סבתא שתלטנית

סבתא שתלטנית

אמא שלי כל הזמן אומרת לי מה לעשות עם הבת שלי וקובעת לי לאיזה רופאים ללכת, מה לתת לה לאכול, באיזה בגדים להלביש אותה. היא כל הזמן מנדנדת לי ולא נותנת לי להיות אמא ולקבל החלטות לבד על הבת שלי. הנטייה לשתלטנות היא תופעה מוכרת אצלה ואני לא מצליחה לשים לזה גבולות. לפעמים אני משקרת לה כדי שתהיה מרוצה ותניח לי. מאז שהייתי ילדה היא תמיד חדרה לדברים האישיים שלי ועד היום היא ממשיכה בזה. גם כך מאוד קשה לי כי הילדה שלי לא נמצאת בנורמה מבחינה התפתחותית. מאז שילדתי אני מרגישה מאוד בודדה ואמא שלי היא הדמות האחרונה שאני רוצה שתהיה לצידי למרות שהיא גם עוזרת.
 

adif11

New member
ממש קרוב

אני חושבת שאת צריכה להבין שלכל דבר יש מחיר. במקרה זה לעזרה של אמא שלך יש מחיר לא סמפטי שעושה רושם שממש אין לך חשק לשלם. הפיתרון פשוט. אל תבקשי ממנה עזרה. תביאי עזרה בתשלום.
עולה כסף אבל לפעמים שווה זהב.
כך תצמצמי את הביקורים שלה אצלך . אולי בסוף היא תבין את הרמז.
 

רוני1955

Active member
זה מזכיר לי נשכחות.

כשהבת הבכורה שלי נולדה, לפני יותר מ 30 שנה, אמא של אשתי התחילה "לבלות" אצלנו כל יום מהשעה 16:00 עד 20:00, תוך כדי הסברים איך ומה לעשות עם התינוקת. אחרי כמה ימים אמרתי לאשתי: "או שאת או שאני נגיד לה להפסיק להגיע בקצב הזה". אשתי בחרה להגיד לה את זה. היה בכי וקצת ברוגז, אבל זה עבר לה. אין ברירה. חייבים להעמיד במקום גם במחיר של עלבון.
 
כן, הרבה פעמים

היא אומרת שזה נובע מדאגה. פעם יכולתי יותר להבין אותה, אבל היום זה קצת מתחיל להיות מוגזם וקשה יותר להתמודד איתה
 
כן, ביקשתי וזה לא עוזר

היא תמיד יודעת טוב יותר מה צריך ומה חסר ומה אני לא עושה נכון. אין לה בעייה להתווכח איתי אם היא לא מסכימה על משהו בנוגע לילדה. תמיד העצות שלה הכי טובות ותמיד אני צריכה להקשיב לה. לצערי אין לי את הכלים ואת הכוחות להתמודד איתה
 
אולי תלכו יחד לכמה פגישות ייעוץ

זה נקרא טיפול או ייעוץ משפחתי, אם יש לך בן זוג אולי כדאי שגם הוא יצטרף. לפעמים גורם חיצוני מצליח לשנות דברים שאת בתור הבת שלה לא תצליחי.
 

נהורית1

New member
יש כמה דרכים.

*אם את ממש זקוקה לה, לשתוק ולא להגיב.
*כמו שהציעו כאן, להביא מישהי בתשלום.

*להשתדל לא להיות איתה בקשר, אלא אם
היא מתקשרת. סביר להניח שהיא תרוץ אליך
לבקר.

*לבקש מבעלך להתערב. הוא בטח יעמיד אותה במקום.

*לאיים עליה שתעברי לעיר רחוקה ולא תיצרי
איתה קשר. זה אולי אגרסיבי אבל גם ההתנהגות
שלה אגרסיבית.

הבעיה שמשחר ילדותך היא נוהגת כך. לכן עכשיו
קשה לה להפסיק. חבל שלא גרמת לה להפסיק
כבר אז.

מקווה שתצליחי במשימה.
 
פשוט נהגי על פי הבנתך. בלי ריב ...

מלים מיורות יכולות לעבור ליד האוזן בלי להשמע...
 

ornme1

New member
היא רק אומרת ואפשר לענות לה.

אפשר לענות לה בעדינות. להסביר (שוב ושוב) שהיא לא צודקת, שהזמנים אחרים, ישנן התפתחויות בכל תחום והיום פועלים באופן שונה ממה שהיה נהוג פעם.
ומידי פעם להודות לה על העצות... כן... למרות כל ההתנגדויות שלך.
כי:
  • קונפליקטים עם אימא מעיקים. מאוד. למה לך.
  • בסופו של דבר היא מעוניינת לעזור, לכן היא מייעצת. אם היא תבין שרוב העצות מיותרות, היא תדלל אותן. (היא לא תפסיק, כמובן. אגב, במקרה היא פולניה?)
  • את זקוקה לעזרה שלה.העזרה הזו מגיעה עם תוספות פחות נעימות, עדיף להתמודד עם התוספות הללו ועדיין לזכות בעזרה.

