סוג של סוגיה בעייתית (זהירות, ארוך)

סוג של סוגיה בעייתית (זהירות, ארוך)

סיפרתי כאן בעבר על מישהי שהייתה חברה שלי, ואני בחרתי לנתק איתה מגע אחרי שהבנתי שא. היא לא יודעת איך חברים צריכים להתנהג ב. היא רגישה ברמות מטורפות ונעלבת מדברים מופרכים, הלכתי על ביצים לידה וגם זה לא הספיק כי היא תמיד מצאה ממה להיעלב, כולל דברים שלא קשורים אליה ג. היא גרמה לי תמיד להרגיש רע, היא הייתה עושה דברים לא חבריים ובאה אלי בטענות לאחר מכן (ואני לא אפרט בינתיים) ד. היא גילתה על הפעילות שלי בתפוז לאחר שחשפה בפני אנשים שזרים לי פרטים אישיים שסיפרתי לה, והם הפנו אותה לפורום תמיכה בו השתתפתי (הפסקתי להשתתף בו בגלל שהיא עקבה אחרי שם, בין היתר). בעבר, ניסיתי לנתק איתה קשר כמה פעמים, אבל בגלל שיש לנו חברות משותפות ובגלל שהיא לא יודעת איך אנשים מתנהגים, זה פשוט לא הצליח. כשנפגשנו באירועים של חברים אני שמרתי מרחק אבל היא כל פעם התעקשה לדבר איתי ואני לא ילדה קטנה שתתעלם ממי שמדברת אליה. לפני מספר חודשים היה לנו ויכוח במייל (אני נמנעת מלדבר איתה כבר הרבה זמן כי אי אפשר לדבר איתה, כל דבר מעליב אותה), היא שוב באה אלי בטענות על דברים שקרו בעקבות מעשים מאוד לא חבריים שהיא עשתה ותיבלה את הסיפור בעיוות העובדות, בהצנעת החלק (הגדול מאוד) שלה בפגיעה בי ובטענה שאני אחראית להכל (כולל למה שהיא עשתה). אני החלטתי שזהו, אני מוחקת אותה מהחיים שלי וככה עשיתי, והפעם חשבתי שגם היא הבינה את זה, אחרי שהיא הלכה ללכלך אצל החברה הכי טובה שלי (עוד קטע ילדותי) ואחרי שהיא לא הזמינה אותי לאירועים שעשתה - מה שמאוד שימח אותי, כי הבנתי מזה כאמור שהיא סוף סוף הבינה שאני לא יכולה להיות חברה שלה כשהיא מתנהגת ככה (גם אם לה יש הגדרות אחרות לסיפור). התברר שטעיתי. אתמול חגגתי את יום הולדתי יחד עם חברה אחרת שיש לה יומולדת יום לפני. אנחנו תמיד חוגגות ביחד והייתה לי קצת התלבטות, כי ידעתי שהיא תרצה להזמין את ה"חברה" הזאת, אבל בסוף החלטתי שנתעלה מעל זה ונסבול את נוכחותה, מה גם שכבר יצא לנו לצאת עם כל החבר'ה בעבר והיא התנהגה כהרגלה - התעקשה לפנות אלי ולנסות לפתח איתי שיחה. לא ברור. אז אתמול היא מגיעה, אומרת שלום ומזל טוב ו-מושיטה לי מתנה עם ברכה ממנה ומהחבר שלה. הייתי מאוד מופתעת, ביום ההולדת עצמו היא לא התקשרה ולא שלחה sms (לא שציפיתי), ומתנה ממנה היה הדבר האחרון שציפיתי לו. אמנם מתנה צנועה וקצת מוזרה, אבל מתנה ממישהי שמחקתי אותה מהחיים שלי וחשבתי שהיא עשתה כנ"ל. במהלך הערב היה נראה שהיא מנסה לדבר איתי ועניתי לה כהרגלי, אבל הרגשתי ממש ממש מוזר (אפשר להבין אותי). בסוף, יוצאים החוצה ונפרדים מכולם ו-היא באה ומחבקת אותי ואני מוצאת את עצמי אומרת לה "תודה שבאת", כשמה שאני חושבת עליו זה - מה לעזאזל היא עושה ביום הולדת שלי ולמה אנחנו מתנהגות כאילו אנחנו חברות? מה אתם אומרים? אני ממש לא יודעת מאיפה להמשיך מכאן. אני מאוד מתקשה לסלוח לה על כל מה שעשתה, במיוחד כי היא לא רק שלא רואה צורך להתנצל, היא עוד באה אלי בטענות על דברים שהיא אשמה בהם, ומדובר בדברים שחוזרים על עצמם כי היא לא מבינה, וכאמור יש לה עוד קטעים שקשה לי איתם, קשה להיות בקשר עם מישהי שכל דבר מעליב אותה (גם החברות האחרות חושבות שהיא מגזימה ונזהרות מאוד איתה, אבל באף אחת היא לא פגעה כמו שבי).
 

