קירשנבאום8
Well-known member
נתניהו מבזה את מעמד הנאום הטלוויזיוני לאומה.
תפסיקו לשדר אותו נאום נתניהו לאומה, כמה מתאים לנתניהו להיעלם לכשבוע, ליצור עניין סביב היעדרותו וציפייה למוצא פיו, ואז להודיע כי בשמונה בערב ימסור הצהרה לאומה. היו זמנים שבהם ראשי ממשלה בישראל לא נאמו בשמונה בערב בטלוויזיה אחת לכמה ימים. נתניהו הפך את הופעותיו בשעת צפיית השיא, תחילת הפריים טיים, כשמשפחות מתגודדות סביב הטלוויזיה, למוסד לאומי ממש. "נתניהו בשמונה" — זו פינה קבועה בלוח השידורים של ערוצי השידור.
ערוצי השידור יכולים לסגור את הפינה הזאת, ולהודיע שמכיוון שנתניהו ניצל לרעה — בשיטתיות, בעקביות ובמזיד — את הפררוגטיבה ששמורה לו בתור ראש ממשלה לפנות לציבור באמצעות הטלוויזיה בשעת צפיית שיא, הם לא יעבירו עוד בשידור חי את "נתניהו בשמונה". אין עוד "נתניהו בשמונה", הפינה בוטלה. אולי כבר שכח הציבור, ואולי שכחו ערוצי השידור, אך לראש הממשלה אין שום זכות חוקית לחייב שידור של הופעותיו בשמונה בערב. נראה שכבר מובן מאליו, ונורמה מקובלת, שזכותו להפקיע את משבצת השידור הזאת, הנדל"ן היקר ביותר בטלוויזיה המסחרית, בכל עת שיחפוץ.
לאנושות מעולם לא היה כלי עוצמתי כל כך להנדוס תודעה כמו הפריים טיים בטלוויזיה. "נתניהו בשמונה" היא פינה שמיליונים רואים סימולטנית. אין כמעט שום סיטואציה אחרת שבה מיליוני ישראלים עושים בדיוק את אותו הדבר, בדיוק באותה השעה. זה קורה בצפירה, וכאשר נתניהו נואם בשמונה בכל שלושת ערוצי השידור. את הסמכות להחזיק כוח רב כל כך ביד, הכוח לדבר אל מיליוני ישראלים בשמונה בערב אחת לכמה ימים, נתניהו לא קיבל מהעם. הוא לא זכה בסמכות הזאת בבחירות. היא לא הוענקה לו בכנסת. וגם לא מאלוהים. הוא קיבל אותה ממנהלי הערוצים הללו. סמרטוטים, שלושתם.
וכעת, אם הם ייקחו אותה ממנו, הוא יאשים אותם בסתימת פיות אנטי־דמוקרטית. ובכל זאת, חובתם הדמוקרטית היא לקטוע את הנוהג הרודני הקלוקל הזה לאלתר. "נתניהו בשמונה" — זה אך ורק בשביל מצבי חירום אמיתיים.
נתניהו, גם לכל אורך הקורונה, ביזה והזנה את המעמד הציבורי־לאומי של נאום טלוויזיוני לאומה. העובדה הזאת לבדה מעידה על שני דברים: נשתבשה עליו דעתו הפוליטית, הוא איבד את שיקול הדעת; וערוצי השידור מועלים בתפקידם הציבורי. ייתכן שאין ברירה אלא לעגן בחקיקה, מעבר למגבלת קדנציות בראשות הממשלה, גם מגבלת נאומים לאומה בשמונה בערב בכל שלושת ערוצי השידור. כי ראש ממשלה שמשתמש בפלטפורמה הזאת מדי כמה ימים — נהפך, למצער מבחינה תודעתית, לעריץ. בתור אירוע תקשורת — זה נשק יום הדין. זה כאילו נתניהו מטיל פצצת אטום על התודעה הציבורית בכל שני וחמישי. אפשר לומר שהוא שולט באמצעים לא קונבנציונליים.
