סוגיה:עזבו גנטיקה,עזבו סביבה - האם השמנה היא עצלנות...?

[supersonic777]

סוגיה:עזבו גנטיקה,עזבו סביבה - האם השמנה היא עצלנות...?

או שאין קשר...?
תגובות...

 

[הכובסת מקומה שנייה]

סוג של....

בעברי שהייתי קצת יותר מלאה מעכשיו, היו לי מיליון תירוצים לא לאכול בריא ולא לעשות ספורט.להבדיל מלא נשים במצבי: עובדות מישרה מלאה עם ילדים תמיד מצאו זמן לבשל בריא, לעשות ספורט לצאת להליכות וכו׳. הייתי בטטת כורסא וזה התבטא במשקל. בשביל להיות במשקל תקין( ואני לא אומרת רזון קיצוני) צריך לעבוד, ולעבוד קשה. אז קמים שעה קודם יוצאים להליכה, או אחרי שמשכבים את הילדים לישון. תירוצים תמיד יש. אם במשפחה שלי יש נטיה להשמנה, ואני אוכל בריא, ובצורה נבונה ואעשה קצת ספורט או הליכות, אז אין מצב שאני אהיה שמנה( מדברת על משקלים גבוהים מאוד)

 

[Maldini Girl]

מה שאנשים שוכחים לפעמים

שלעלות במשקל זה לרוב קל בהרבה מחרדת במשקל. אני כבר חמש שנים מתעמלת. ספינינג, הליכות, בצבא עשיתי ריצות, תרגילי בטן. אוכלת הרבה ירקות. מעדיפה לחם מלא. יחד עם זה אוהבת פחמימות ובעיקר בשרים טובים.
אין לי רגע דל ביום. אני עובדת מ6 בבוקר עד 4:30, ממשיכה לרכיבה, משם לשיעור ספורט, חוזרת הביתה באזור 19:30, וזה לפני ארוחת ערב, מקלחת, ועוד חובות שיש לי לעשות.
אני לא חושבת שאפשר לקרוא לי עצלנית. אני אוהבת ספורט ויחד איתו אוהבת לאכול.

 

[חMודי]

נשים ובשרים טובים, יפה לך,

מה את מגדירה בשר טוב?
אם הכל נאכל במידה, אין סיבה להשמין בצורה קיצונית . ההשמנה קוראת שאוכלים לא מוגון ובכמויות ולא עושים ספורט ויש נטייה לחילוף חומרים נמוך.
גם לרזים לא בריא לאכול מאכלים עם ערך תזונתי נמוך, גם אם הם לא משמינים . נקודה למחשבה.

 

[Maldini Girl]

"נקודה למחשבה"

מה זה משנה מה אני מגדירה בשר טוב? לצורך העניין אני אוהבת המבורגרים עסיסיים וסטייק, עם עדיפות לאנטריקוט שהוא שומני יותר מפילה וסינטה. אני אוהבת אוכל ואוהבת לאכול. ומשתדלת לאזן את זה עם אוכל בריא רוב הזמן ואוכל פחות בריא כמה שפחות, ובעיקר לאזן את זה עם פעילות גופנית. אני נשארת לרוב במשקל קבוע, רק שהמשקל הקבוע הוא לא נמוך. זה הכל.

 

[חMודי]

אני לא בא להתנצח איתך גברת יקרה,

אלא אני בא לפרגן לך על האהבה לאנטריקוט
- פרגיות- זה גם בשר תענוג
יקר לקנות כל שבוע אנטריקוט.

 

[רוזי וקיידי]

לא חושבת שיש קשר....

אני מניחה שיש שמנים עצלים דיוק כמושיש רזים שהם עצלנים.
&nbsp
כשהתאמנתי בחדר כושר ראיתי אנשים מלאים וראיתי את ההתמדה, הנחישות וההשקעה שלהם באימונים...
לא ניתן לקרוא להם עצלנים בשום צורה!
&nbsp
יש אנשיםשמלאים כי יש להם נטייה ויש כאלה שפשוט אוהבים לאכול אוכל משמין.
&nbsp
בקיצור, לדעתי אין קשר.