lollapalooza

New member
אני לא חושבת שטעית, כמו שאת אומרת.

יכול להיות שהיא התנהגה ככה, כי היא ידעה שהמסיבה מיועדת גם לך ולא היה לה נעים לבוא ולהביא מתנה רק לאחת מכן, או להתייחס רק לאחת מכן. בכל מקרה, מתנה וחיבוק לא מפצים על כל מה שהיא עשתה בעבר, ואם היא לא באה ומודה שהיא לא הייתה בסדר או מבקשת לשנות את המצב ביניכן, למה שזה באמת ישתנה? הרי כמו שזה נראה, גם אם היית חוזרת לקשר איתה עכשיו במחשבה שאולי את טועה, היית מקבלת את האמת לפרצוף והיית צריכה לנתק איתה קשר שוב וזה שוב היה גורר את כל אי הנעימות של להיות איתה בקשר ולנתק אותו. ובטח שאין סיבה לחדש קשר אם את עדיין לא סולחת לה על מה שהיא עשתה והיא בכלל לא חושבת שעשתה משהו רע. לפעמים עושים הרבה דברים מתוך תחושה של "לא נעים", וזה כולל יחס טוב למישהו שפגע בך. הרעיון הוא לדעת מתי להפסיק. לפני כמה חודשים פגשתי (אחרי כמה שנים שלא התראינו ולא היינו בקשר בכלל, מבחירה שלי) מישהי שמאוד מאוד פגעה בי בעבר. אף פעם לא באתי ואמרתי לה "שמעי, היית מניאקית אלי" אלא פשוט ניתקתי קשר, וכשנפגשנו (בחתונה של חברה משותפת) דיברנו וצחקנו כאילו כלום, והיא אפילו לקחה אותי הביתה באוטו שלה וחיבקה אותי בסוף הערב, ובאמת שאפילו הרגשתי טוב עם זה, אבל ידעתי שזהו, וממחר אני לא רואה אותה שוב ואין לי יותר קשר איתה, ולכן הרשיתי לעצמי להתנהג ככה. היא עדיין הבחורה שפגעה בי ואני עדיין לא סולחת לה על כל מה שהיא עשתה לי ואין לי שום רצון להיות חברה שלה יותר. אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות, גם במקרה שלך. נפגשתן? סבבה. אפשר לעצור פה, ולפי מה שאת מספרת, גם רצוי.
 
איך שהוא

לי זה די ברור. אמרת לבד שהיא לא יודעת להתנהג. הלא יודעת הזה - הולך לשני הכיוונים גם זה השלילי וגם הלכאורה חיובי שאת לא מבינה. היא הביאה לך מתנה כי היא לא יודעת להתנהג היא חיבקה אותך כי היא לא יודעת להתנהג היא דיברה איתך כאילו כלום כי היא לא יודעת להתנהג טוב - הבנת את העניין לבד. ובקשר אליך - אין פה מה להיות מבולבלת אלא לצפות מראש שכל מה שהיא עושה יהיה קצת לא לעניין. המשיכי להתנהג כאילו היא לא קיימת בחיים שלך - וכל פעם שהיא מפציעה, תעני כי דיברו איתך ולא כי כל מחווה חיובית שלה זה איזה סימן ש-הנה, עכשיו היא נורמאלית.
 
את צודקת

והיות שאני בניגוד אליה כן יודעת להתנהג, אני אמשיך עם התנהגותי הרגילה ואתעלם ממה שהיה. נורמלית לא נראה לי שהיא תהיה אי פעם...
 
למעלה