפני זה התחלתי לפזר קורות חיים ואף אחד לא חזר אלי
שאלתי את בעלת המקום , אישה מאוד נחמדה, אם הם צריכים עובדים..?
היא הראתה לי התלהבות ואמרה "בטח שכן, תיכף העובדת שלנו מתחתנת ואנחנו צריכים דחוף עובדת..יש לך קורות חיים..?"
באותו רגע לא היה לי אז היא אמרה לי להביא למחרת בבוקר לבן שלה שאחראי על החנות.
באתי למחרת כמו שביקשה ומסרתי קורות חיים לבחור הזה . באותו הרגע הוא היה קצת עסוק ואני הייתי בדרכי לעבודה.
אחרי כמה ימים שוב נכנסתי לחנות , לרגע חשבתי לבדוק מה קורה?!
שוב בעלת המקום ראתה אותי ואמרה איפה קורות החיים שלי ואמרתי שהבאתי לבנה והיא אמרה שהיא תבדוק.
מכייון שאני כל הזמן עוברת ליד הקיוקס וכל כך קורץ לי לעבוד שם , שאמרתי לעצמי שבמקרה הגרוע לא יקבלו אותי, רק שאני לא יפסיק לנסות..
כשהגעתי שוב לקיוסק ושאלתי את הבן של בעלת הבית מה נסגר?! הוא כזה אמר שהיו לו 5 בנות שהשאירו קורות חיים יחד איתי ושאבא שלו יחליט את מי לקבל. בדקה הבודדת הזאת קלטתי עליו שלא נעים לו ממני והוא משקר לי
החלטתי לעשות מעשה ושלחתי את החברה שלי להשאיר קורות חיים באותו הקיוסק.
הייתה לי הרגשה שעדיין הם צריכים עובדת ושאותה הם כן יקבלו כי אצלה בקורות חיים רשום נסיון כקופאית בסופר ומוכרת בתחנת דלק.
הייתה שם עובדת אחרת שרק לקחה ממנה פרטים ולא רצתה לקבל קורות חיים שלה בטענה שזה כולה עבודה בקיוסק..
כשבעלת הבית התקשרה לחברה שלי היא שאלה אותה על הנסיון שיש לה וביקשה ממנה להשאיר אצלה קורות חיים.
באותו הרגע ממש כעסתי , רתחתי מזעם!
אמרתי לעצמי שבכל מקום עבודה אפילו במלצרות דרושים עובדים עם נסיון. זה כבר מתסכל ממש..לא מספיק ש-6 שנים לא סמכו עליי שאני יעבוד בחנות, גם בשאר העבודות שוללים אותי בלי לתת לי הזדמנות.
היום תדלקתי וניגש אלי לקוח חביב , שבדרך כלל אנחנו משוחחים והוא מכיר את הסיפור שלי עם החנות והכל..
אמרתי לו שאני תיכף מסיימת לעבוד , שאני מחפשת עבודה ובכל מקום עבודה דרושים עובדים עם ניסיון .
הייתי בטוחה שאני ישאף ממנו כוחות, שהוא יעודד אותי וכל מה שהוא אמר לי זה "תרדי מחנוית !" "תוציאי את השטויות האלה מהראש , את לא בנוייה לעבוד בחנות.."
אני כזה "מה..??!"
שאלתי אם זה בגלל שבתחנה עצמה לא סומכים עליי וכנראה שיש להם סיבה מוצדקת אולי
הוא אמר שזה לא הסיבה ולפי מה שהוא הספיק להכיר אותי אני הפירקטיבית , שאני צריכה מקום עבודה שאני צריכה לזוז כל הזמן, שאני לא יכולה לשבת במקום אחד לאורך זמן. אמרתי לו מה זה השטויות האלה שהוא מקשקש והתחלתי להתווכח איתו ממש.
הוא אמר לי שהוא הספיק להכיר אותי כדי לקבל החלטה שכזאת . אני לא שתפתי פעולה ובשלב מסויים הוא התייאש והלך לכיון האוטו.
פתאום קלטתי את עצמי ממש עצבנית ..
בדיוק חברה שלי שלחה לי הודעה ואז בכלל הייתי עצבנית ואחרי זה בכיתי..
היא ביקשה שאני יסע איתה שבוע הבא לאיזה חנות בתוך מקום שאני בכלל לא אוהבת והייתי איתה שם כבר לפני כמה ימים.
סרבתי לה בטענה שאין לי מה לחפש ושהיא לא חייבת אותי בשביל ללכת לשם.
מפה לשם היא התחילה להפעיל עליי מניפולציה..אמרה שאם אני לא יבוא איתה , אז שגם אני לא יבקש ממנה טובות.
היא יודעת טוב מאוד שאני מחכה לפורים , להתחפש בתחפושת ושהיא תהיה הצלמת האישית שלי.