____________________
ב. מיכאל
תפסיקו לשדר אותו נאום נתניהו לאומה, כמה מתאים לנתניהו להיעלם לכשבוע, ליצור עניין סביב היעדרותו וציפייה למוצא פיו, ואז להודיע כי בשמונה בערב ימסור הצהרה לאומה. היו זמנים שבהם ראשי ממשלה בישראל לא נאמו בשמונה בערב בטלוויזיה אחת לכמה ימים. נתניהו הפך את הופעותיו בשעת צפיית השיא, תחילת הפריים טיים, כשמשפחות מתגודדות סביב הטלוויזיה, למוסד לאומי ממש. "נתניהו בשמונה" — זו פינה קבועה בלוח השידורים של ערוצי השידור.
ערוצי השידור יכולים לסגור את הפינה הזאת, ולהודיע שמכיוון שנתניהו ניצל לרעה — בשיטתיות, בעקביות ובמזיד — את הפררוגטיבה ששמורה לו בתור ראש ממשלה לפנות לציבור באמצעות הטלוויזיה בשעת צפיית שיא, הם לא יעבירו עוד בשידור חי את "נתניהו בשמונה". אין עוד "נתניהו בשמונה", הפינה בוטלה. אולי כבר שכח הציבור, ואולי שכחו ערוצי השידור, אך לראש הממשלה אין שום זכות חוקית לחייב שידור של הופעותיו בשמונה בערב. נראה שכבר מובן מאליו, ונורמה מקובלת, שזכותו להפקיע את משבצת השידור הזאת, הנדל"ן היקר ביותר בטלוויזיה המסחרית, בכל עת שיחפוץ.
לאנושות מעולם לא היה כלי עוצמתי כל כך להנדוס תודעה כמו הפריים טיים בטלוויזיה. "נתניהו בשמונה" היא פינה שמיליונים רואים סימולטנית. אין כמעט שום סיטואציה אחרת שבה מיליוני ישראלים עושים בדיוק את אותו הדבר, בדיוק באותה השעה. זה קורה בצפירה, וכאשר נתניהו נואם בשמונה בכל שלושת ערוצי השידור. את הסמכות להחזיק כוח רב כל כך ביד, הכוח לדבר אל מיליוני ישראלים בשמונה בערב אחת לכמה ימים, נתניהו לא קיבל מהעם. הוא לא זכה בסמכות הזאת בבחירות. היא לא הוענקה לו בכנסת. וגם לא מאלוהים. הוא קיבל אותה ממנהלי הערוצים הללו. סמרטוטים, שלושתם.
וכעת, אם הם ייקחו אותה ממנו, הוא יאשים אותם בסתימת פיות אנטי־דמוקרטית. ובכל זאת, חובתם הדמוקרטית היא לקטוע את הנוהג הרודני הקלוקל הזה לאלתר. "נתניהו בשמונה" — זה אך ורק בשביל מצבי חירום אמיתיים.
נתניהו, גם לכל אורך הקורונה, ביזה והזנה את המעמד הציבורי־לאומי של נאום טלוויזיוני לאומה. העובדה הזאת לבדה מעידה על שני דברים: נשתבשה עליו דעתו הפוליטית, הוא איבד את שיקול הדעת; וערוצי השידור מועלים בתפקידם הציבורי. ייתכן שאין ברירה אלא לעגן בחקיקה, מעבר למגבלת קדנציות בראשות הממשלה, גם מגבלת נאומים לאומה בשמונה בערב בכל שלושת ערוצי השידור. כי ראש ממשלה שמשתמש בפלטפורמה הזאת מדי כמה ימים — נהפך, למצער מבחינה תודעתית, לעריץ. בתור אירוע תקשורת — זה נשק יום הדין. זה כאילו נתניהו מטיל פצצת אטום על התודעה הציבורית בכל שני וחמישי. אפשר לומר שהוא שולט באמצעים לא קונבנציונליים.
____________________
ב. מיכאל