 

[הכובסת מקומה שנייה]

יש הבדל בן אנשים מלאים לשמנים

אדם שיש לו עשר קילו עודפים זה לא נורא.אבל אדם ששוקל מעל מאה חמישים קילו למשל, תמיד יחשב עצלן. שאני קוראת כתבות על אנשים שהורידו שבעים או מאה קילו, זה נשמע המון. ומאז שהם התחילו להזיז את עצמם בשילוב תזונה שפויה הם רזו.

 

[רוזי וקיידי]

יש כאלה שאולי יחשבו שהוא עצלן, לדעתי אין קשר.

נסכים שלא להסכים

 

[Maldini Girl]

אבא שלי

שקל מעל 100 קילו. איפןשהו באזור ה130. הוא היה הבן אדם עם אחת העבודות הכי פיזיות שאני מכירה המ5 בבוקר עד 5 בערב על הרגליים, מסתובב, סוחב, שותל, נוטע, חופר, מגרף (הגינון אגב היה תחביב ולא עבודה)
הוא ירד 45 קילו (בינתיים) רק לאחר ניתוח קיצור קיבה שעשה לאחרונה. כמובן שכחלק מהתזונה החדשה הוא עושה גם הליכות (במקרה שלו כ30-60 דקות הליכה ביום)
מצד שני התנועה שלו בעבודה מוגבלת יותר מאז הניתוח- לא כל דבר הוא יכול לסחוב, למשל. גם עבודת הגינון ירדה מעט.

בקיצור, זה לא שאבא שלי היה עצלן קודם. גם עכשיו הוא לא עצלן.

 

[מילקשייק71]

אדם ששוקל מעל מאה קילו הוא לא עצלן

השמנת יתר חולנית כך קוראים לזה מוגדרת כיום כמחלה לכל דבר .

כפי שיש אנשים שמכורים לסיגריות , סמים , אלכוהול כך יש אנשים שמכורים לאוכל . אין לזה שום קשר עם עצלנות.

יש הרבה בורות בכל מה שנוגע להשמנת יתר והשמנת יתר חולנית בפרט .

כמו כן יש אנשים שיש להם מיני בעיות והם מפצים את עצמם דרך אוכל , כך שלמעשה אצלם אוכל הוא רק הסימפטום ולא הבעייה והם ממש לא עצלנים .

יש אנשים שמשמינים מאוכל בריא . יש כל מיני אי אפשר להגדיר אדם שמן כעצלם כי זה לא נכון ! כפי שכתבו יש רזים עצלנים ויש שמנים עצלנים לא כולם שווים .

ואגב לדעתי אדם ששוקל 100 קילו או 150 יהיה לו קשה מאד רק דרך תזונה ופעילות לרדת ניתן אבל זה מאד קשה לדעתי במשקלים האלה מניסיוני זה רק ניתוח .

ובאמת השמנה לא בהכרח = עצלנות ממש לא !!!!!

 

[supersonic777]

תודה על התגובות...

 

[Blue Rose]

אם אתה לא שוטף את הכיילים מיד כשהם מגיעים לכיור - אתה עצלן?

אם אתה צריך לכתוב מכתב ודוחה את זה למחר- כי אין לך חשק (או מה שלא תמציא לעצמך)...אתה עצלן?
אם אשה לא מאופרת- היא עצלנית?
לכולנו הזכות לבחור מה לעשות ואיך...ולפעמים אנחנו מתעצלים לעשות א' או ב'...אבל זה לא הופך אותנו - את ההוויה שלנו - את ההגדרה שלנו...ל- עצלנים.
כמה אני אוכלת ומתעמלת אומר עלי שאני עובדת עצלנית? שאני אמא עצלנית? שאני לא עושה דבר עבור הקהילה? שאין לי יתרונות?