כאילו שמתי לב שבכל פעם שלא עושים כמו שהיא רוצה אז גם היא מתחילה להפעיל כוח .
אמרה לי שאני נצלנית , שאני חברה שלה הרק בשביל ישיבות ואמרתי לה שממש לא!
שהרי שהכרתי אותה בכלל לא הייתי בעד שנעשה ישיבות עם בנים, שלא נדבר על זה שגיליתי שהם ערבים ובכל זאת..נשארתי לצידה
אמרתי לה שאני יודעת שהיא לא בחורה של בתי קפה וזה ושהמפגשים העיקריים שלנו יסתכמו ביציאות.
ואז רשמתי לה שאם זה מה שהיא חושבת עליי שאני נצלנית אז שניפררד לדרכינו..
מאז שאני מכירה אותה התחלתי לחקות אותה : נהיה לי פתיל קצר, עליתי 20 קג כי פתאום יש ישיבות עם וודקה וסדר יום לא קבוע (אם פעם הייתי מסיימת לאכול בדיאטה גג בשעה 12 בלילה, שהרי יש ישיבות גם עד הבוקר ואין שם דברים דאטטים.)
גם עלה לי הביטחון העצמי שהתחלתי להסתכל עלייה כשאני רואה אותה שלמה עם עצמה . מצד אחד אני נראית מוזנחת וזה מפריע לי ומצד שני קשה לי לחזור לדיאטה מחדש.
גם כל הזמן ב8 חודשים שאני מכירה אותה אני "כלב שמירה " שלה , הולכת לכל מקום שהיא הולכת , כל היוןם מקדישה בשבילה בטלפון.
כאילו כל היום אנחנו בקשר אינטנסיבי.
מצד אחד תמיד חלמתי על חברה אבל עכשיו הקשר חונק.
אני שוקלת לנתק את הקשר איתה
בנתיים אני בוכה עם כאב בנשמה
עוד שבוע וחצי אני מסיימת לעבוד בתחנת דלק אחר ש-6 שנים הרגשתי זלזול כלפיי לגבי החנות , חוסר הערכה והרעה בתנאים לקראת הסוף..
לאחר שלוש שנים שעבדתי שם היה בי רצון עז להשתלב גם בחנות נוחות .
ראיתי איך צוות העובדים בחנות מתחלף בקצב מסחרר , ואיך מנהל לשעבר נואש לעובדים.
אחת העובדות לשעבר שממש חיבבתי שאלה אותי למה שאני לא יעבוד גם בחנות? מאז התחלתי לפתח אובססיה ובכל פעם שהייתה מגיעה עובדת חדשה זה צבט לי בלב. ידעתי שהם לא מחשיבים אותי לעובדת רגילה, שהם לא סומכים עליי אבל אף אחד לא אמר לי את האמת בפנים..
תמיד היה בי רצון אולי לשלב עוד עבודה בחנות כלשהי אבל לעולם לא ניסיתי אפילו לחפש.
לפני שבוע פלוס נכנסתי סתם לקיוקס ליד הבית..גם לפני זה התחלתי לפזר קורות חיים ואף אחד לא חזר אלי
שאלתי את בעלת המקום , אישה מאוד נחמדה, אם הם צריכים עובדים..?
היא הראתה לי התלהבות ואמרה "בטח שכן, תיכף העובדת שלנו מתחתנת ואנחנו צריכים דחוף עובדת..יש לך קורות חיים..?"
באותו רגע לא היה לי אז היא אמרה לי להביא למחרת בבוקר לבן שלה שאחראי על החנות.
באתי למחרת כמו שביקשה ומסרתי קורות חיים לבחור הזה . באותו הרגע הוא היה קצת עסוק ואני הייתי בדרכי לעבודה.
אחרי כמה ימים שוב נכנסתי לחנות , לרגע חשבתי לבדוק מה קורה?!
שוב בעלת המקום ראתה אותי ואמרה איפה קורות החיים שלי ואמרתי שהבאתי לבנה והיא אמרה שהיא תבדוק.
מכייון שאני כל הזמן עוברת ליד הקיוקס וכל כך קורץ לי לעבוד שם , שאמרתי לעצמי שבמקרה הגרוע לא יקבלו אותי, רק שאני לא יפסיק לנסות..
כשהגעתי שוב לקיוסק ושאלתי את הבן של בעלת הבית מה נסגר?! הוא כזה אמר שהיו לו 5 בנות שהשאירו קורות חיים יחד איתי ושאבא שלו יחליט את מי לקבל. בדקה הבודדת הזאת קלטתי עליו שלא נעים לו ממני והוא משקר לי
החלטתי לעשות מעשה ושלחתי את החברה שלי להשאיר קורות חיים באותו הקיוסק.
הייתה לי הרגשה שעדיין הם צריכים עובדת ושאותה הם כן יקבלו כי אצלה בקורות חיים רשום נסיון כקופאית בסופר ומוכרת בתחנת דלק.