ובסופו של יום, אין הרבה אנשים שיהיו מוכנים להשקיע, כמוה, בעזרה לך. בכל דבר, עם אהבה שאינה תלויה בדבר.

אל תפעלי באופן שיוביל לריב איתה, כי ריב כזה יגרום המון סבל לשתיכן.
 
היי..הגעתי מהראשי

תשמעייי את מזכירה לי את עצמי אחת לאחת.+ האמהות
אני לא יודעת בת כמה אמך, אבל אצלי היו סיבות מקלות(השואה) התאלמנה
בגיל צעיר, וברור מאליו שהתגובות שלי היו הנהון בראש לכן. אבל בסתר
נהגתי כרצוני. לרבות הימים כשאמי הלכה לדרכה האחרונה
איך שהוא העצות וההתערבויות החלו להיות חסרים לי. וכילדי
גדלו ונהגו בדרך שונה מזאת שאני ניתבתי וחשבתי שילכו בה
התחלתי להצטער שלא שמעתי בקולה של אמי. יכול להיות
שהחרטה לא מוצדקת. אבל לא נכון להגיד שצריך לתת לילדים לעשות
את הטעויות שלהם. כי הטעויות שלהם עולות אחר כך ביוקר להורים

היום כשאני אמא ואני רואה את הטיפול של בתי בבנה שהוא נכדי הראשון
התחלתי להעיר לה,.. מה שהבת שלי עשתה בלי להתווכח זה להעמיד אותי במקום
על ידי זה שמצאה כתבה על אותו הנושא שעליו חלקתי עליה
ושם בכתבה למעשה חלקו על דעתי ועל איך שנהגו פעם.

אז בשורה התחתונה את כן צריכה את האמא. על דברים שאת לא מסכימה
תעשי מה שבא לך מבלי לפעול בצורה אגרסיבית. זה בסך הכל גם הנכד/נכדה שלה והיא לא רוצה לרעתה וגם לא לרעתך.
אם תוכלי לנהוג כמו הבת שלי ולהראות לה כתבות שסותרות את דבריה
אולי זה יעזור.

מקווה שתמצאי את שביל הזהב כי אמא יש רק אחת!


יום טוב
 

rain31

New member
דעתי

אני לא יודעת כמה אתן פתוחות אחת עם השניה, כל קשר אמא-בת הוא שונה
אבל את יכולה או לדבר איתה בכנות ולהעמיד אותה במקום. להגיד שאת מאוד מעריכה את הדאגה והעזרה שלה, אבל אם תזדקקי לעצה - את תבקשי אותה ממנה.
מאידך, אם את לא מרגישה מספיק בנוח להעמיד אותה במקומה מחשש לפגוע, הייתי מסננת כמה שאפשר. תגידי 'בסדר' ותעשי מה שאת רואה לנכון. פה ושם תכניסי הערות שאת מעריכה את העזרה אך את מסתדרת בעצמך.
כאשר ההורים או החמים עוזרים באופן פעיל, הגבולות מהר מאוד מטשטשים. זה בדרך כלל ככה. תהיי אסרטיבית ותגידי לה שזה לא ממקום רע ושתיתן לך מרחב נשימה. את לומדת להכיר את ביתך וזה הדבר הכי טבעי בעולם. גם אם לדעתה את עושה משהו לא נכון, את האמא ואת מכירה את התינוקת הכי טוב. חשוב שתשקפי לה את זה.
 

טליונת1

New member
זה המצב עם הסבתות של היום ... אנחנו

מבקשות מהן עזרה וצריכות לקחת בחשבון שהן ירשו לעצמן להתערב .... אם זקוקה לעזרתה, לשתוק ... לעשות מה שאת רוצה ולה להגיד כן ... כך תמנעי חיכוכים מיותרים כי אין טעם לנסות לשנות אותה/אותן. אם נמאס לך ולא רוצה את עזרתה - לשלם ... כך תהיי אדון לעצמך... מניסיון של שנים, כתבתי אצלי בבלוג בזמנו לפחות רשומה אחת בעניין, בעיקר חיכוכים סביב ענייני בריאות .. (רשומה בשם ״האם אני מגלומנית?״.... החמות כל פעם רצתה לתת אקמול ואני לא.).
צריך באמת להיות חזקה נפשית ולפעמים צריך להתפשר ולפעמים לא...
 
למעלה