יש עצלנים שמנים ויש עצלנים רזים. אבל המשוואה שמן = עצלן היא שגוייה מיסודה. גם אם אדם מתעצל להילחם בהשמנה זה לא הופך אותו לעצלן באף נקודה אחרת בחיים שלו. העצלנות הזו משפיעה באופן עקרוני רק עליו- וזכותו לה.
אבל על אדם עצלן רזה - לא רואים שיש דברים שהוא מעדיף לא לעשות....לא רואים שהכיילים מחכים כבר שבוע בכיור, לא רואים שפיטרו אותו מ-5 העבודות האחרונות תוך פחות משנה.. לא רואים שהשאיפה הגדולה שלו זה להגיע הביתה לדלקת פרקים של הומלנד (ואפילו ל- VOD אין לו כח...הוא רואה את זה מאיזה אתר) והתכנית העיקרית שלו לשאר היום זה לנקד בחורות לפי מראה באיזה אתר...

הכל מסתכם ב- אל תסתכל בקנקן- אבל זה הכי קל ונוח...אז ***מתעצלים*** לעשות מעבר.

רוזי! שלראשונה לא "התעצלה" להשתמש באלמנטי העריכה של תפוז וטרחה להדגיש מה שחשוב...(למרות שזה בזבוז אנרגיה לטעמי- אבל נו - שויין ---- מה לא עושים כדי להגיד- "נו שויין"!)

 

[supersonic777]

את יכולה להיות חרוצה,למשל,בעבודה(כי אין ברירה),ובדברים...

אחרים להיות עצלנית...

 

[עוגיפלצת113]

אני מבינה מאיפה הגיע הקישור

בין השמנה לעצלנות. אה, בעצם, שקר, אני לא.
אבל רוב האנשים השמנים מנסים לרזות ועושים הרבה יותר דיאטות מאנשים רזים. אז איך אפשר להגיד שהם מתעצלים בנושא הזה?
זה שאתה מנסה משהו לא מצליח לא שקול ללא לנסות בכלל.

 

[supersonic777]

טוב.

 

[משתתפת2]

לא, אין קשר.

שמעתי נתון כזה פעם ש90% מההרזייה נובעת משינוי תזונתי ו10% מספורט.

תזונה: כמות וסוג האוכל שמכניסים לגוף הם המשפיעים, ואינם קשורים לעצלנות. לצורך העניין יכול להיות מי שמתעצל לבשל וקונה הכל בחוץ, אבל במקום ג'אנק קונה סלט.
ספורט: אני נמצאת תדיר במקום מסוים בו חוגי ספורט. קשה לומר שכולן שם רזות. בכלל לא. כמה מן המתאמנות הקבועות הינן מלאות+. יתרה מכך, כמה מן המדריכות(!) חטובות, מבנה גוף ממוצע, לא ממש רזות.

על מה בכל זאת מתבססת ההנחה הנ"ל לגבי השמנה ועצלנות?
יש לי חברה, רזה ותמיד הייתה כזו. שמתי לב לה שיש אצלה מנגנון פנימי מחשבתי שלא מאפשר השמנה. היא מאוד פרפקציוניסטית באופייה, מאוד חרוצה, מסוג האנשים שאין אצלם זמן מבוזבז או דברים ללא מטרה. זו גישתה לחיים וזו גישתה גם באוכל. אם היא תאכל רבע בייגלה היא תתייסר על זה כל היום. בסוף היום היא כל הזמן תחשבן מה היא אכלה היום וכמה שהגזימה. היא לא באמת אוכלת כ"כ הרבה אבל היא עושה ביג דיל מכל דבר שמכניסה לפה. כן, אני חושבת שלהיות רזה מהסוג הזה מצריך מאמץ מחשבתי מתמיד. לי בדר"כ את הכוחות הנפשיים לעשות את זה. בהיבט הזה אני בהחלט מוותרת לעצמי, כי אני "מתעצלת" לעקוב אחרי מה שהכנסתי לפה. וזה ניכר עליי, אין מה לעשות. בתחומים אחרים בחיי יש לי הרבה תעסוקה, כך שקשה להסיק באופן כללי.

לסיכום,
לא כל השמנים עצלנים.
לא כל מי שעצלן הוא שמן.