הייתה שם עובדת אחרת שרק לקחה ממנה פרטים ולא רצתה לקבל קורות חיים שלה בטענה שזה כולה עבודה בקיוסק..
כשבעלת הבית התקשרה לחברה שלי היא שאלה אותה על הנסיון שיש לה וביקשה ממנה להשאיר אצלה קורות חיים.
באותו הרגע ממש כעסתי , רתחתי מזעם!
אמרתי לעצמי שבכל מקום עבודה אפילו במלצרות דרושים עובדים עם נסיון. זה כבר מתסכל ממש..לא מספיק ש-6 שנים לא סמכו עליי שאני יעבוד בחנות, גם בשאר העבודות שוללים אותי בלי לתת לי הזדמנות.
היום תדלקתי וניגש אלי לקוח חביב , שבדרך כלל אנחנו משוחחים והוא מכיר את הסיפור שלי עם החנות והכל..
אמרתי לו שאני תיכף מסיימת לעבוד , שאני מחפשת עבודה ובכל מקום עבודה דרושים עובדים עם ניסיון .
הייתי בטוחה שאני ישאף ממנו כוחות, שהוא יעודד אותי וכל מה שהוא אמר לי זה "תרדי מחנוית !" "תוציאי את השטויות האלה מהראש , את לא בנוייה לעבוד בחנות.."
אני כזה "מה..??!"
שאלתי אם זה בגלל שבתחנה עצמה לא סומכים עליי וכנראה שיש להם סיבה מוצדקת אולי
הוא אמר שזה לא הסיבה ולפי מה שהוא הספיק להכיר אותי אני הפירקטיבית , שאני צריכה מקום עבודה שאני צריכה לזוז כל הזמן, שאני לא יכולה לשבת במקום אחד לאורך זמן. אמרתי לו מה זה השטויות האלה שהוא מקשקש והתחלתי להתווכח איתו ממש.
הוא אמר לי שהוא הספיק להכיר אותי כדי לקבל החלטה שכזאת . אני לא שתפתי פעולה ובשלב מסויים הוא התייאש והלך לכיון האוטו.
פתאום קלטתי את עצמי ממש עצבנית ..
בדיוק חברה שלי שלחה לי הודעה ואז בכלל הייתי עצבנית ואחרי זה בכיתי..
היא ביקשה שאני יסע איתה שבוע הבא לאיזה חנות בתוך מקום שאני בכלל לא אוהבת והייתי איתה שם כבר לפני כמה ימים.
סרבתי לה בטענה שאין לי מה לחפש ושהיא לא חייבת אותי בשביל ללכת לשם.
מפה לשם היא התחילה להפעיל עליי מניפולציה..אמרה שאם אני לא יבוא איתה , אז שגם אני לא יבקש ממנה טובות.
היא יודעת טוב מאוד שאני מחכה לפורים , להתחפש בתחפושת ושהיא תהיה הצלמת האישית שלי.
כאילו שמתי לב שבכל פעם שלא עושים כמו שהיא רוצה אז גם היא מתחילה להפעיל כוח .
אמרה לי שאני נצלנית , שאני חברה שלה הרק בשביל ישיבות ואמרתי לה שממש לא!
שהרי שהכרתי אותה בכלל לא הייתי בעד שנעשה ישיבות עם בנים, שלא נדבר על זה שגיליתי שהם ערבים ובכל זאת..נשארתי לצידה
אמרתי לה שאני יודעת שהיא לא בחורה של בתי קפה וזה ושהמפגשים העיקריים שלנו יסתכמו ביציאות.
ואז רשמתי לה שאם זה מה שהיא חושבת עליי שאני נצלנית אז שניפררד לדרכינו..
מאז שאני מכירה אותה התחלתי לחקות אותה : נהיה לי פתיל קצר, עליתי 20 קג כי פתאום יש ישיבות עם וודקה וסדר יום לא קבוע (אם פעם הייתי מסיימת לאכול בדיאטה גג בשעה 12 בלילה, שהרי יש ישיבות גם עד הבוקר ואין שם דברים דאטטים.)
גם עלה לי הביטחון העצמי שהתחלתי להסתכל עלייה כשאני רואה אותה שלמה עם עצמה . מצד אחד אני נראית מוזנחת וזה מפריע לי ומצד שני קשה לי לחזור לדיאטה מחדש.
גם כל הזמן ב8 חודשים שאני מכירה אותה אני "כלב שמירה " שלה , הולכת לכל מקום שהיא הולכת , כל היוןם מקדישה בשבילה בטלפון.
כאילו כל היום אנחנו בקשר אינטנסיבי.
מצד אחד תמיד חלמתי על חברה אבל עכשיו הקשר חונק.
אני שוקלת לנתק את הקשר איתה
בנתיים אני בוכה עם כאב בנשמה
